חברי הקואליציה הציגו עד כה נוכחות מרשימה בוועדת החוקה שעוסקת בתוכנית נתניהו-לוין לשינויים במערכת המשפט, שם התעמתו לא אחת עם היועצים המשפטיים על סעיפים שונים. הם גם טרחו להגיע לוועדות המיוחדות שהוקמו לפני כינון הממשלה, שם דנו בחוקים שיאפשרו לאריה דרעי לכהן כשר, לבצלאל סמוטריץ' להיות שר במשרד הביטחון ולאיתמר בן גביר לקבל סמכויות מהמשטרה. אבל דווקא לדיונים בוועדה לקידום מעמד האישה העוסקים באלימות במשפחה, ובכללם רצח נשים, איש מהם לא טרח להגיע, מלבד ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) שהגיעה רק לקראת סוף הדיון השני.
בשני הדיונים שהתקיימו אתמול (שני) דנה הוועדה ביישום התוכנית הלאומית למניעה וטיפול באלימות במשפחה, ובמהלכם הזכירו הדוברים את כוונת הממשלה להקל על אזרחים לשאת נשק. נציגת שדולת הנשים טל הוכמן אמרה כי "בזמן שאנו מדברות על התוכנית וההתפתחות שלה, יש הרבה קולות מדאיגים שעולים להרחבת החימוש האזרחי והקלה במתן רישיונות נשק לאזרחים".
לדבריה, "חשוב לציין ששליש מהנשים שנרצחו ב-2021 נרצחו בידי גברים שנשאו נשק ברישיון". למעשה, הנתון המדויק, לפי האגודה לזכויות האזרח, הוא שבין השנים 2019 ל-2021 נרצחו 32 נשים בנשק חם - כשליש מהן (9) באמצעות נשק שהוחזק ברישיון. השיעור הזה עולה כשמדובר בחברה היהודית.
"מרבית מבקשי רישיון לנשק ומחזיקי הנשק הם גברים. להימצאות הנשק בידם יש השפעה על הנשים שנמצאות בסביבתם הקרובה", אמרה תמר שוורץ, מנכ"לית עמותת רוח נשית, "לנוכחות כלי ירייה בבית יש גם השפעה על הסיכוי של נשים לחיות בתנאים של איום ואלימות בביתן. יש למסד מנגנונים של העברת מידע בין הרשויות כך שהמשטרה תדע בזמן אמת על מסוכנות של גבר מסוים ולא תאפשר לו לקבל רישיון לנשק. הימצאות נשק בבית עם בן זוג אלים, גם אם לא נעשה בו שימוש, גורמת לאשה להירתע מפניה לעזרה ומנציחה את הישארותה במעגל האלימות".
הוכמן ציינה כי "בנובמבר האחרון פורסם מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שמצא כי כשיוצא צו הגנה צריך לעדכן את האגף לכלי ירייה במשרד לביטחון לאומי לצורך לקיחת הנשק". הוכמן הדגישה כי "מעבר לכך שצו ההגנה עובר בפקס, יותר מ-15 אחוזים מצווי ההגנה הם ללא תעודות זהות. לפעמים מעדכנים את האדם על לקיחת הנשק שלו באמצעות הודעת SMS, וכך רוב הסיכויים שהתוצאה תהיה שלילית".
4 צפייה בגלריה
יו"ר הוועדה לקידום האישה תמנו שטה. "ראוי שניתן הגנה למשפחות"
(צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי), אמרה: "השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וראש הממשלה בנימין נתניהו צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות שיש על הביטחון של נשים ובתוך החברה הישראלית ככלל. החלטה להקלה במתן רישיונות צריכה להינתן לאחר בחינתה ואין להקל בה ראש".
האזהרות הללו, נזכיר, נשמעו בעקבות דיון הקבינט המדיני-ביטחוני במוצאי השבת, שאחת מהחלטותיו בעקבות פיגועי הטרור בירושלים בסוף השבוע הייתה לזרז את הליכי קבלת רישיון הנשק - מה שיוסיף לדברי ראש הממשלה והשרים "עוד אלפי אזרחים" חמושים. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר קרא כבר בליל שישי לחמש כמה שיותר אזרחים.
במהלך הדיונים בוועדה נחשף גם כי מאז תוקן החוק למניעת אלימות מינית, בתי המשפט לא הפנו לטיפול גברים שהוצע נגדם צו הגנה. היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד ענת מימון, הסבירה כי "בשנת 2021 נחקק תיקון לחוק כהוראת שעה לחמש שנים הקובע כי ברגע שניתן צו הגנה, בית משפט חייב להפנות את האדם שנגדו הוצא הצו לתסקיר וחוות דעת של עובד סוציאלי, ואז על פי חוות הדעת ניתן יהיה להפנותו לטיפול". לדבריה, החוק היה אמור להיכנס לתוקפו כבר ביוני 2022, אבל ניתנה דחייה של חודשיים וכעבור חצי שנה הוא עדיין אינו מיושם.
4 צפייה בגלריה
ח"כ תומא סלימאן. "אתם עוברים על החוק. מה מנע מכם ליישם אותו?"
(צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
יוזמת החוק ח"כ עאידה תומא-סלימאן האשימה את נציגי משרד הרווחה: "ביקשתם הארכה של חודשיים ומאז עברו עוד שישה חודשים וכלום לא נעשה, אתם עוברים על החוק". לדבריה, "כולם הסכימו על חשיבות החוק ולא במקריות הוא נקרא פורץ דרך. הוא שם את הדגש על טיפול בגברים או באנשים האלימים. בדקתי ושאלתי על יישום החוק כי הגשתם בקשת דחייה לוועדה בגלל קושי בגיוס עובדים סוציאליים. מ-15 באוגוסט אתם עוברים על החוק. אני מקווה לשמוע מה מנע מכם ליישם את החוק עד עכשיו".
במהלך הדיון העלתה נציגת משרד הרווחה יוזמה לדחות את מימוש החוק פעם נוספת בטענה כי הם לא מצליחים לאייש את התקנים של המטפלים. לכן, על אף החוק, לבית המשפט אין לאן להפנות את הגברים שהוצא נגדם צו הגנה. יו"ר הוועדה ח"כ פנינה תמנו שטה התרעמה: "אתם לא קובעים למחוקק, כבר יש חוק ואתם צריכים ליישמו. ראוי שניתן הגנה למשפחות. אין הצדקה למשיכת הזמן".
לפני כחודשיים פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר חדש על הטיפול בצווי הגנה ובהפרתם. תמונת המצב שהוצגה בו על צווי ההגנה, אחד הכלים המשמעותיים שאמור להגן על משפחות שנמצאות במעגל האלימות, ולעיתים תכופות כושל בכך, מטרידה מאוד.
"בית המשפט יכול להוציא צו הגנה או צו מניעת הטרדה מאיימת כנגד אדם שקיים בסיס סביר להניח שנקט אלימות או שהוא מהווה סכנה גופנית ממשית כלפי בן משפחתו", מסבירים כותבי המחקר. "במסגרת הצו יכול בית המשפט, בין השאר, לאסור על המחויב בצו להתקרב למוגנת בצו או לדירתה. כמו כן במרבית המקרים נאסר עליו להחזיק או לשאת נשק".
אלא שהמחקר הצביע על רצף של כשלים מערכתיים, המקשים על יישומו בפועל. כאמור, כשניתן צו הגנה, מעבירה מזכירות בית משפט הודעה על כך באמצעות פקס למשטרת ישראל ולאגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים, ולפי הצורך גם לצה"ל או לרשות ביטחון שעמה נמנה המחויב בצו. למרבה האבסורד, לעיתים, עקב פרטים חסרים בצו, הוא כלל לא מגיע ליעדו. "מתברר כי ישנם מקרים בהם ניתן צו שאינו כולל את כלל הפרטים המזהים, מה שעשוי להקשות על יידוע המחויב בצו בדבר הוצאתו", ציינו החוקרים. "מהמשטרה נמסר כי כשמתקבל צו עם פרטי זיהוי חסרים נעשים מאמצים להשלימם, אך לא תמיד זה מתאפשר".
פורסם לראשונה: 23:51, 30.01.23
