מאז שהחלה לפעול הכנסת הנוכחית הוגשו על-ידי חברי כנסת מהקואליציה עשרות הצעות חוק הנוגעות לתיקונים במערכת המשפט, בנוסף לחקיקה שקודמה בהובלת שר המשפטים יריב לוין ויו״ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. לצד שינויים בתפקיד היועמ"ש, שינוי משך כהונתם של שופטי עליון ואופן בחירתם, הגבלת היכולת של בג"ץ להתערב בחקיקה ועוד, ישנה גם הצעת חוק תמוהה במיוחד שהגיש חבר הכנסת ניסים ואטורי מהליכוד. אותה הצעה מבקשת למנוע מבית המשפט העליון להתערב בהחלטות ועדת הבחירות המרכזית הנוגעות לאישור או פסילה של מועמד או רשימה מלהשתתף בבחירות.
ועדת הבחירות המרכזית היא, ברובה, גוף פוליטי (למעט יושב הראש, שהוא שופט). נוסף על הסגנים שלו, המייצגים את הסיעות הגדולות בכנסת היוצאת, מכהנים בה נציגי כל סיעות הכנסת היוצאת. המשמעות היא שלקואליציה יש רוב בוועדה ובידה כוח רב באשר לפסילת מועמדים או אישורם, שהביא לאחרונה שוב ושוב לפסילת מפלגות ערביות - ולביטול פסילתן בבג"ץ.
באופן אבסורדי, ההצעה של ואטורי - שהונחה על שולחן הכנסת לפני כחודש, ולא קודמה - תביא למצב שלקואליציה תהיה שליטה על איזה מפלגות יוכלו להתמודד בבחירות ואיזה לא. כך, באופן תיאורטי, הקואליציה תוכל לפסול כל מפלגה מהתמודדות בבחירות - מבלי שיהיה כל גוף א-פוליטי שימנע זאת. חברי קואליציה שהאשימו את גנץ או לפיד בבגידה והמרדה וטענו שיש להשליכם לכלא, יוכלו למשל לעתור נגד התמודדות יש עתיד או המחנה הממלכתי בבחירות - ואם עתירה זו תתקבל, ההחלטה הזו תהיה סופית, בלי שום פיקוח.
הצעת החוק שהגיש ואטורי היא תיקון לחוק יסוד: הכנסת, שלפיו במקום המצב כיום - שבו בג"ץ מהווה את המילה האחרונה בכל הנוגע לפסילת מפלגות - ועדת הבחירות תהיה בעלת הסמכות הבלעדית. לאורך השנים, כאמור, מי שעמדו במבחן הזה היו בעיקר אנשי הימין הקיצוני והמפלגות הערביות, שהטיעונים נגדן היו שחבריהן הם תומכי טרור או מסיתים לטרור. כך למשל, במערכת הבחירות האחרונות ועדת הבחירות המרכזית פסלה את מועמדותה של מפלגת בל"ד של סמי אבו שחאדה, ובית המשפט העליון הפך את ההחלטה. לבסוף המפלגה לא עברה את אחוז החסימה וממילא לא נכנסה לכנסת, אך הייתה לה הזכות להתמודד. מועמדים נוספים שנפסלו בעבר היו אנשי הימין הקיצוני בנצי גופשטיין וברוך מרזל, שרצו ברשימתו של איתמר בן גביר.
בהסבר להצעת החוק כתב ח"כ ואטורי כי "הכוח האבסולוטי שניתן לבית המשפט העליון מסרס את כוחה של הוועדה והופך את החלטותיה לחסרות משקל וערך ממשי. למעשה, בשנים האחרונות רוב החלטותיה של הועדה בעניינים אלו בוטלו על ידי בית המשפט העליון. דריסת הרגל של בית המשפט העליון בהחלטותיה של הוועדה מנוצלת לרעה על-ידי חברי כנסת מכהנים, המתירים רסן בהתבטאויות החוצות את גבולות הדמוקרטיה, כדי לפגוע במכוון במדינה ובמוסדותיה. ניתן לראות זאת במקרים קודמים בהם חבר כנסת מכהן נתפס משתף פעולה עם אויב המדינה או מביע עמדות בעלות אופי אלים ומסית, ועדיין אפשר לו בית המשפט העליון, לכהן במידה ויבחר, גם בכנסת החדשה".
לדברי ואטורי, "החלטות אלו של בית המשפט העליון אינן מתחשבות בחובתה של המדינה להגן על עצמה כמדינה דמוקרטית מפני אלה הרוצים לפגוע בה". לכן, באופן תמוה, מציע ואטורי לתת את אותו כוח אבסולטי לוועדה - שכאמור נשלטת תמיד בידי צד אחד של המפה הפוליטית, שעלול באופן תיאורטי לפסול מפלגות מרכזיות מהתמודדות בטענות שרירותיות ומשיקולים פוליטיים צרים.
אחרי פרסום הכתבה טען ח"כ ואטורי שהגיש את הצעת החוק רק כדי להוכיח נקודה. "חיכיתי ליום הזה שתבינו שלא אנחנו הדיקטטורים. החוק שכולם גועשים עליו היום הוא בכלל של האופוזיציה. אני רק הצבתי מראה מול פניכם הנזעמות. תראו את המציאות מול עיניכם". עם זאת, ח"כ ואטורי לא משך את ההצעה - ונראה כי היא מוכנה לקידום בכל רגע שהקואליציה תחפוץ בכך.
