החשש הפלסטיני מחזרה של ישראל למדיניות הסיכולים הממוקדים, והאיש שעומד במוקד החשש הזה: בארגוני הטרור הפלסטיניים מזהירים בימים האחרונים מהסלמה חמורה, על רקע החלטת הקבינט השבוע להסמיך את ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט "לפגוע במחבלים ושולחיהם" – החלטה שנתפסת אצלם כאיום בהתנקשויות בבכירי ארגוני הטרור.
לצד האיום שהשמיעו בדבר הסלמה מול ישראל אם חיסול שכזה ייצא לפועל, לפי אחד הדיווחים בתקשורת הערבית ארגוני הטרור גם הגדילו ל"רמה חסרת תקדים" את אמצעי האבטחה שלהם, הן בעזה והן בלבנון. בעיתון הלבנוני "אל-אחבאר" המזוהה עם חיזבאללה אף דווח היום על מגעים אינטנסיביים מצד מצרים כדי לשמור על השקט ולמנוע עימות צבאי. בעיתון נטען כי ראש המל"ל צחי הנגבי סירב להתחייב שישראל תקיים את ההבטחות שאליהן התחייבה בסיום מבצע "מגן וחץ" בעזה, וכי ארגוני הטרור סירבו להפסיק את הפיגועים ביהודה ושומרון, לצד אזהרות לפיהן כל התנקשות תגרור תגובה "חסרת תקדים".
אחד הבכירים שעשוי להיות כעת על הכוונת הישראלית הוא בכיר חמאס סאלח אל-עארורי, סגן מנהיג הלשכה המדינית של הארגון וראש הזרוע הצבאית שלו ביהודה ושומרון –שנחשב למושך בחוטים בכל הנוגע לפעילות חמאס בגדה המערבית.
במה שיכול להתפרש בתור חשש שלו עצמו שהוא על הכוונת, אל-עארורי התראיין פעמיים ביומיים האחרונים, פעם אחת לערוץ אל-אקצא של חמאס ואתמול גם ל"אל-מיאדין" שמזוהה עם חיזבאללה, ואיים בתגובה חריפה אם ישראל תנסה להתנקש בבכירי ארגוני הטרור. "יש בישראל מי שרוצה מלחמה אזורית, ויש מי שחושב על צעדים שיובילו אליה. מי שחושב על התנקשויות יודע שזה עלול להוביל למלחמה אזורית", אמר בריאיון אתמול ל"אל-מיאדין".
למרות האיום המרומז שיצא מהקבינט בתחילת השבוע, אל-עארורי מבטיח להמשיך לקדם פיגועים נגד ישראלים ביהודה ושומרון. היום לקח אחריות חמאס על הפיגוע שבו נרצחו ביריות בחווארה בשבוע שעבר שי סיילאס ניגרקר (60) ובנו אביעד ניר (28). דובר מטעם הארגון אמר כי אנשי הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי אל-קסאם, "נמצאים בלב הקרב בגדה". המחבל, לפי הדיווחים, הוא אוסמה בני פדל, שתמונתו פורסמה היום על ידי הפלסטינים.
עארורי, מצידו, אמר כי "הכנה ויישום מיידי של פיגועים זו האופציה הטובה ביותר. המודל הטוב והשימושי ביותר שיש לנו בגדה המערבית הוא העימות הישיר והמיידי עם המתנחלים והצבא. מאות משתתפים בעבודת ההתנגדות גורמים לכל הבלבול הזה לכיבוש, אז מה אם הם יהפכו לאלפים ועשרות אלפים?", הוסיף בהתייחסות לגידול במספר המתנחלים לאורך השנים.
אל-עארורי הביע גם סיפוק מהעובדה שחלק מהמפגעים ביהודה ושומרון הם מפגעים בודדים שלא קשורים לארגוני הטרור ופעלו באופן עצמאי: "לא נהיה עבדים לממשלת הכיבוש", הצהיר בריאיון שלשלום לערוץ "אל-אקצא". "אני אופטימי כשמתרחשים פיגועים מצד אנשים אינדיבידואלים, לא מאורגנים", הוסיף. בפתח היו גורמים שבירכו על דברי אל-עארורי. "הן פטריוטיות ואחראיות", אמר חבר הוועד המרכזי של פתח עבאס זכי. מונדר חאיק, דובר פתח, אמר כי "הצהרותיו של אל-עארורי מבטאות את המסר והאמונות הלאומיות של פתח".
מאחורי דברי הרהב של אל-עארורי, עם זאת, נראה שעומד כאמור חשש מהתנקשות אפשרית, ולפי גורמים ביטחוניים ישראל מעוניינת בחיסולו כבר זמן מה – כיוון שהוא נחשב ל"ראש הנחש" שמנהל את הניסיון להוביל להתקוממות בגדה. הפעילות של אל-עארורי סייעה להוביל גל טרור קשה שבו נרצחו מתחילת השנה כבר 35 ישראלים וסוכלו יותר מ-480 פיגועים משמעותיים, מתוכם כ-400 פיגועי ירי.
מבין שלל תאריו הרבים, התפקיד החשוב ביותר של אל-עארורי בחמאס הוא כראש הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון. האסטרטגיה של התנועה הסונית בתקופה האחרונה מתרכזת בהפעלת טרור מהגדה המערבית, אזור שהיא רואה בו כזה שממנו אפשר לערער גם את הרשות וגם את הביטחון בישראל. הפעילות המואצת באיו"ש אף מאפשרת לחמאס לשמר את השקט בעזה, הן מבחינה כלכלית והן לצורך התעצמות הצבאית.
לאל-עארורי בן ה-57 תפקיד מרכזי בתרגום האסטרטגיה הזו לטקטיקה. הוא עושה זאת באמצעות מערכי ההסתה וההדהוד שיש לו בירושלים וביהודה ושומרון, דואג להעברת כספים לשטח עבור פיגועים, מגייס מקומיים לפעילות טרור – ואת כל זה הוא מבצע בשלט רחוק, ממקום מושבו בביירות.
מעמדו של אל-עארורי כאחד מקובעי סדר היום ביהודה ושומרון מאוד קירב אותו לציר השיעי הרדיקלי, שרואה ביהודה, שומרון וירושלים כלים מרכזיים במשחק השחמט שמתנהל מול ישראל. במידה מסוימת, גם ישראל סייעה לאל-עארורי להתקרב לאיראנים: אחד התנאים שהציבה ישראל לטורקיה, בראשית המשא ומתן על הסכם הפיוס סביב פרשת המרמרה ב-2015, היה גירושו של אל-עארורי מתחומי המדינה. בעקבות כך הוא עזב את איסטנבול ועבר להתגורר בקטאר, שגם אותה נאלץ לנטוש כעבור שנתיים בעקבות הבנות בין ישראל לקטארים. לבסוף, מצא עצמו בביירות, שם הוא מתגורר בסמוך למשרדי הנהגת חיזבאללה בשכונת הדאחייה.
ההשתקעות של אל-עארורי בביירות רק חיזקה את הקשר שלו עם איראן וחיזבאללה, ובלבנון הוא הקים כוח מקומי של חמאס, שמושתת ברובו על פעילים ממחנות הפליטים הפלסטיניים בדרום לבנון. המהלך הזה נעשה כחלק מההבנה של חמאס שהמאבק בישראל צריך לכלול פלסטינים בכל הזירות, ולא רק את אלו שבעזה וביהודה ושומרון. לא מדובר בצבא כמו חיזבאללה, אבל ההתארגנות כוללת מאות פעילים שעברו הכשרות צבאיות, חלקן בתמיכת איראן, מלאי רקטי ויכולת מבצעית מוכחת. מבחינה היררכית, אגב, לאל-עארורי אין אחריות לכוח הזה. אבל כפוליטיקאי מיומן וכמי שחותר להגדלת כוחו בחמאס, הוא מנצל את שהותו בביירות כדי להגביר את השפעתו על חמאס לבנון.
במסגרת ניסונו לאחד בין הזירות השונות, ההערכות הן שאל-עאורי היה אחד מגורמי המפתח שנתן את ההוראה לסניף הלבנוני של חמאס לפתוח באש על יישובי הגליל בחג הפסח האחרון. המהלך הזה, ששבר את מאזן ההרתעה העדין בין ישראל ללבנון, גם נועד לקדם את אל-עארורי עצמו במרוץ שהוא מנהל לראשות חמאס, בעיקר מול יריבו סינוואר, ראש חמאס בעזה.
"עארורי וסינוואר הם שני חצאים של אותו שלם, שמייצג את ההנהגה הצעירה בחמאס", אמר בריאיון בחודש אפריל האחרון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" ד"ר מיכאל מילשטיין, בכיר אמ"ן לשעבר וחוקר בכיר באוניברסיטאות תל-אביב ורייכמן. "אבל אל-עארורי, שאין לו מערך רקטי כמו לסינוואר בעזה, רוצה להוכיח את עצמו ולפרוץ קדימה. הקמת התשתית הרקטית בלבנון, היא חלק מהפיתוח האישי שלו כמנהיג".
גורמים במערכת הביטחון כבר קראו בעבר לחסל את אל-עאורי על מנת למנוע תרחיש של "איחוד זירות". אלוף (במיל') איתן דנגוט, שהיה מזכירם הצבאי של שלושה שרי ביטחון, קורא לעשות זאת כבר שנים ארוכות: "הוא לדעתי האדם המסוכן והמשמעותי ביותר שיש היום לחמאס. בעיניי האיש בר מוות", אמר דנגוט ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". "הוא התגלמות הקיצוניות. המטרה שלו זה להרוג כמה שיותר ישראלים".
אבל בישראל לא ממהרים ללחוץ על ההדק. עד היום, ככל הידוע, לא יצא לפועל ניסיון ישראלי ממשי לחסל את אל-עארורי. ב-2018 אפילו התאפשר לו לבקר באופן חריג בעזה, במסגרת ההידברות על הסדרה שנערכה באותה תקופה בין חמאס לישראל. אל-עארורי יצא מהרצועה ללא שריטה. בישראל יש המשוכנעים שחיסולו יוביל לסבב משמעותי מול חמאס, אולי אפילו מול חיזבאללה. בכיר מאוד במערכת הביטחון נשאל מוקדם יותר השנה אם סיכול ממוקד של אל-עארורי היה אי פעם על הפרק. "אני לא רוצה לענות על השאלה הזו", השיב.