חייה של רייצ'ל גולדברג-פולין התהפכו ב-7 באוקטובר, ולא משתנים כבר 194 ימים. כשהדליקה את הטלפון, המתינו לה שתי הודעות מבנה הירש (23) בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית: "אני אוהב אתכם", ואז "אני מצטער". בהמשך הבינה כי בנה נחטף לרצועת עזה ממסיבת הנובה לאחר שידו נקטעה, ומאז היא נאבקת למען השבתו וחזרת כל החטופים שמוחזקים בידי חמאס. כעת, בעקבות פועלה, היא נבחרת לרשימת 100 המשפיעים בעולם של מגזין "טיים" האמריקני.
הנאום הנוקב באו"ם
(מתוך פייסבוק)
בעיתון נכתב: "בתקווה לראות את בנה שוב, הפכה רייצ'ל לאחד הקולות המשמעותיים ביותר עבור החטופים הישראלים. היא נפגשה עם עשרות מנהיגי עולם, כולל הנשיא ביידן (בנה אזרח אמריקני, צ"ש), היא פנתה לאו"ם בניו יורק ובז'נבה, והיא אפילו זכתה לפגישה עם האפיפיור".
"בסרטון אחד מהפיגוע ב-7 באוקטובר, הירש נראה כשהוא מועלה על משאית על ידי חמושים של חמאס, זרועו השמאלית קטועה מהמרפק", נכתב בנוסף. "משפחתו לא שמעה כל עדכון על מצבו מאז, וכל יום שעובר ללא חדשות מרחיב את הלימבו הבלתי נגמר שמשפחותיה ומשפחות ישראליות רבות אחרות נמצאות בו כעת. אבל גולדברג-פולין לא מוותרת. 'התקווה היא חובה', אמרה. 'אני מאמינה בזה ואני חייבת להאמין בזה, שהוא יחזור אלינו'".
באותו נאום באו"ם שהוזכר במגזין, אמרה גולדברג-פולין: "השאלה האכזרית ביותר ששואלים אותנו מדי יום, ללא כוונת זדון, היא 'מה שלומך?'. ובכן, דמיינו את האמא שלכם. ואז דמיינו שנותנים לה רק שתי אפשרויות: או שאתם מתים, או שפוצצו לכם את הזרוע וחטפו אתכם באיומי נשק אל עזה, ואיש לא יודע איפה אתם, או אם דיממתם למוות על הטנדר ההוא לפני 18 ימים. או אם מתתם אתמול. או אם מתתם לפני חמש דקות".
2 צפייה בגלריה
"ריסק אותי לחשוב שהוא איבד את היד החזקה שלו". רייצ'ל וג'ון עם תמונות בנם
(צילום: עמית שאבי )
הירש, בנם של רייצ'ל וג'ון שנולד בקליפורניה, בילה במסיבת הטבע ברעים כשמתקפת הפתע של חמאס יצאה לדרך בשבת בבוקר. "ראינו תמונה שבה הוא נראה במיגונית וראינו שהוא נפצע מירי", סיפרה בעבר האם. "טרוריסטים נכנסו למיגונית ירו, ופוצצו רימונים. אנחנו יודעים שהוא נפצע ביד. הטרוריסטים אמרו שכל מי שיכול ללכת יקום. הוא הלך עם חמישה צעירים נוספים, והם עלו על הטנדר של חמאס. הסימן האחרון של הטלפון שלו היה בגבול עזה".
בריאיון ל"7 ימים" בחודש נובמבר אחר סיפרה גולדברג פולין כי מעדויות שאספה המשפחה מהמיגונית שממנה נחטף הירש, הבינה כי יד שמאל של בנה נקטעה. "ישר שאלתי 'איזו יד הוא איבד, ימנית או שמאלית?' וכששמעתי שזו יד שמאל הרגשתי את הבחילה הכי עמוקה", אמרה. "כי הירש נראה כמוני, דומה לי פיזית, אני שמאלית וגם הוא".
"זה ריסק אותי לחשוב שהוא איבד את היד החזקה שלו, של שנינו", הוסיפה. "וכמובן שישר חשבתי שהוא בטח מת, שהוא דימם למוות. במהלך הימים שאחרי, חשבתי לעצמי שאין שום דרך שהוא שרד את זה. נתחיל בזה שהוא ראה 18 אנשים מתפוצצים לגזרים לידו במיגונית. אחד מהם הוא החבר הטוב שלו מהילדות, ענר שפירא ז"ל, גיבור ישראל שכולם מכירים, הבחור שעמד בפתח ותפס את הרימונים שהמחבלים זרקו בידיים חשופות כדי להגן על כולם. ואחרי זה חשבתי על הכאב והסבל שהוא עבר כשנקטעה לו היד, ולא יכולתי לדמיין מישהו מצליח להישאר חי אחרי דבר מחריד כזה. אבל האנשים סביבי התעקשו, הם אמרו: 'תסמכי עלינו, חמאס רוצה להשאיר את הירש בחיים'. הם היו צריכים להסביר לי שהירש ושאר החטופים הם נכס בשבילם, קלף מיקוח. ואחרי זה ג'ון הלך ודיבר עם רופאים מנתחים, והם גם אמרו שאפשר לשרוד קטיעה כזו".
בהמשך קיבלה המשפחה סרטון ממגיש החדשות האמריקני אנדרסון קופר. "הוא יצא מענטש אמיתי איתנו",ספרה ל-"7 ימים". "התראיינו כרגיל, ורק כשהריאיון נגמר הוא אמר לנו, 'תישארו בבקשה על הקו, אני מתקשר אליכם'. בשיחה הוא שאל בעדינות, 'האם ראיתם סרטונים כלשהם של החטיפה של הירש?' וכשאמרנו שלא, הוא אמר 'יש לי סרטון מרגע החטיפה שלו, מצאתי אותו כשעשיתי את הסרט התיעודי שלי על המסיבה ברעים'. ואז הוא הראה לנו את הסרטון המאוד קשה הזה. הוא יכול היה לעשות את זה בשידור חי, פשוט להראות את הווידיאו ולהפתיע אותנו, היה מקבל מאיתנו רגע טלוויזיוני בלתי נשכח, אבל הוא בחר להיות בן אדם טוב, ולתת לנו לגלות את זה בפרטיות".
