החלטת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שלפיה עדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפטו לא תידחה ותחל ב-2 בדצמבר חרף המלחמה, מכניסה את ישראל לאירוע משפטי-חוקתי דרמטי. לראשונה, נושא הוצאתו של ראש הממשלה לנבצרות הופך לבעל סיכויים ממשיים, למרבה האירוניה דווקא בגלל טענותיו של נתניהו. אלו התרחישים:
דיון בבית המשפט המחוזי בירושלים בנושא בקשת ראש הממשלה נתניהו לדחיית עדותו בתיקי האלפים
(צילום: גיל יוחנן )
בבקשה לדחות את עדותו, נתניהו טען שבתקופת המלחמה לא התאפשר לו כראש הממשלה לקיים ישיבות היערכות עם הסנגור שלו, כך שקל וחומר לא ניתן להעלות לדוכן העדים מנותק קשר שלוש פעמים במשך למשך 7 שעות בכל יום דיונים.
בדיון שנערך אתמול בבוקר (רביעי), הדגיש הסנגור עו"ד עמית חדד: לא ניתן לנהל מדינה במלחמה וגם להעיד. לעומת זאת, בדיונים בבג"ץ ב-2020 בעתירות נגד מינוי ראש ממשלה תחת כתב אישום, נתניהו הצהיר שניתן לנהל מדינה תוך ניהול משפט. כך במצב שגרה. אלא שכעת, בניגוד למצב שגרה, הוא מודה שבמלחמה זה לא ניתן.
אם נתניהו מודה בכך, אז מי ינהל את המדינה בזמן שהוא מעיד? היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה עשויה להוציא לנתניהו מכתב שבו ייאמר כי בזמן שהוא עומד על דוכן העדים, עליו לצאת לנבצרות זמנית, בדומה להיותו בטיפול רפואי למשל, ולהעביר את סמכויות ראש הממשלה לשר אחר. בתום כל יום דיונים, ישוב נתניהו לכהן כראש ממשלה.
אם נתניהו יסרב לכך, הרי שיוגשו עתירות לבג"ץ הדורשות להוציא את נתניהו לנבצרות זמנית בזמן עדותו. אלא שהפעם, בניגוד לפעם הקודמת שבה דן בג"ץ בעתירות כאלה, נתניהו בעמדת נחיתות משפטית קשה, כי כאמור הוא זה שהציב את העובדה שלא ניתן לנהל מדינה במלחמה וגם להעיד.
פסק דין של בג"ץ בתחילת השנה הנוכחית קבע כי תיקון חוק יסוד: הממשלה החדש בעניין הנבצרות ייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה. ואולם, נתניהו בעצמו פירש כאמור כי עדות ראש ממשלה במלחמה היא נבצרות. סנגורו יוכל לטעון בבג"ץ שהוצאת ראש ממשלה לנבצרות בשעת מלחמה, אפילות נבצרות זמנית, היא בלתי-סבירה ומנוגדת לאינטרס הציבורי וכי ישנו "אמצעי שפגיעותו פחותה", והוא שעד אחר יעלה להעיד.
לבג"ץ יהיה קושי לקבל את הטענה הזאת מבחינה דיונית, משום שבית המשפט המחוזי כבר החליט שראש הממשלה נתניהו יעיד. בג"ץ אינו ערכאת ערעור על החלטת המחוזי.
פספוס הופעה סנגוריאלית
אז מה נתניהו בכל זאת יוכל לנסות לעשות? ישנן כמה אפשרויות, כולן בעייתיות. אפשרות ראשונה - לוותר על העדות, זו זכותו של נאשם. אלא שמשפטית, ויתור על עדות נזקפת לחובת הנאשם. במקביל, החלטה כזאת הופכת לפספוס הופעה סנגוריאלית. זה מרע את מצבו המשפטי ומסכן אותו בהרשעה.
אפשרות שנייה - אמנם על "החלטת ביניים" של המחוזי, כמו זו שניתנה אתמול, משפטית לא ניתן לערער. ואולם, במקרים מאוד חריגים אפשר להגיש בג"ץ נגד המחוזי. גם אם בג"ץ יחליט לדון בעתירה כזאת, הוא קרוב לוודאי ייאלץ לדחות אותה כיוון שבקשת דחיית העדות של נתניהו הייתה "רזה" ביותר, על עמוד אחד בלבד, כך שטענות רבות שהוא יכול היה לטעון במחוזי ולא טען, לא ניתן להעלות לראשונה בבג"ץ.
האפשרות השלישית והמעשית ביותר של נתניהו וסנגורו היא להגיש בימים הקרובים לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת, ושם לטעון שבחוק ישנו סעיף לפיו ניתן לפתוח את "פרשת ההגנה", השלב הנוכחי במשפט, שלא עם עדות הנאשם אלא עם עדי ההגנה שלו. לפי הפסיקה, ניתן לעשות זאת במקרים חריגים.
אבל זה מהלך שהיה עשוי להתקבל לו היה ננקט לפני ההכרעה אתמול בבקשת הדחייה. שאלת עדותו של נתניהו, כן או לא ומתי, כבר נדונה אתמול והוחלט שנתניהו יחל את עדותו בחודש הבא. אחרי שהדיון כבר הוכרע, אי אפשר לפתוח אותו בשנית עם טענות חדשות שניתן לטעון קודם לכן. בקשה להעדת נאשמים אחרים או עדי הגנה כפי שמאפשר החוק, הייתה יכולה להתקבל מפני שהשופטים קבעו שהקו המנחה הוא האינטרס בקידום המשפט, אלא שקידומו לא חייב להיות בעדות הנאשם דווקא.
אפשרות מעשית נוספת היא לפנות לבית המשפט המחוזי, ולבקש כי מאחר שנקבע שנתניהו יעיד - הרי שמשיקולי טובת המדינה יש לשנות את זמני העדות: במקום שבע שעות בשלושה דיונים בשבוע, אז למשל יום בשבוע ולמשך שלוש שעות בלבד. זו הבקשה היחידה שהשופטים יסכימו לדון בה בכלל, אלא שגם סיכוייה אינם גבוהים, שכן, השופטים הדגישו את החשיבות של קידום המשפט. לצמצם את מועדי וזמני העדות יוביל את עדות נתניהו מעדות של חודשיים לעדות של יותר מחצי שנה. עיכוב כזה יתקשה להיכנס לגדרי "קידום המשפט".
נראה שמבחינה משפטית נתניהו נכנס למבוי סתום וכפיית נבצרות זמנית הפכה לריאלית יותר מאי-פעם. ציבור תומכיו של ראש הממשלה יתקשה לקבל כפיית נבצרות זמנית של נתניהו על-ידי בית המשפט, כך שהמשבר ממש מעבר לפינה, ואם לדייק, ב-2 בדצמבר.
פורסם לראשונה: 23:27, 13.11.24
