ברקע משבר הפטור מגיוס מתכוונים במערכת הביטחון ובצה"ל לפנות לרבני הציבור החרדי כדי לשכנע אותם לתמוך - או לפחות לא להתנגד - לגיוס צעירים חרדים, כולל תלמידי ישיבות. גורם ביטחוני בכיר מאוד אמר לאחרונה בשיחה סגורה שרק גיוס חרדים יאפשר להקטין את הנטל על מערך המילואים. "כל גדוד סדיר שאני מקים היום חוסך אלפי ימי מילואים בשנה", ציין, והוסיף שהארכת השירות הסדיר ל-36 חודשים לא תספיק כדי לענות על הצרכים המיידיים של הצבא בכוח אדם.
לכן, צה"ל מתכוון לפנות ישירות אל מנהיגי החברה החרדית בניסיון לשכנע אותם שגם במסגרת השירות הצבאי יתאפשר לצעירים חרדים להמשיך ללמוד תורה באינטנסיביות ובחריצות, וכי ייעשה הכול כדי שהם לא יצטרכו לשנות את אורח חייהם תוך מילוי משימותיהם ואימוניהם.
לשם כך מתכוונים בצה"ל להקים מסגרות גיוס ושירות ייחודיות וייעודיות לחרדים בלבד. כך למשל נשקלת הקמת בקו"ם מיוחד שבו הליכי הגיוס, כולל הראיונות הפסיכוטכניים, יתבצעו על ידי חיילים גברים. כמו כן, כפי שפורסם בחודש שעבר ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", יתאפשר שירות בחיל האוויר כמכונאים ואנשי תחזוקה בדירים תת-קרקעיים של מטוסים שבהם ישרתו חרדים בלבד. צה"ל גם מתכנן להקים ישיבה גבוהה בבקעת הירדן שהלומדים בה יהוו גדוד לוחם במסגרת חיל הגנת הגבולות.
בעבר התנגד צה"ל לדרישת חיילים חרדים וחרד"לים להפרדה מנשים חיילות, מה שהוביל לשורת מקרים שבהם סירבו חיילים דתיים להקשיב להדרכת נשים או שירת נשים, ועל כן סובבו אליהן את הגב או אף עזבו את המקום. צה"ל התייחס למקרים אלה בחומרה והגדיר אותם כאפליה מגדרית.
כעת, כשנוצרה הזדמנות חד-פעמית לגייס צעירים חרדים ממש – ולא רק נושרים מהישיבות – צה"ל מוכן לוותר על חלק מהעקרונות הללו ולמעשה להקים עוד יחידות חרדיות למהדרין, חלקן במסגרת המערך הלוחם ממש, ולאפשר לחיילים להמשיך באורח חייהם וללמוד תורה תוך כדי שירות מלא.
אלא שלשם כך יש צורך תחילה להתגבר על התנגדות הרבנים לגיוס. גם בכך, כאמור, צה"ל מתכוון לחרוג ממדיניות כוח האדם בעבר ולהיכנס לדיאלוג ולניסיונות שכנוע מול רבני החברה החרדית. באותה שיחה סגורה אמר אותו גורם בכיר כי "דרושה מנהיגות אמיצה בצד החרדי, רבנים שיגידו 'אנחנו מוכנים לניסוי. אנחנו מוכנים לראות אם צה"ל יעמוד בהתחייבויותיו כלפינו'. אנחנו נגלה כלפיהם וכלפי דרישותיהם גמישות מקסימלית, נקים עבורם מסגרות מותאמות ונידבר איתם, אבל הם צריכים לעשות את המהפך המחשבתי הלא קל ולתת לנו הזדמנות לשלב אותם בצה"ל, בלי לנסות לשנות את אורח חייהם ובלי שהם יצטרכו לוותר על לימוד התורה".
מדבריו אפשר להבין שאחרי פקיעת חוק הפטור, צה"ל ככל הנראה לא מתכוון לפי שעה לנסות לאכוף את הגיוס באמצעות המשטרה הצבאית שתעצור עריקים, אלא להתמקד בדיאלוג עם מי שהצעירים החרדים מקבלים את מרותם ללא עוררין. בצה"ל מקווים שהמאמץ הזה יישא פרי לטובת כל הצדדים, ובעיקר לטובת ביטחון מדינת ישראל.
