מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, מערכת הבריאות הישראלית מתמודדת עם אחד המשברים הקשים והמורכבים ביותר בתולדותיה. זרם בלתי פוסק של פצועים קשה, לצד הדריכות המתמדת לאירועים מרובי נפגעים, הפכו את בתי החולים והצוותים הרפואיים לקו החזית הפנימי של ישראל. שר הבריאות אוריאל בוסו (ש"ס) השתתף הבוקר (יום ב') בוועידת הבריאות השנתית של ynet ו-"ידיעות אחרונות", וענה כיצד הממשלה מתמודדת עם המציאות המורכבת.
הריאיון עם שר הבריאות אוריאל בוסו בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות"
(צילום: אורי דוידוביץ, ירון ברנר, אלכס בוטרמו)
בפתח הריאיון, בוסו ציין שמערכת הבריאות נערכה לאפשרות של עימות צבאי בהיקף נרחב כבר לפני פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. "חודשיים-שלושה לפני 7 באוקטובר היה תרחיש יחוס של מלחמה בדרום, ובית חולים סורוקה בתרחיש הכי גדול הגיע לכ-300 פצועים ביום. בפועל, בית החולים הזה הכיל ביממה אלף פצועים ולאחר מכן גם אלפים, כולל פצועים קשה". לדבריו, ההכנה המוקדמת אפשרה למערכת הבריאות להתמודד עם עומס חסר תקדים, כאשר גם בתי חולים נוספים, דוגמת ברזילי, קלטו כמות אדירה של פצועים.
השר נשאל לגבי הטיפול הרפואי למחבלים בבתי החולים, והתקוממות הצוותים על הצורך לטפל בהם. הוא השיב: "למחבלי נוחבה, צה"ל, בגיבוי משרד הבריאות, הקים מתקן רפואי בשדה תימן. בסופו של דבר, המערכת חייבת לטפל בכל מי שמגיע בשעריה. רופא שנמצא במערכת הבריאות 30 שנה הסביר לי שמחבלים שמצבם התייצב הובאו לחקירה, וכך ידענו להציל חיים. חלק מהמחבלים הללו שטופלו אצלי במערכת - נכנסו איתם לתוך עזה, למנהרות, והביאו חטופים כשצריך. יש מידע מציל חיים עכשיו. לכן, אנחנו מביאים אותם לטיפול בשביל לייצב אותם, לא בשביל להעניק להם מסאז'".
בוסו הדגיש את חוסנה של מערכת הבריאות וייחס אותו בעיקר להון האנושי והמקצועיות של הצוותים הרפואיים. "חוסנה של מערכת הבריאות בזכות ההון האנושי, המקצועיות שלה, השילוב ושיתוף הפעולה עם קופות החולים", אמר. לדבריו, מערכת הבריאות כבר ערוכה למקרה של חזית צפונית: "היערכות אמיתית, אנחנו ערוכים כבר מספר חודשים, מיגון בתי חולים, גנרציה למה שצריך".
הוא התייחס לאתגרים נוספים, בהם תרחישים כמו "תרחיש העלטה", שבו ייתכן שהחשמל ינותק והדרכים לבתי החולים יהיו חסומות. "לא להכול אתה יכול להיות מוכן, כי בזמן אמת שום דבר לא דומה לשום תרגיל", אמר. הוא הסביר כי האתגרים כוללים גם את האופן שבו יגיע כוח האדם לבתי החולים, במיוחד למקומות מרוחקים כמו בית החולים זיו בצפת.
על השחיקה אצל צוותי הרפואה אמר: "אין ספק שהיא קיימת, אבל אנחנו מנסים לרענן כוח אדם עד כמה שניתן במסגרת המשמרות הללו וגם כן בנושא השכר. מערכת הבריאות לא שוקטת על שמריה, ועושה את מה שצריך בשביל שכל אותם עובדי רפואה מצוינים יתוגמלו כמו שצריך".
2 צפייה בגלריה
מהומה בזמן הגעת מחבל לטיפול בבית החולים שיבא תל השומר. "הביאו מידע מציל חיים"
(צילום: דנה קופל)
הוא התייחס גם לתקנים בבתי החולים במלחמה: "יש לנו קופסאות של רופאים, שירדו לאילת באוטובוסים במקרה הצורך לתגבר. אנחנו יודעים גם לתגבר בקופסאות של רופאים מהמרכז בשעת הצורך את זיו, נהריה, טבריה ועפולה. בוודאי שאנחנו עושים את זה כתגבור וגם כי מוסיפים כוח אדם מצוין בכל המקומות הללו".
השר ציין שמערכת הבריאות עושה צעדים משמעותיים לשיפור שירותי בריאות הנפש, תוך הגדלת התקציבים והתמיכה. לדבריו, "הגדלנו את תקציב מרכזי החוסן מ-30 מיליון ל-100 מיליון ש"ח, והכשרנו רופאים לתת תמיכה נפשית". הוא הוסיף כי נחתם הסכם שכר חדש לפסיכולוגים במערכת הציבורית, מה שמחזק את השירות. "בסוף האירוע הגדול ביותר של מדינת ישראל מאז 7 באוקטובר, בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות, זה בריאות הנפש", הדגיש.
בהמשך הוועידה יישבו לפאנל ייחודי חמישה מנהלי בתי חולים שלוקחים חלק משמעותי במערכה הנוכחית: פרופ' שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה; ד"ר יעל פרנקל-ניר, מנהלת בית החולים הכללי במרכז הרפואי שיבא-תל השומר; ד"ר לנה קורן, מנהלת בית החולים בילינסון; פרופ' מיכאל הלברטל, מנהל הקריה הרפואית רמב"ם; ופרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל. יחד, הם יספרו לאדיר ינקו, כתב הבריאות של "ידיעות אחרונות" ו-ynet, על הטיפול באלפי פצועים שהמדינה חבה להם את קיומה, היערכות מרכז רפואי בעת מלחמה וניהול כוח אדם שזקוקים לו בחדר ניתוח - אך גם בשדה הקרב במילואים.
בין משתתפי הוועידה - מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב; מנכ"ל מד"א אלי בין; ענת סיגמן, מנהלת אחריות חברתית בבנק דיסקונט; אטל מולכו פיליבה, מנכ"לית פמי; מירי בוהדנה, שמתנדבת כחובשת במד"א; יונתן בן חמו, לוחם הנדסה קרבית שנפצע; המוזיקאי והדי-ג'יי אשר סוויסה (סקאזי) ועוד.
