עצרת הנעילה של יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית לוחמי הגטאות, תתקיים השנה בסימן "מרד גטו ורשה - בית ספר לרוח האדם", במלאות שמונים שנה למרד גטו ורשה. "מדליקי המשואות מביאים עימם היבטים שונים של המושג גבורה. גבורה שבאה לידי ביטוי בקורות חייהם בתקופת השואה וגם אחריה, בתקומה ובתרומתם הגדולה לחברה הישראלית ולחברה בכלל" מספר יגאל כהן, מנכ"ל מוזיאון לוחמי הגטאות: "בית לוחמי הגטאות רואה בכך זכות גדולה והשראה רבה, אותה ניתן להעביר הלאה לדורות הבאים".
כבכל שנה, במעמד הדלקת המשואות יובאו סיפורי החיים של שישה שורדי ושורדות שואה. את המשואה הראשונה, לזכרם של צביה לובטקין ויצחק אנטק צוקרמן, ישיאו ד"ר מתי צוקרמן, כלתם, וגיא, נינם הבכור. צביה נולדה ב-1914 בביטן במזרח פולין. יצחק נולד בווילנה שנה מאוחר יותר. שניהם היו פעילים מרכזיים בתנועת הנוער "דרור", ועם פרוץ המלחמה הם שבו לוורשה הכבושה והובילו בגטו פעילות ענפה של חינוך, סעד ורווחה. בקיץ 1942, היו צביה ויצחק ממנהיגי הארגון היהודי הלוחם (אי"ל). חברי הארגון הנהיגו את שתי המרידות בגטו ורשה, בינואר ובאפריל 1943.
את המשואה השנייה ידליק ברוך קופולד שנולד ב-1923 באיוויה, במזרח פולין (היום בלארוס). ב-1942 גורשה המשפחה לגטו לידה. דודתו שפרה מרגולין נשארה באיוויה עם משפחתה וכתבה יומן, שבו תיארה את רגשות הפחד וגם את התקווה שההיסטוריה תבוא חשבון עם הרוצחים. היא וכל בני משפחתו של ברוך נספו. היומן שמור בארכיון בית לוחמי הגטאות. ברוך נענה לבקשתו של אביו להצטרף לפרטיזנים, עלה ארצה ומתגורר בחיפה.
את המשואה השלישית ידליק פרופ' אריה קורצווייל שנולד ב-1931 בקופנהגן. ב-1943 התגלתה כוונת שלטונות הכיבוש הגרמני לגרש את יהודי דנמרק למחנות במזרח. אריה נמלט עם משפחתו לשוודיה במבצע ההברחה של יהדות דנמרק. הוא למד בשוויץ ובארצות-הברית, ועלה לישראל בשנת 1955. במשפט אייכמן שימש ככתב עבור העיתונות הדנית. פרופ' קורצווייל היה מרצה בבצלאל למעלה מחמישים שנה, הוא חתן פרס "יקיר בצלאל" ומתגורר בירושלים.
את המשואה הרביעית ידליק אברהם (אבי) אלבחרי שנולד ב-1937 בסרייבו, יוגוסלביה דאז. בן יחיד לחיים וארנה (אסתרה) לבית אלעזר. העיר נכבשה באפריל 1941 ובדצמבר באותה שנה גורש אברהם עם אמו למחנה ג'אקובו. דודתו הצליחה ברגע האחרון להוציאו מהמשלוח. אמו נספתה במחנה. דודתו הבריחה אותו מסרייבו לספליט, בקרואטיה, למסתור בבית ילדים של מנזר. לאחר שהמנזר הופגז ונהרס, העבירו שתי נזירות את 52 הילדים למקום מחסה זמני, ובהמשך הצליחו לקבל מהעיירה מבנה קטן, שבו שהו עד סיום המלחמה. לבקשתו של אבי אלבחרי, הוכרו הנזירות קורטיאס וסיסליה - חסידות אומות העולם. ב-1948 אלבחרי עלה ארצה, הוא מתגורר בחדרה.
את המשואה החמישית ידליק רפאל (רפי) פולמן, בנם של וולף ורנה פולמן. רפי נולד בספטמבר 1941 בגטו ורשה. אביו ודודו, מארק פולמן, היו פעילי מחתרת שנפלו בקרב עם הגרמנים. דודתו חווקה פולמן הייתה קשרית של הארגון היהודי הלוחם, נתפסה בפעילות מחתרתית בקרקוב ונשלחה לאושוויץ. חבריה דאגו להוציא את רפי ואמו אל מחוץ לגטו והם חיו בזהות בדויה בצד ה"ארי" של ורשה. רפי עלה עם אמו ארצה, ובשנות ה-50 הם היגרו לקנדה.
חווקה פולמן שרדה, נישאה ליחזקאל רבן והשניים היו ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות. חווקה הייתה אשת חינוך ועדות שקראה לדורות הצעירים להמשיך ולהיאבק למען חברה שוויונית וחומלת. היא נפטרה בשנת 2014.
את המשואה השישית תדליק שרה לוין שנולדה ב-18 באפריל 1943 בפריז הכבושה. טרם לידתה אימצו הוריה, חנה ואברהם רודי, את ליאון שדלצקי, בן דודתה של שרה. אברהם וליאון הוסתרו אצל בני משפחת ז'קוב, וחנה אצל בני משפחת דלקול. שרה נולדה במהלך תקופת המסתור. לאחר המלחמה המשיכו הוריה לשמור על קשר חברי קרוב עם בני הזוג ז'קוב והם הוכרו כחסידי אומות העולם. שרה עלתה ארצה וגרה בחניתה.
את זר חסידי אומות העולם תניח רבקה (ריקי) יעקבי שנולדה ב-1937 באתונה למשפחת קמחי. בשנים 1944-1943 הסתתרה עם משפחתה בכפר קְריֹונֶרי באזור הפלופונס. מסופר כי בכל פעם שהצבא הגרמני ביקר במקום לחפש מסתתרים, צילצלו הפרטיזנים היוונים בפעמונים, והמשפחה מיהרה להסתתר במערה סמוכה. כומר הכפר ומציל נוסף הוכרו כחסידי אומות העולם. המשפחה עלתה ארצה ב-1945. רבקה נישאה לביני. הם היו חברי קיבוץ גונן ובהמשך עברו לרמת ישי. יש להם 10 ילדים, ארבעה מבניהם שירתו כטייסים בחיל האוויר.
עצרת הנעילה של אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה תתקיים בבית לוחמי הגטאות ביום ג', בשעה 20:00 במעמד נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות. כמו כן יישא דברים האלוף אורי גורדין, אלוף פיקוד צפון.