נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הטיל היום (ב') פצצה דיפלומטית, כשנשמע כמי שמתנה את צירופה של שבדיה לנאט"ו בצירופה של ארצו לאיחוד האירופי. בהצהרה מפתיעה שנשא בצאתו לפסגת הברית הצפון-אטלנטית בליטא תקף ארדואן את "המדינות שהשאירו את טורקיה מחוץ לאיחוד במשך יותר מ-50 שנה", ואמר שכאשר הן יסללו את הדרך לצירוף טורקיה לאיחוד – הוא יסלול את הדרך לצירוף שבדיה לנאט"ו.
שבדיה, נזכיר, זנחה בשנה שעברה את העמדה הצבאית הניטרלית שבה החזיקה במשך עשרות שנים בעימות בין רוסיה למערב, ובעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה הגישה יחד עם פינלנד בקשה רשמית להצטרף לנאט"ו. הצטרפות כזו תבטיח הגנה גדולה יותר לשתיים, משום שלפי אמנת נאט"ו ברגע שאחת מחברות הברית מותקפת – על כל שאר החברות לצאת להגנתה.
כדי לאפשר את צירופן של שבדיה ופינלנד נדרש אישורן של כל חברות נאט"ו, ו-28 מ-30 המדינות שהיו חברות אז בברית מיהרו לתת אור ירוק למהלך. רק טורקיה והונגריה חסמו את הצירוף בשל סכסוכים ישירים בינן לבין השתיים, אם כי הונגריה נחשבה לקלה יותר לשכנוע מבין שתי "המורדות". טורקיה מצדה עמדה בסירובה לאשר את המהלך עד שפינלנד ושבדיה יתחייבו לחדול מלתת מחסה לכורדים שאותם מחשיבה אנקרה לפעילי טרור. אחרי משא ומתן ממושך בין הצדדים אושר צירופה של פינלנד, אך טורקיה ממשיכה למנוע את צירוף שבדיה, כשברקע בין השאר הפגנות בשטוקהולם שבהן הציתו מפגינים את הקוראן וביימו הוצאה להורג של בובה בדמות ארדואן.
טורקיה מצדה ממתינה להצטרף לאיחוד האירופי כבר עשרות שנים. בתחילת שנות ה-2000 יצא לדרך התהליך הרשמי והארוך הנדרש לצירופה, אבל כמה שנים אחר כך נקלע המשא ומתן על תנאי הצירוף למבוי סתום, ומאז לא חלה התקדמות ממשית. בינתיים פקד את אירופה משבר מהגרים אדיר שהביא אליה המוני מוסלמים מאפריקה ומהמזרח התיכון, וביבשת גברו הקולות הקוראים שלא לצרף את טורקיה, מדינה מוסלמית שאוכלוסייתה מונה 85 מיליון איש. ארדואן מצדו התנגח שוב ושוב במנהיגי אירופה, טען כי ארצותיהן גזעניות, ואף הציע לנשיא צרפת עמנואל מקרון לגשת לקבל טיפול נפשי.
אחר הצהריים, רגעים לפני שהמריא מאיסטנבול לוועידת הפסגה של הברית בווילנה, אמר ארדואן לכתבים: "טורקיה ממתינה בשערי האיחוד האירופי כבר יותר מ-50 שנה, וכמעט כל המדינות החברות בנאט"ו חברות כעת גם באיחוד. אני מפנה את הקריאה הזו למדינות שהשאירו את טורקיה מחוץ לאיחוד האירופי במשך יותר מ-50 שנה: בואו ותפתחו את הדרך לחברוּת של טורקיה באיחוד. כשתסללו את הדרך לטורקיה, אני אסלול את הדרך לשבדיה כפי שעשינו לפינלנד".
ארה"ב: זו לא שאלה של אם, אלא מתי
קודם לכן היום מסרה לשכת ארדואן כי בשיחת טלפון עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אתמול אמר לו הנשיא הטורקי שאנקרה מצפה ל"מסר חזק וברור" של תמיכה בצירוף טורקיה לאיחוד במהלך הפסגה של נאט"ו בווילנה. בתגובה להצהרת ארדואן באיסטנבול אמר בצהריים מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג כי הוא תומך בצירוף טורקיה לאיחוד, אך ציין כי צירוף זה לא נקבע כאחד התנאים בהסכם שגיבשה טורקיה עם שבדיה ופינלנד על תנאי צירופן בשנה שעברה במדריד. סטולטנברג שב והדגיש כי שבדיה עמדה בכל התנאים שנקבעו בהסכם ההוא, וכי הוא מאמין שעדיין אפשר להגיע ל"החלטה חיובית" על צירופה לנאט"ו במהלך הפסגה השבוע.
דנה ספינאנט, דוברת הנציבות האירופית, שהיא הגוף המבצע העליון של האיחוד, הדגישה בעקבות דברי ארדואן כי אי אפשר לקשור בין שני התהליכים שעליהם מדברת טורקיה – הצירוף לנאט"ו והצירוף לאיחוד האירופי. ארדואן וראש ממשלת שבדיה אולף קריסטרסון צפויים להיפגש בהמשך היום בווילנה.
הסירוב של טורקיה לאשר את צירוף שבדיה עורר את זעמן של בעלות ברית אחרות בנאט"ו, בהן ארה"ב. הנשיא ביידן אמור להיפגש השבוע עם ארדואן בווילנה כדי לקיים שיחות נוספות בניסיון למצוא פתרונות. יועצו של ביידן לענייני ביטחון לאומי ג'ייק סאליבן הדגיש אתמול כי הבית הלבן בטוח ששבדיה תצורף בסופו של דבר לנאט"ו: "אנחנו לא מתייחסים לזה כאל עניין שבספק. זה עניין של זמן. כמה שיותר מהר – יותר טוב".
הצהרת ארדואן היום הדהימה גם כמה מהמנוסים שבפרשנים לענייני טורקיה. "לאורך תהליך הצירוף של שבדיה לנאט"ו ארדואן הציג שוב ושוב דרישות חדשות, אבל הניסיון ללחוץ על האיחוד האירופי בעניין שנוגע לנאט"ו די מדהים", אומר פול לווין, מנהל המכון לחקר טורקיה באוניברסיטת שטוקהולם. "כך או כך אני חושב שיש להתייחס להצהרה שלו בזהירות לעת עתה. יכולות להיות לה כל מיני משמעויות – מהכנת הקרקע לאישור ההצטרפות של שבדיה ועד לניסיון לחבל בהרחבת נאט"ו על-ידי הצגת דרישות בלתי אפשריות. מה שבטוח הוא שאם ארדואן באמת מתכוון להתנות את צירוף שבדיה לנאט"ו בצירוף טורקיה לאיחוד האירופי, שבדיה לא צפויה להפוך לחברה בברית בעתיד הנראה לעין".
טורקיה זכתה למעמד רשמי של "מועמדת מלאה לצירוף לאיחוד האירופי" ב-1999, לפני 24 שנה, אבל כדי לאפשר את הצירוף הזה נדרש אישורן של כל 27 החברות באיחוד. אחת המתנגדות היא קפריסין, שדורשת לפתור קודם לכן את הסכסוך באי, שבמסגרתו כבוש חלקו הצפוני על-ידי כוחות טורקיים. מדינות אחרות מביעות דאגה עמוקה מהשחיקה הדרמטית שחלה בדמוקרטיה הטורקית מאז עליית ארדואן לשלטון בשנת 2002. השחיקה הזו מנוגדת ניגוד חד לערכי האיחוד.