עשרות משפחות חטופים נפגשו היום (שני) עם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש במטה האו"ם בניו יורק. הפגישה הייתה טעונה מאוד, והמשפחות הטיחו בגוטרש דברים קשים והאשימו כי הוא "לא עושה כלום מ-7 באוקטובר", "לא מגנה את חמאס", ו"לא לוחץ על הצלב האדום".
בני המשפחות סיפרו על יקיריהם שנחטפו ודרשו ביקור של הצלב האדום אצל החטופים המוחזקים בשבי החמאס בעזה. גוטרש אמר שהסירוב של חמאס לאפשר זאת הוא הפרה של החוק הבינלאומי. המשפחות דרשו ממזכ"ל האו"ם שיגיד את זה באופן פומבי ולא בדלתיים סגורות - וכן שישתתף בפעילות אקטיבית למען החזרת החטופים. "אני לגמרי מסכים איתכם שזה לגמרי לא מקובל מה שקרה ב-7 באוקטובר", דיבר גוטרש על החטופים, "הם לא היו צריכים להיחטף וגם לא להיהרג. מי שנחטף צריך להשתחרר מיידית וללא תנאים, זו תמיד הייתה העמדה שלנו בקול ברור".
המשפחות הטיחו בו: "אין לך קשר עם חמאס, אז מה אנחנו עושים פה?", גוטרש השיב כי ישנם "הרבה גורמים אחרים" שיצרו קשר עם ארגון הטרור. "לאו"ם אין שום קשר עם קבוצות כמו חמאס, יש לנו יחסים עם ממשלות ועם מוסדות", אמר מזכ"ל האו"ם לבני המשפחות. "אם יהיו לנו יחסים עם חמאס, כנראה שנואשם במתן לגיטימציה לארגון טרור. יש לנו עקרונות, ואחד מהם הוא לא לקיים יחסים עם טרור. זה לא אומר שאנחנו לא מנסים להשפיע על חמאס. אנחנו משתמשים בקשרים שיכולים לעשות זאת, ואני יודע שקיים לחץ".
גוטרש הוסיף: "הרבה אנשים שחמאס הרג וחטף היו אנשים שתמכו בשלום. זה היה פשע נורא, אבל גם מתקפה מטופשת מאוד נגד אנשים שתמיד הגנו על העם הפלסטיני. זה הופך את המתקפה של חמאס אפילו ליותר טיפשית".
גוטרש ציין שזו הפגישה העשירית שהוא מקיים עם משפחות חטופים. "זה משהו שאני מרגיש מחויב לו באופן אישי, מהפגישה הראשונה תמיד ענדתי את דסקית החטופים. עכשיו אני עונד אותה כאן, ואוריד אותה ברגע שהחטופים ישוחררו. כפי שהזכרתי, יש לי ניסיון בנושא חטופים עוד מהתפקיד הקודם שלי, אז הכאב שלכם הוא משהו שאני מרגיש מאוד חזק בליבי, אתם יכולים להיות בטוחים בזה. אני מרגיש סולידריות עמוקה עם כולכם ואני רוצה שתדעו את זה, אעשה מה שביכולתי כדי לעזור ולפתור את הבעיה האיומה הזו", אמר. גוטרש הוסיף כי דוחה מקיימת קשר הדוק עם חמאס, וציין שהוא תמיד מבקש מהקטארים לקבל מידע על מצבם של החטופים.
במהלך הפגישה אירע עימות בין גוטרש למשפחות סביב סוגיית אי הגעתו לישראל. מזכ"ל האו"ם אמר כי הוא לא יכול להגיע לביקור בישראל אלא אם כן יקבל הזמנה מהממשלה. המשפחות ביקשו ממנו שיגיע - ואמרו שהן מזמינות אותו. הוא השיב: "אני עומד לרשותכם בכל דרך. יש דרכים אחרות של קשר שאפשר ליצור גם אם אני לא מבקר בישראל".
הוא סיכם: "לפעמים יש אשליות לגבי מידת היכולת לספק את הסחורה, אבל אני מבין את התסכול והכעס שלכם. אני מנסה לדמיין את עצמי אם מישהו מהמשפחה שלי היה בשבי במשך שמונה חודשים. אני בקשר קבוע עם המדינות שמנהלות משא ומתן או לוחצות להצלחתו, ויכול להבטיח שאעשה כל שביכולתי. הגינוי שלי לחמאס חוזר על עצמו בכל התבטאות. למרבה הצער, בדרך כלל זה לא מדווח על ידי העיתונות הישראלית. אני רוצה שתהיו מודעים לכך שאני בסולידריות מוחלטת עם מצבכם".
בתוך כך, עימות חריף התגלע בין משלחת של משפחות חטופים מישראל לנשיאת סלובניה נטשה פירץ מוסאר. המשלחת, שהגיעה לביקור בסלובניה, קיימה פגישות עם נציגים פוליטיים, בהם היועץ לביטחון לאומי של המדינה. הפגישה הייתה קשה מאוד, והמשפחות יצאו ממנה כועסות.
אחד מחברי המשלחת ציין כי "הכול התחיל ב-7 באוקטובר". הנשיאה עצרה אותו ואמרה ש"הכול התחיל עם הכרזת מדינת ישראל ב-1948". בנוסף, היא שאלה את יהודה כהן, אביו של נמרוד כהן, אם הם דיברו עם החטופים בטלפון - אף שהם תיארו בפניה את חוסר הידיעה על גורלם של יקיריהם זה כמעט שמונה חודשים.
הושע חגי, אחיו של גדי חגי שנרצח ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפו לעזה, אמר בתום הפגישה לעיתונאים: "שמעתי את הנשיאה שלכם אומרת שהבעיות במזרח התיכון התחילו כשישראל הכריזה על מדינתה ב-1948. שכל הבעיות התחילו בהכרזה על ישראל. זה מראה שהיא חד-צדדית או שהיא לא יודעת מה קורה, אבל אני חושב שהיא יודעת בדיוק. אולי זה קשור לאינטרסים פוליטיים".
חגית חן, אימו של החייל איתי חן שנרצח וגופתו נחטפה לעזה, אמרה: "כשפגשנו את נשיאת סלובניה, אחת המשפחות אמרה שהבן שלה חי ושצריך להציל אותו. הנשיאה שאלה: 'איך אתם יודעים שהוא חי? דיברתם איתו?' הזדעזענו לראות שהיא לא יודעת את הפרטים, שחמאס מחזיק בני ערובה שאין להם זכויות, שאנחנו לא יכולים לדבר איתם, כי הוא לא נותן לנו ליצור קשר עם אף אחד כדי לדעת מה מצבם. טוב שבאנו, כי אחרי שנפגשה איתנו היא הבינה שהמצב הרבה יותר גרוע ממה שידעה קודם".
מלשכת נשיאת סלובניה נמסר לאחר מכן בתגובה: "בפגישה הקצרה הביעה נשיאת הרפובליקה עמדה ברורה וניכרת מהידיעות שפורסמו באתר ומהצהרותיה הקודמות והעקביות מאוד. הפגישה הייתה הבעת הזדהות של הנשיאה עם מצבם של בני הערובה ומשפחותיהם. בזמן שהיא שוב גינתה באופן חד משמעי את מתקפת הטרור של תנועת חמאס על ישראל, וכן את ההפרות החמורות של החוק הבינלאומי בעזה - שם כבר מתו יותר מ-15 אלף ילדים חפים מפשע - זו לא הייתה שיחה על הנושא הזה, שכן לא הייתה קבלת פנים פוליטית או ביקור, אלא הזדמנות עבור קרובי החטופים לחלוק את סיפוריהם".
סלובניה מתכוונת להכיר במדינה פלסטינית - חרף הפצרות ממשלת ישראל - וביקשה את אישור הפרלמנט. בישראל עדיין מקווים שיצליחו לדחות את הגזירה הרעה.
השתתפה בהכנת הכתבה: יעל צ'כנובר
