יממה וחצי לאחר שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן הכריז בנאום "מצב האומה" השנתי על הכוונה להקים רציף ימי בעזה כדי להכניס סיוע הומניטרי לרצועה דרך הים, ספינה אמריקנית עושה את דרכה למזרח התיכון - כדי להתחיל בתהליך הקמת הרציף.
פיקוד מרכז של הצבא האמריקני (CENTCOM) מסר הלילה (בין שבת לראשון) כי הספינה "גנרל פרנק ס. בסון" של צבא ארה"ב (LSV-1), ספינת תמיכה לוגיסטית, עזבה את הבסיס "לנגלי-אוסטיס" כשהיא "נושאת את הציוד הראשוני להקמת הרציף הזמני שיספק אספקה הומניטרית חיונית".
התוכנית לבניית הרציף הימי עומדת בפני אתגרים לוגיסטיים משמעותיים. דיפלומטים וגורמים המעורבים בנושא מתחו ביקורת על התוכנית, ול"ניו יורק טיימס" אמרו שהעברת הסיוע באמצעות המשאיות היא עדיין הדרך היעילה ביותר לעזור לעזתים, על אף האסון ברחוב א-רשיד בשבוע שעבר.
לפי הגורמים, התוכנית עומדת בפני אתגרים משמעותיים, בהם עלותה, והזמן הרב שעשוי לקחת לבנות אותה. שני דיפלומטים מערביים שתודרכו על הפרויקט אמרו כי נאמר להם שהעלות המלאה עשויה להגיע עשרות מיליוני דולרים ולקחת שישה חודשים, אם כי לא ברור אם הדבר מתייחס רק לנמל עצמו, או כולל גם את העלות של משלוחי האספקה המיועדים. כמה מדינות, כולל בריטניה ואיחוד האמירויות, הודיעו שהן יתמכו בפרויקט, אם כי לא אמרו עד כמה ישתלבו בו.
אותם גורמים קראו לישראל לפתוח נקודות מעבר חדשות בצפון הרצועה, ולהקל על מגבלות הכנסת הסיוע. גורמים אמריקנים הודו שייקחו שבועות להקים מסדרון ימי, אך אומרים שהדבר יאפשר להם להגדיל משמעותית את כמות הסיוע שתיכנס.
לעזה אין נמל מתפקד, ומי החוף שלה רדודים מדי עבור רוב כלי השיט - במיוחד ספינות גדולות, שיהיו נחוצות כדי להעביר את המטען הדרוש למאות אלפי פלסטינים רעבים. אורסולה פון דר ליין, נשיאת האיחוד האירופי, אמרה אתמול כי גורמים רשמיים צפויים לבדוק את התהליך בימים הקרובים, במהלך מה שהיא תיארה כ"פרויקט פיילוט". עם זאת, עדיין לא ברור כיצד או היכן כלי שיט יפרקו את מטענם, או כיצד הוא יחולק ברקע ההפצצות ברצועה שעדיין נמשכות.
גם נושא האבטחה של הנמל עומד במחלוקת. בתגובה לשאלות כתבים שלשום, ביידן השיב כי ישראל היו זו שתאבטח את הנמל העתידי, מבלי להרחיב מעבר לכך. מאז התמרון הקרקעי ברצועה, שום גוף לא מילא את ה"וואקום" של חמאס באזור. כתוצאה מכך, המשאיות הבודדות שמעבירות מזון ותרופות לצפון הרצועה, הותקפו על ידי חמושים וכנופיות מאורגנות היטב. גורמים באו"ם הציעו שהמשטרה המקומית, שמצויה בשליטת חמאס, תתערב "למען הביטחון", אולם סביר להניח שמעורבותם תהיה בלתי מקובלת על ישראל.
במקביל, חלק מהגורמים המתנגדים לתוכנית קראו לישראל לפתוח את נמל אשדוד להעברת סיוע בינלאומי לתוך הרצועה. בנמל, כך צוין, כבר יש ציוד שיכול לאפשר את סריקת ועיבוד משלוחי הסיוע. ישראל אפשרה להעביר משם משלוחים של קמח וסחורות אחרות בחודש ינואר, לפי הדיווח.
הפנטגון חשף שלשום כי בניית הרציף תושלם רק בעוד כמה שבועות. דובר משרד ההגנה בוושינגטון הדגיש כי חיילים אמריקנים לא יוצבו במסגרת היוזמה על אדמת הרצועה, ובדומה לנשיא ביידן ציין: "אנחנו עובדים על הפרטים מול בעלות בריתנו, כדי לכלול היבט של אבטחה ישראלית". הדובר העריך כי במיזם ייקחו חלק 1,000 חיילים אמריקנים, שלא אמורים לפעול כאמור על עזה עצמה. היעד, כך נמסר שלשום, הוא בסופו של דבר לספק מדי יום שני מיליון ארוחות לפלסטינים ברצועה - כמעט כל אוכלוסייתה, שמונה 2.3 מיליון איש.
דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי התייחס אמש בהצהרתו לנושא, ואמר כי צה"ל עומל על תיאום של הקמת הנמל, כדי שהציוד יוכנס לעזה "עם בידוק ביטחוני מלא". הגרי הוסיף כי חבילות הסיוע ההומניטרי יופצו על ידי ארגונים בינלאומיים. לדבריו, חמאס אוגר ציוד ואוכל לאנשיו בזמן שאזרחי עזה מתקשים להשיגם.
את היוזמה למסדרון הימי להעברת הסיוע לעזה מוביל מוחמד דחלאן, איש הפתח שהוגלה לאיחוד האמירויות לאחר שאבו מאזן גילה כי הוא זומם להחליפו. מקורות סיפרו ל-ynet כי ישראל אפשרה לאיחוד האמירויות להתחיל מיד בהעברת סיוע הומניטרי דרך קפריסין.
דחלאן, שהוגלה לאיחוד האמירויות, משמש יועצו המיוחד של מוחמד בן זאיד, יורש העצר באבו דאבי. דחלאן תיאם עם חמאס את כל המהלכים, בישיבה שנערכה בקטאר לפני כחודש. איחוד האמירויות ביקשה את שיתוף הפעולה של ארה"ב וחמש מדינות אירופיות נוספות. למעשה, במהלך הזה איחוד האמירויות דוחקת את רגלי קטאר מהרצועה כגורם המסייע לעזתים. קטאר לא שותפה להצנחות הסיוע ברצועה, והיא נתפסת כגורם שמסייע להנהגת חמאס בלבד, שמנותק מהעם במלחמה.
פורסם לראשונה: 22:59, 09.03.24