בין אלפי המבוגרים שהשתתפו היום (ראשון) במסע ההלוויה של 11 מהנרצחים בפגיעת הרקטה במג'דל שמס, נכחו מאות ילדים שליוו למנוחות את חבריהם. חלק מאותם ילדים שיחקו רק אתמול לצד הנרצחים במגרש הכדורגל שנפגע מהרקטה. לצידם עמדו הוריהם, שבורי לב בעצמם, שהתקשו להשיב לעצמם כיצד הדבר קרה ולמה ילדים שהלכו לשחק כדורגל ביום שבת נרצחו - ועולם כמנהגו נוהג.
אלפים בהלוויית הילדים שנרצחו מפגיעת רקטת חיזבאללה במג'דל שמס
(צילום: אביהו שפירא)
9 צפייה בגלריה
"אני לא מעכל עדיין מה קרה פה". הרסיסים על המיגונית הסמוכה למגרש הכדורגל
(צילום: Menahem Kahana / AFP)
9 צפייה בגלריה
"היה פיצוץ אדיר, נפלתי לרצפה, נפגעתי מרסיס ברגל ולא הצלחתי לזוז". ז'ואן ווילי ואמירה אבו סאלח במגרש הספורט במג'דל שמס
ברחבת מגרש המשחקים, שם התאספו הבוקר אלפים לטקס לזכר הנרצחים, נותרו היום כמה זוגות אופניים, קורקינט וטרקטורון מפויחים שנפגעו מרסיסי הטיל - שפגע בחלק מהילדים שנמלטו לעבר המיגונית הסמוכה. ז'ואן ווילי, נער בן 14 בלבד, נכנס בחשש אל המגרש, והעדיף להישאר קרוב מאוד למיגונית הפגועה מרסיסים. "עד עכשיו לא בכיתי אפילו פעם אחת, אני לא מסוגל", סיפר ל-ynet. "אני עוד לא מעכל בכלל מה קרה פה ומה קרה לי, אני לא יכול להאמין".
לצידו עמדה אמירה אבו סאלח, מנהלת מערך החינוך הבלתי פורמלי במועצה המקומית, שתרגמה את דבריו של ווילי שהתקשה להתבטא בעברית. היא פרצה בבכי כשהוא שחזר את שאירע אמש. "שמעתי את האזעקה ולא ידעתי מה לעשות כי החברים לא רצו למיגונית, בגלל שאצלנו כבר רגילים שכל הזמן יש אזעקות ויש כאלה שיוצאים לצלם את היירוטים", הוא תיאר.
לדברי אבו סאלח, "אני תמיד רץ למיגונית, אבל הפעם נעמדתי ממול ופתאום היה פיצוץ אדיר ונפלתי לרצפה. כולם מסביבי צרחו מכאבים. לקח לי זמן לעמוד על הרגליים והייתי בהלם. נפצעתי ברגל מרסיס שפגע בי ולא יכולתי לזוז. רק אחרי כמה רגעים הצלחתי ללכת ואז ראיתי דברים נוראיים. זה היה נורא, הכול היה מלא דם".
אבו סאלח סיפרה על כך שהמבוגרים בעצמם מתקשים להתמודד ולעכל את הטרגדיה העצומה שפקדה אותם ואת הילדים הקטנים. לדבריה, "אנחנו צריכים פה דברים בסיסיים שהם ביטחון ובריאות. זה הכי חשוב - ואיבדנו את זה בתשעת החודשים האחרונים. מאוד קשה לנו". היא הוסיפה כי "לילדים אין מה לעשות במרחבים מוגנים כל היום. אנחנו כבר עוד מעט שנה בתוך מרחבים מוגנים ולא בכל בית יש מרחב כזה. כמה עוד אפשר להחזיק אותם בבתים?".
הקולות ממג'דל שמס
9 צפייה בגלריה
11 מ-12 נרצחי הירי הרקטי למג'דל שמס. למעלה מימין: אמיר רביע אבו סאלח, חאזם אכרם אבו סאלח, איזיל נשאת איוב, מילאר מעדאד אלשעאר ונאזם פאחר סעב. למטה מימין: ויניס אדהם ספדי, נאג'י טאהר חלבי, ג'ון וודיע אבראהים, אלמא אימן פכר אלדין, יזן נאיף אבו סאלח ופג'ר ליית אבו סאלח
אחד מעובדי המועצה המקומית שנכח במקום סיפר על המראות הקשים שלא עוזבים אותו מאז פגיעת הרקטה אמש. "הגעתי לכאן בין הראשונים כששמעתי את הפיצוץ. אני פיניתי חמש גופות של ילדים כאן באוטו הזה", הוא שחזר. לדבריו, מאז לא הצליח לעצום את עיניו - כי בכל פעם שניסה להירדם, מראות הדמים חזרו אליו. "הכנסתי אל הרכב ילדה אחת עם רגל קטועה, ילדה אחרת שלא ניתן היה לזהות וילד שאבא שלו זה החבר הכי טוב שלי. החזקתי אותו חצי שעה בידיים שלי ולא ידעתי מי זה. אי-אפשר היה לזהות אותו. הוא מת לי בין הידיים וזה לא יוצא לי מהראש.
"כל הגוף שלו וחצי מהפנים היו מלאים רסיסים", סיפר. "התחננתי אליו שיישאר איתי ער, וכל הזמן נגעתי וניערתי אותו והוא רק אמר שכואב לו. הגענו אל המרכז הרפואי אבל שתי דקות אחרי שנכנסו הוא כבר מת. כל מה שלא אספר, לעולם לא אצליח לתאר את מה שראינו שם". הוא התייחס לילד ג'פארא אבראהים (10) שנעדר מאז אמש וטרם זוהה, ואמר: "הגורל הכי נורא זה שיש עוד זוג הורים שלא זיהו עדיין את הבן שלהם, והם לא יכולים להביא אותו לקבורה. הטיל פגע בו כנראה ישירות ולא נשאר ממנו כלום. מדריך הכדורגל אמר שהוא היה בוודאות ביחד עם כל קבוצת הילדים שנפגעו".
הנער אמיר ספדי סיפר על ההלם מאז פגיעת הרקטה, ואמר כי "הבית שלנו ממש קרוב. כשהגעתי ראיתי דברים שנחרטו בראשי ואיני יכול לשכוח. אתמול נהרגו ילדים ונערים, ואולי אנחנו הבאים בתור. אני מקווה שהמדינה תעשה משהו". הנער ערוה, שחבריו בני הדודים פג'ר ליית אבו סאלח וחאזם אכרם אבו סאלח נרצחו מפגיעת הרקטה, הוסיף: "אנחנו משחקים במגרש כל יום ומקווים לחיים טובים. חאזם ופג'ר לא היו רק בני דודים - אלא חברים הכי טובים. תמיד היו יחד, אכלו, הסתובבו וצחקו - ובסוף נרצחו באותו מקום. ראיתי אותם כמה דקות לפני הפיצוץ, כשהם התכוונו לעזוב את המגרש. הם אמרו 'אוהבים את כולם, כמה נעים להיות איתכם', ולפני שהלכו, נפלה הרקטה והם מתו".
נער נוסף שהיה במקום, נאדם, סיפר כי "נשארנו בחיים בנס". לדבריו, "מה שראינו בשטח לא פשוט. זה המקרה הכי קשה שאני עובר בחיי, ואני לא חושב שאעבור משהו קשה יותר מהאסון הזה - שהרס אותנו נפשית. לא אשכח את מצב הגופות". חסן שקיר, תושב מג'דל שמס, הוסיף: "זה אסון שחיכינו לו, אבל לא חשבנו שזה יהיה בגודל הזה. חיכינו לנפילות ופצועים, כי היו הרבה נפילות לאחרונה. כששמענו שנפל טיל לא חשבנו שזה אסון - אבל כשהגענו למקום ידענו שאנחנו באסון גדול.
"יש משפחה שקברה את הילד הראשון ונסעה לבית החולים שם יש לה ילד נוסף בטיפול נמרץ", הוסיף. "אנחנו תמיד חוששים. ראשי המועצות בכמה כפרים ניסו לפנות לממשלה ולשרים לקבל תמיכה - אבל לא קיבלנו אפילו 10 אחוזים ממה שהיינו צריכים. עכשיו כל השרים באים, הם רוצים לנחם אבל עוזבים מיד בלי נאומים. אנחנו אמרנו להם שאין זמן לנאומים".
אבראהים נסאר, אחיינו של אחד ההרוגים, סיפר כי יצא לזירת הפגיעה מיד כששמע את הפיצוץ. "כשהגעתי ראיתי את אחייני בין ההרוגים. לא קל להתאושש מהמצב הקיים, וייקח לנו זמן לחזור לשגרה".
צעקות לעבר ברקת וסמוטריץ' בהלוויית הילדים במג'דל שמס
(צילום: אוהד אטיה)
אשכול רשויות גליל מזרחי, המפעילים את מרכזי החוסן בצפון, שלחו משעות הבוקר עשרות סטאז'רים לעבודה סוציאלית ועובדים סוציאליים, דוברי ערבית, שנקראו מרחבי המדינה, לכפרי הדרוזים בגולן, במטרה לסייע ולתגבר את מערכי העזרה הראשונה הנפשית והחוסן למאות עדי הראייה ולחבריהם ומכריהם של הנרצחים. במהלך הלילה אף נפגש שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף עם ראש המועצה מג'דל שמס דולאן אבו סאלח, ועדכן אותו כי הקצה תקציב מיוחד לטיפולים נפשיים, לעובדים סוציאליים ולצרכים חיוניים להתמודדות עם הטרגדיה הקשה וליווי המשפחות.
במג'דל שמס הובאו הבוקר למנוחות פג'ר ליית אבו סאלח (16), אמיר רביע אבו סאלח (16), חאזם אכרם אבו סאלח (15), ג'ון וודיע אבראהים (13), איזיל נשאת איוב (12), ויניס אדהם ספדי (11), יזן נאיף אבו סאלח (12), אלמא אימן פכר אלדין (11), נאג'י טאהר חלבי (11) ומילאר מעדאד אלשעאר (10). נרצח נוסף, נאזם פאחר סעב (14), מעין קינייא, הובא למנוחות שעה קודם לכן.
אל טקס ההלוויה שלהם לא הגיעו פוליטיקאים, לאחר שהתבקשו מצד המשפחות השכולות לא לערב פוליטיקה באבלן. שרי ממשלה וחברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה הגיעו לטקס התייחדות שנערך לאחר מכן במגרש הכדורגל. השר בצלאל סמוטריץ', שהגיע מלווה בחברי כנסת ממפלגתו, התקבל בצעקות ובקריאות זעם, בהן כאלה שהאשימו אותו בכך שעליו האחריות למותם של הילדים מהירי.
מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד התקבל בחום. "הילדים שמתו במגרש הכדורגל הזה היו יכולים להיות הילדים של כל אחד מאיתנו - ולפיכך הם הילדים של כל אחד מאיתנו", אמר לפיד בדברים שנשא בפני התושבים. הוא הוסיף כי "תפקידה של המדינה הוא לתת ביטחון לילדים. ילדים לא אמורים למות במלחמות של מבוגרים. המדינה כשלה, הממשלה כשלה. אנחנו מצטערים בפני המשפחות ומבקשים את סליחת הילדים. התגובה תהיה קשה והיא תהדהד בכל המזרח התיכון. אנחנו לא ניתן לזה ככה סתם לעבור. אבל היום אנחנו נרכין ראש, נשתתף בצער המשפחות ונתפלל לשלומם של הפצועים".
דולאן אבו סאלח, ראש מועצת מג'דל שמס הודה ללפיד ולכל יתר המבקרים שהגיעו להשתתף בצערה של בני העדה מהגולן, ואמר כי "זה אסון כבד. יום שחור הגיע למג'דל שמס. בכדי שנצלח את היום הזה אנחנו חייבים להמשיך להיות ביחד ולחזק האחד את השני". ראש המועצה האזורית גולן, אורי קלנר, שב היום והזכיר כי "הכתובת הייתה על הקיר". הוא הסביר: "הרצח המתועב שאירע אמש במג'דל שמס, בו נרצחו 12 ילדים חפים מפשע הוא אירוע אשר מפניו אנו מתריעים מזה מספר חודשים. ממשלת ישראל צריכה ללמוד מנחישות התושבים לשמור על ההתיישבות בגולן, וחייבת לספק להם את הביטחון הבסיסי והכלכלי להישארות ביישובים. אנו דורשים מהממשלה להעביר את האיום אל מעבר לגבול".
