ברק יישאר לעד ילד בן שתיים עשרה. על המצבה של הבן שלי נכתב: "מעשה באומץ. עלה לי רעיון... אמרו לי שזה מסובך... אבל אני לא ויתרתי... בלא האומץ, לא הייתי מכין את הרובוט שתלוי כולו על חיישנים". (מהמחברת של ברק חורי, 2020).
"ילד יפה תואר ותכול עיניים עם תשוקה לחיים. יוצר ורב פעלים, סקרן ומעז, ממציא ויזם, שהפך כל קושי לאתגר. צייר, נגר, פסנתרן, זמר, שחיין. רגיש ועוזר לזולת בשמחה. ברקי, אתה בליבנו לעד".
יום הכיפורים מגיע ואיתו הזיכרונות והמחשבות שלא מרפים מאיתנו בכל ימות השנה. אנחנו נזכרים באותו ערב כיפור מקולל, לפני שנה בדיוק, שבו ברק יצא מהבית בשמחה לפגוש את חברו, ולא חזר.
ילד זהיר ביותר
ברק היה ילד זהיר ביותר. הוא חבש קסדה ומחזירי אור, וביום האחרון לחייו תרגלנו יחד את הדרך במפה ששרטט כי הוא רצה להפעיל את הראש ולא אהב להשתמש בווייז. שאלתי אותו מה הוא יעשה אם יהיה לו פנצ'ר, והוא אמר לי: "אמא, את יודעת שאני זה שמתקן לכולם את הפנצ'רים ביום כיפור". ובאמת, הוא נשא איתו ציוד לתיקון תקרים.
אולם מסתבר שכל זה לא הספיק מול נהג שיכור שנסע במהירות מופרזת אחרי כניסת יום כיפור, כשמאות אלפי ילדים נמצאים בכבישים בתחושה שזה היום היחיד בשנה שבו הם יכולים לרכוב על אופניים בביטחה.
בשנה החולפת הקמנו מיזם להנצחתו, והתגייסו לצידנו ילדים, סטודנטים, אנשי אקדמיה וחברות לפעול ברוחו של ברק וליצור רובוטים לכבאות והצלה - כולנו שאבנו השראה מהפרויקט שעליו עמל ברק בשנה האחרונה לחייו, רובוט "כבאי אוטומטי", שפיתח לבדו, ונועד לכבות שריפות מבלי לסכן את חיי הכבאים.
עיריית רמת גן הקימה האקתון שנתי על שם ברק והוצאנו לפועל האקתון נוסף עם חברת רפאל. בשניהם פיתחו ילדים המצאות ורובוטים. תלמיד תיכון מרמת גן השלים את הרובוט שפיתח ברק, וזכה בתחרות ארצית. סטודנטים באוניברסיטת אריאל פיתחו פרויקט גמר ובנו רובוטים לכיבוי והצלה לזכרו של בני.
ילדים מבית הספר למוזיקה שבו ניגן ברק ערכו הופעה מוסיקלית לזכרו, וניגנו שיר מרגש במיוחד שברק היה שותף לכתיבתו, יומיים לפני שנהרג. הוא כתב בשיר "I feel the freedom, there are no rules", משפט המשקף בדיוק את מי שהוא היה: ילד שאהב את החופש ליצור ולחשוב ללא גבולות או רעשי רקע שיזיזו אותו מהמטרה שהציב.
אנו תקווה גדולה שביום הכיפורים הזה, כל מי שנאלץ להיות על ההגה יזכור שאפשר להרוס חיים שלמים בשנייה אחת. את הילד שלי אף אחד כבר לא יכול להחזיר.
