רס"ר (מיל') קונסטנטין סושקו ז"ל חגג יום הולדת 30 לפני כחודש ותכנן חופשה בברלין, אבל עוד קודם פרצה המלחמה והוא התגייס לשירות מילואים בגדוד ההנדסה 7086, ולפני יומיים נפל בקרב במרכז הרצועה. היום הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי קריית שאול בתל אביב, כשהוא מוקף באנשים רבים שבאו לחלוק לו כבוד אחרון.
הלווייתו של רס"ר (מיל') קונסטנטין סושקו ז"ל
(צילום: עידו ארז)
בת זוגו אור נפרדה ממנו בכאב. "מאמי שלי, אתה בטח מרחף בינינו וצוחק, אומר על מה הדרמה. תמיד היית הכי מפוקח, הכי אמיתי. הסיפורים עליך לא מפסיקים לזרום. לא משנה מי מספר את הסיפור ומה הסיטואציה, תמיד היית אתה, לא משנה איפה ועם מי. אני יכולה לכתוב עליך מאה עמודים ולא אספיק להגיד מי אתה".
"תמיד שאפת גבוה ותמיד הרמת את כל מי שסביבך יחד איתך. איזו זכות הייתה לחיות לצדך ולהיות נאהבת על ידך. כמה חיכינו להגשים חלומות", הוסיפה אור. "אני כל הזמן מרימה טלפון כדי לספר לך מה קורה ואתה לא שם. הפעם האחרונה שהתראינו הייתה כשהפתעת אותי ביום חמישי. זאת הפעם הראשונה שאני רוצה להאמין בגלגול נשמות, העיקר שאני אראה אותך שוב. אני אוהבת אותך לנצח, בבקה שלי".
בנצי, חבר ילדותו של קוסטה, ספד לו בבכי חזק: "הכימיה בינינו נוצרה מהרגע הראשון. מגיל צעיר הוא עבד קשה מאוד. להיות חבר של קוסטה הייתה המתנה הטובה ביותר שאפשר לקבל, הוא היה דבר ששמר את האנשים ביחד. תמיד זכר להתקשר, לשאול מה נשמע, והיה זמין לכל עזרה".
"כל ערב איתו היה חוויה חדשה, הוא ידע ליצור את הרגע. הוא היה זה שמרים את כולם על הרגליים", הוסיף בנצי. "קוסטה היה אחד שמתייעצים איתו. הוא תמיד היה יורד לפרטים הקטנים, תמיד חיפש לעזור לחבריו, גם אם לא מבקשים. הוא תמיד סחף את חבריו לפלוגה. קוסטה היה הבן הכי טוב להוריו, נתן את כולו במשך חייו".
