פרסום ראשון: ועדת השרים לחקיקה צפויה לאשר ביום ראשון הצעת חוק של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, שמטרתה לשלול את "זכות העמידה" של הרשות הפלסטינית ושלוחיה. משמעות החוק היא שהרשות הפלסטינית לא תוכל להגיש עתירות לבג"ץ או תביעות לבתי המשפט בישראל. להצעת החוק, המהווה תיקון לחוק יסוד: השפיטה ושלילת זכות עמידה למתגמל טרור, יש תמיכה רבה מצד הימין וחלק מסיעות המרכז.
2 צפייה בגלריה
"לצמצם את זכות העמידה, שיוחרגו ממנה גורמים המעודדים טרור". רוטמן
(צילום: נועם מושקוביץ / דוברות הכנסת)
בדברי ההסבר לתיקון נכתב: "מטרת הצעת החוק היא לתקן עיוות שלפיו גורמים עוינים למדינת ישראל, לרבות כאלה הפועלים במישרין ובאופן מוצהר לפגיעה באזרחיה באמצעות מעשי טרור, נחשבים כבעלי זכות עמידה בבג"ץ בבואם לעתור כנגד מדיניות ממשלת ישראל".
עוד נאמר כי הצעת החוק מוגשת על רקע עתירה של הרשות הפלסטינית לבג"ץ, שבה היא מבקשת לבטל חוק העוסק בפיצוי משפחות נפגעי טרור ישראלים מכספי הרשות הפלסטינית. ח"כ רוטמן ביקר את המצב הקיים, וטען: "ייתכן סעד משפטי לגורם המעודד טרור במישרין כנגד אזרחי ישראל, ואף משלם משכורות לטרוריסטים שרצחו ישראלים".
לדבריו, מעבר ל"אבסורד הנקודתי" בעתירה זו, היא מדגימה "עיוות משטרי בלתי נסבל" המתבטא בארבעה מישורים: פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות כשגוף ממשלתי זר מתערב בהחלטות הרשות המבצעת; פגיעה בריבונות הלאומית כשישויות זרות משפיעות על מדיניות ישראל דרך בתי המשפט; סיכון הביטחון הלאומי כשגופי טרור מקבלים פלטפורמה משפטית; והענקת לגיטימיות משפטית בלתי ראויה לגופים הפועלים נגד אינטרס המדינה.
בהתאם לכך, מציע רוטמן להוסיף פסקה בחוק-יסוד: השפיטה, שתמנע מ"מתגמלי טרור" או מי מטעמם את האפשרות לעתור לבג"ץ. החוק מגדיר "מתגמל טרור" כ"מי שמעביר כספים בשל מעשה טרור לטובת מבצע מעשה הטרור או למי מטעמו, ובכלל זה חבר בני אדם, בין שהם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, וכן הרשות הפלסטינית, ארגון השחרור הפלסטיני או מי מטעמם". מטרת התיקון, מסביר רוטמן, היא "לצמצם את 'זכות העמידה' כך שיוחרגו ממנה אותם גורמים המעודדים פעילות טרור כנגד אזרחי ישראל".
במקביל, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) מתכוונים להניח בשבוע הבא הצעת חוק נוספת שתאפשר העמדה לדין של מחבלי נוחבה מהטבח בעוטף עזה. זאת לאחר שמאמציהם במהלך השנה האחרונה להביא להעמדה לדין באמצעות הפרקליטות עלו בתוהו. על-פי הידוע, הקבינט המדיני-ביטחוני מעכב את ההעמדה לדין מחשש לפגיעה במו"מ להחזרת החטופים. קיימת הערכה שחלק מהמחבלים הכלואים בישראל יוחזרו לחמאס במסגרת העסקה. כמו כן, קיימים קשיים במישור הפלילי בהעמדה לדין.
רוטמן הקים בדצמבר ועדת משנה שפעלה בסודיות וזימנה לדיון את שר המשפטים יריב לוין ואת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. בוועדה נדונו הקשיים המשפטיים בהעמדה לדין והאפשרות להקמת בית דין מיוחד, שבו ייערך מין "משפט ראווה".
רוטמן הסביר כי לפי מתווה זה, יוקם "בית משפט מומחה" לנושא רצח עם, להבדיל מ"בית משפט למקרה מיוחד עם סמכות לשפוט עבירות נוספות שבוצעו במסגרת רצח העם". לדבריו, באמצעות תיקון החוק יתאפשר להעמיד לדין פלילי בהתחלה חלק מהמחבלים אשר ייבחרו. כמו כן, יתאפשר להשאיר במאסר כל מחבל נוחבה לאחר בירור מינהלי קצר.
על פי קווי המתאר של הצעת החוק החדשה, אירועי 7 באוקטובר יוגדרו כ"מעשי רצח עם ביוזמת חמאס", ובהתאם לכך יוקם טריבונל מינהלי שיכריע בשאלת ההשתתפות בטבח על בסיס ראיות מינהליות. לצד זאת תוקם ועדת תביעה שתורכב מנציגי משרדי המשפטים, הביטחון והחוץ. החוק יקבע כי כל מי שהשתתף בביצוע, תכנון או הסתה לאירועי הטבח ייחשב לוחם בלתי חוקי, ובסופו של התהליך יוקם בית דין מיוחד לשיפוט בעבירת רצח עם, שיאויש בצוות ייעודי מומחה.
ח"כ מלינובסקי מתחה ביקורת על התנהלות הממשלה: "לממשלה הייתה שנה שלמה לחשוב ולהתכנס לאירוע של העמדה לדין של המחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר וכמו בנושאים רבים אחרים הם לא קיבלו את ההחלטות הנכונות והנושא לא עמד בראש סדר העדיפויות שלהם. כמחוקקת, אני מרגישה שזו חובתנו המוסרית כלפי הקורבנות והמשפחות. עם כל הכבוד לרה"מ, לשר המשפטים וליועמ"שית, החלטתי ביחד עם ח"כ רוטמן להתקדם ולהציג הצעת חוק משלנו, שתהווה את העקרונות וקווי היסוד של הפתרונות כפי שאנחנו רואים אותם".
