אחרי שנכשלה בניסיונה לכבוש את קייב ואת שאר עריה הגדולות של אוקראינה, רוסיה פונה בימים אלה להדק את אחיזתה באזורים שכבשו היא ובעלי בריתה במזרח המדינה – ולהרחיבם ככל האפשר. איתות נוסף לכוונותיו של הקרמלין התקבל היום (חמישי) כשבכיר רוסי הכריז כי החל מ-1 במאי, יום ראשון הקרוב, תעבור העיר חרסון שבדרום-מזרח אוקראינה, עיר שאותה כבשו הרוסים בחודש שעבר, להשתמש במטבע הרוסי רובל במקום במטבע האוקראיני הריבניה. זהו עוד ניסיון רוסי לכרסם בסממני השלטון האוקראיניים, בצל ההתנגדות שנרשמת לכיבוש בחרסון מצד תושבי העיר.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• בקנדה הכירו במעשי רוסיה כרצח עם: איך קובעים מה זה ג'נוסייד?
• "600 פצועים נצורים ב'מצודת מריופול'"
• פוטין מימש את האיום: עצר את הגז לפולין ובולגריה; קייב: "אל תיכנעו לסחיטה"
• פיצוצים "מסתוריים", וגז חינם מפוטין: החבל הבדלני במולדובה שמעורר דאגה
• הנקמה של פוטין: רוסיה עוצרת את הגז לפולין ולבולגריה
קיריל סטרמוסוב, סגן יו"ר המנהל הצבאי-אזרחי של האזור מטעם הרוסים, הודיע כי תהליך המעבר יהיה הדרגתי ויימשך ארבעה חודשים, שבמהלכם ישמשו שני המטבעות זה לצד זה, ובסיומם יותר השימוש ברובל בלבד.
ההודעה על המעבר לשימוש ברובל בחרסון באה כשברקע אזהרות הולכות וגוברות שלפיהן רוסיה מתכוונת לקיים בחרסון משאל עם, כזה שיהיה חופשי למראית עין בלבד, על הפיכת האזור ל"רפובליקה עממית", כלומר מעין מדינה עצמאית. מהלך מסוג זה כבר נקטה רוסיה בחבלי ארץ אחרים שהיא ובעלי בריתה כבשו באוקראינה ובגאורגיה. קיומו של משאל עם בחרסון ילמד על כוונה רוסית לשמר את הכיבוש שלה באזור לטווח ארוך, ואולי אף לספחו אליה.
חרסון היא עיר גדולה המשמשת מרכז לבניית כלי שיט ושוכנת במקום שבו נפגשים נהר הדנייפר והים השחור, ליד חצי האי קרים. יש לה חשיבות אסטרטגית רבה, משום שממנה תוכל רוסיה לפתוח במתקפות עוצמתיות יותר נגד האוקראינים בערים אחרות בדרום, בהן אודסה.
כבר מרגע ההשתלטות של הרוסים על העיר הדרומית, בתחילת מרץ, הרגישו תושבי האזור שלכובשים יש תוכנית מיוחדת עבור העיר שלהם. בעוד שבנסיגתם מקייב וסביבתה בתחילת אפריל הותירו הרוסים מראות זוועה של המוני גופות וקהילות מוכות טראומה, בחרסון המצב היה שונה. "החיילים מסיירים בעיר בשקט. הם לא יורים באנשים ברחובות", סיפרה בחודש שעבר אולגה, מורה מקומית, בריאיון מתוך חרסון. עם זאת, החיים בעיר רחוקים מלהיות חיי שגרה: הגישה אליה נותקה, ויש בה מחסור בתרופות, בכסף מזומנים ובמוצרי מזון רבים. בכירים אוקראינים מזהירים כי עלול להתחולל בה אסון הומניטרי.
בלי אשראי וטלוויזיה אוקראינית
בהיעדר משלוחי מזומנים אל הבנקים של חרסון, המטבע האוקראיני שם הולך ומידלדל ובדרך כלל אי אפשר לבצע בה תשלומי אשראי. הגישה לטלוויזיה האוקראינית נחסמה, ובמקום זאת אפשר לצפות שם עכשיו רק בערוצי טלוויזיה רוסיים. נוסף על כך מתקיים בעיר עוצר נוקשה.
וולודימיר פסנקו, פרשן פוליטי מקייב, מעריך שהגישה האלימה-פחות של הרוסים בחרסון נובעת גם מכך שבניגוד לאזורים אחרים באוקראינה, אל חרסון שלחו הרוסים יחידות מחצי האי קרים ומאזורי המורדים בדונבאס, שחייליהן בעצמם אוקראינים מבחינה אתנית או בעלי קשרים לאזור, ולא יחידות מעומק רוסיה או מצ'צ'ניה, כמו אלה שהיו מעורבות במעשים האכזריים בבוצ'ה ובמריופול.
ובכל זאת, חשוב להדגיש כי מחוץ לעיר, באזור חרסון רבתי המקיף אותה, המצב שונה: משם מגיעים מדי יום דיווחים על חטיפות, עינויים, מעשי רצח ומעשי אונס, ואלפים חיים בלי חשמל, מים וגז. דווח כי חיילים רוסים חוטפים פעילים מקומיים, עיתונאים וחיילים לשעבר, וכי מספר החטופים הגיע כבר ליותר מ-200.
גז מדמיע בכיכר החירות: תושבי חרסון מול הטנקים
לשלטונות אוקראינה אין ספק שמשאל העם הרוסי בחרסון כבר מקודם. נציבת זכויות האדם של אוקראינה לויודמילה דניסובה הזהירה החודש כי מוסקבה כבר מדפיסה פתקי הצבעה לקראת המשאל הזה, וההערכה היא שהוא יתקיים בתחילת מאי. בנאום לאומה ביום שישי האחרון דיבר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ישירות אל תושבי חרסון הכבושה והאשים את רוסיה בכוונה לקיים שם משאל עם מדומה. ראש העיר חרסון איגור קוליחאייב אמר בריאיון בטלוויזיה האוקראינית כי כל הצבעה כזו תהיה בלתי-חוקית משום שחרסון היא רשמית חלק מאוקראינה.
רוסיה עצמה לא הודתה בכוונה לקיים משאל עם בחרסון, אבל לתושבי העיר יש סיבה אמיתית לדאגה: ב-2014 ערכה מוסקבה משאל כזה בדיוק בחצי האי קרים, ואז הכריזה ש-97% מהמצביעים הביעו תמיכה בסיפוחו של חצי האי לרוסיה. היא מיהרה להכריז עליו כמסופח, וכעת רואה בו שטח שלה לכל דבר. ההערכה הרווחת בעולם היא כי התוצאות זויפו, וכי רוסיה לא נהנית בחצי האי קרים מתמיכה של 97%.
בעוד שבקרים ובדונבאס זוכה רוסיה לפחות לתמיכה של חלק גדול מהקהילה המקומית, פרשנים מדגישים כי בדרום אוקראינה המצב שונה, וכי רוב מוחץ של התושבים שם רוצים להשתייך לאוקראינה. במהלך השבועות הראשונים לכיבוש הרוסי בחרסון התאספו אלפי בני אדם מדי יום בכיכר המרכזית של העיר, הניפו דגלי אוקראינה והחזיקו שלטים שעליהם נכתב "זו אוקראינה". בסרטוני וידאו הם תועדו צורחים על חיילים וטנקים רוסיים. כעת נערכות שם הפגנות מדי שבוע, ואתמול השתמשו שם חיילים רוסים בגז מדמיע וברימוני הלם כדי לפזר את המוחים.
שורת צעדים שנקטו הרוסים בשבועות האחרונים הגבירו את תחושת הבהלה בחרסון. ביום שני דיווח ראש העיר ברשתות החברתיות כי כוחות רוסיים כבשו את בניין העירייה, וכי דגל אוקראינה אינו מתנוסס בו עוד. למחרת הדיחו הרוסים את ראש העיר והחליפו אותו בממונה מטעמם. קודם לכן הכריז הגנרל רוסטם מינקייב, מפקד רוסי בכיר, על תוכנית "להשתלט לחלוטין" על דרום רוסיה ודונבאס, מתוך כוונה ליצור מסדרון יבשתי אל חצי האי קרים.
כעת ממתינים כולם לראות אם השמועה על משאל עם קרובה תתממש. אם כך יהיה, כוונותיו של פוטין יובהרו מעבר לכל ספק. שר ההגנה של בריטניה בן וואלאס הזהיר הבוקר בפירוש כי פוטין עשוי לחתור להדק את אחיזתו באזורים שעליהם השתלט באוקראינה, ומהם לשלוח גרורות "כמו גידול סרטני" בתוך המדינה.
בינתיים נמשכת הלחימה בשדה הקרב. הבוקר שוב דווח על עימות בשמי העיר הרוסית בלגורוד הסמוכה לגבול אוקראינה, כאשר מערכות ההגנה האווירית שם הופעלו נגד מטרה כלשהי. אזור בלגורוד שוכן בסמוך למחוזות האוקראיניים לוהנסק, סומי וחרקוב, ומוסקבה מאשימה את קייב כי זה כמה שבועות שהיא תוקפת אותו. אתמול עלה שם באש מאגר דלק, ובתגובה להאשמות הרוסיות שאוקראינה תוקפת באזור השיב יועץ בכיר של נשיא אוקראינה זלנסקי: "זאת קארמה".
בתוך כך מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש בא היום לביקור בקייב אחרי שנועד עם פוטין במוסקבה. בריאיון ל-CNN אמר הלילה גוטרש כי המלחמה באוקראינה תימשך עד שרוסיה תחליט לסיים אותה. הבוקר הגיע גוטרש לבורודיינקה, עיירה סמוכה לקייב שגם בה לדברי אוקראינה ביצעו הרוסים טבח אכזרי.
בצהריים נפוצו דיווחים שלפיהם חברות גז אירופיות החלו להיכנע ללחץ הרוסי ולשלם ברובל במקום בדולר על הגז שמזרימה אליהן רוסיה. בתגובה על הדיווחים האלה אמרו מקורות לסוכנות הידיעות רויטרס כי רק כמה חברות קטנות נקטו עד כה את המהלך הזה, וכי שום חברה גדולה לא נענתה לדרישה הרוסית. גורם בכיר באיחוד האירופי אמר שעצם פתיחת חשבון רובלים ב-Gazprombank כפי שרוסיה דורשת מהחברות לעשות בתמורה לכך שתמשיך את הזרמת הגז אליהן עשויה להיות הפרה של הסנקציות שהטיל האיחוד האירופי על מוסקבה.
רוסיה, נזכיר, היא ספקית הגז הגדולה ביותר של מדינות האיחוד האירופי, ואתמול היא עצרה את זרם הגז לבולגריה ולפולין, אחת המבקרות החריפות ביותר שלה באיחוד. בכך מימשה איום שהיא משמיעה כבר חודשים לפגוע קשות ביכולתן של מדינות אירופה לספק גז לתושביהן, כנקמה על הסנקציות הכלכליות שהטיל האיחוד על מוסקבה בעקבות פלישתה לאוקראינה.