רגע לפני השבעתו של נשיא ארצות הברית הנבחר דונלד טראמפ ושובו לבית הלבן בוושינגטון ב-20 בינואר, רוסיה ואיראן מתכוונות כנראה לחתום בקרוב באופן פומבי על הסכם נרחב לשותפות אסטרטגית מקיפה בין המדינות. החשש בישראל: הוא יוביל להעברת טכנולוגיה שתסייע לאיראן בפיתוח נשק גרעיני.
לפי דיווחים בתקשורת הרוסית, נשיא איראן מסעוד פזשכיאן צפוי להגיע לביקור רשמי במוסקבה ב-17 בינואר, במסגרתו יחתמו הוא ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין על ההסכם הדרמטי, שיביא לשיא את ההתקרבות בין טהרן למוסקבה. כל זאת כמובן בצל המלחמה באוקראינה, והתבססותו של ציר רוסי-צפון קוריאני-איראני בתמיכה סינית מוצקה מאוד.
ביום חמישי שעבר אישרה שגרירות איראן במוסקבה את ביקורו הצפוי של הנשיא האיראני בעיר הבירה של רוסיה. בריאיון שקיים אמש שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב עם סוכנות הידיעות הממלכתית "רוסיה היום", הוא התייחס להסכם האסטרטגי הצפוי בין המדינות, ובין השאר אמר: "ההסכם נועד לגבש משפטית את ההתקדמות חסרת התקדים ביחסים הבילטרליים שהושגה בשנים האחרונות, ולתעד את מעברם לרמה של שותפות אסטרטגית".
לדבריו, "כמובן שלמסמך מקיף שכזה יש גם מרכיב בינלאומי. בין היתר, הוא מעניק תשומת לב מיוחדת לחיזוק האינטראקציה למען השלום והביטחון ברמה האזורית והעולמית, ומעגן את רצונן של מוסקבה וטהרן לשיתוף פעולה הדוק יותר בתחומי הביטחון, ההגנה, המלחמה בטרור והקיצוניות, ומול אתגרים ואיומים נפוצים אחרים". הוא ציין בנוסף כי החתימה על ההסכם "תפתח הזדמנויות נוספות להרחבה נוספת של השותפות הרוסית-איראנית בתחומים שונים".
מה איראן תקבל בתמורה?
מקור דיפלומטי איראני אישר בפני העיתון הרוסי "איזבסטיה" את החתימה הקרובה על ההסכם, והוסיף: "זה אירוע מרכזי ביחסים הבילטרליים שלנו. אנחנו עובדים על ההסכם כבר כמה שנים. החתימה מתוכננת לאמצע ינואר. אנחנו צריכים את ההסכם הזה, שיפרט את העקרונות הבסיסיים שעליהם מבוססת האינטראקציה של מדינותינו".
להסכם השותפות האסטרטגי יהיו היבטים רבים, אך באופן טבעי רבים מצביעים על הפן הבטחוני שבו, שממחיש את הידוק שיתוף הפעולה בין המדינות על רקע המלחמה באוקראינה. איראן כבר מספקת כעת לרוסיה טילים בליסטיים לטווח קצר, שבהם עושים הרוסים שימוש במלחמה באוקראינה, וכמובן סייעה לה רבות עם כטב"מים, כולל סיוע בהקמת מפעל רוסי לייצור גרסה מקומית של כטב"ם ה"שאהד" האיראני.
ייתכן מאוד שבמסגרת ההסכם תספק טהרן למוסקבה כטב"מים מדגם משופר יותר, שיסייעו לה עם המשך התקיפות בשטח אוקראינה. אחת מהשאלות החשובות שעולות בנושא היא מהי התמורה הרוסית לסיוע האיראני הזה? בין השאר, דובר על קידום מהיר של העסקה לאספקת מטוסי קרב רוסים מתקדמים מדגם "סוחוי 35" לאיראנים. לפי דיווחים בחודשים האחרונים, טייסים איראנים כבר הוכשרו ואומנו בהטסת המטוסים ברוסיה עצמה, כשלב מקדים ליישום אספקת המטוסים.
רוסיה עשויה לספק לאיראנים גם ככל הנראה ידע טכנולוגי הקשור לייצור טילים ולוויינים צבאיים, ומערכות הגנה מתקדמות מסוג S-400 (אם כי הדבר אינו ודאי בשל הצורך של הרוסים במערכות הללו במלחמה באוקראינה - י"נ). אחת הסוגיות המדאיגות ביותר עבור ישראל בכל הקשור להסכם היא סוגיית הגרעין.
3 צפייה בגלריה
צנטריפוגות במתקן בנתנז. החשש בישראל: איראן תקבל ידע וחלפים לייצור נשק גרעיני
(צילום: AP)
בישראל חוששים שההסכם כולל גם העברת ידע טכנולוגי רוסי, ואולי אף חלפים קריטיים לטובת ייצור נשק גרעיני, כולל כאלה הקשורים לייצור ראש נפץ קרבי גרעיני. ברור לחלוטין ששיתוף פעולה בתחום הרגיש הזה לא יוצהר באופן פומבי, אך המהלך האפשרי עשוי לקרב את איראן באופן דרמטי לחציית הסף הגרעיני וליכולת גרעינית, שבישראל מבקשים למנוע.
פרשננו רון בן ישי מציין ששתי המדינות מצויות כבר יותר מחצי שנה במשא ומתן, ואולי גם יותר. במקור, הרעיון מאחורי ההסכם היה לגרום בין השאר לאמריקנים לעזוב את האזור, ולפרק את הסכמי אברהם. אבל זה היה לפני יותר משנה, כשרוסיה ואיראן חשבו שבאמצעות מלחמת חרבות ברזל הן יחלקו ביניהן את המזרח התיכון.
היום המצב שונה לחלוטין. איראן לא רק שלא יכולה להבטיח לרוסים שליטה במזרח התיכון, היא גם לא יכולה לייצר טילים (כי פגענו להם במערבי הדלק המוצק, רב"י). אבל הדיבורים על ההסכם נמשכו מאז, כשהרוסים נלהבים ממנו פחות ופחות.
