ריאיון עם נציג המשטרה לנושא האכיפה, נצ"מ אסי אהרוני
(צילום: סטס קופולו)
אחרי שראש הממשלה נפתלי בנט הנחה את השר לביטחון פנים עמר בר-לב ואת המפכ"ל קובי שבתאי להגביר את אכיפת מגבלות הקורונה בשמונת השבועות הקרובים - כולל על חשבון משימות אחרות - כדי לסייע בניסיון למנוע מישראל להיכנס לסגר קורונה רביעי, התייחס הבוקר (רביעי) ניצב-משנה אסי אהרוני בריאיון לאולפן ynet למבצעי האכיפה של משטרת ישראל - שלדבריו רק יתגברו.
בנוגע לסוגיית תיעוד השוטרים במהלך מעצרים אגרסיביים אמר נצ"מ אהרוני: "הסרטונים האלה רעים מכל כיוון, כי מעצר לעולם לא יצטייר טוב. אבל כשלוקחים את מצלמות הגוף - והיום כל שוטר הולך עם מצלמת גוף - וצופים בחומר, רואים תמונת אחרת: לרוב שוטר מתחנן לאדם שיזדהה במשך דקות ארוכות. הזיהוי נועד לדעת אם הוא מפר בידוד או אם הוא חולה ומסכן אחרים".
תיעוד ממצלמת הגוף של השוטרים בזמן מעצר אזרח שלא עטה מסכה בקניון בטבריה
(צילום: דוברות המשטרה)
אולי המסר הוא "אל תתעסקו עם המשטרה"? כי לא יכול להיות ששוטר מחכה 15 דקות ומבקש תעודת זהות.
"הסרטונים האלה בסוף מסבירים שהמסר הוא 'אל תתעסקו', כי רואים את אותן תמונות שרוצים להימנע מהן, אדם שמסרב לעיכוב ומסרב אחר כך למעצר - ולא נהסס להשתמש בכוח. הכוונו למעלה מ-1,500 שוטרים ספציפית למשימת הקורונה ואנחנו מתמקדים בשלושה נושאים מרכזיים: האכיפה בגין אי-עטיית מסכה, אכיפת תו ירוק ובידוד. אלו שלושת נושאים שהגדרנו אותם נושאים לתת עליהם את הדעת. רואים היום יותר שוטרים ברחובות, אנחנו עושים אכיפה ומשלבים גם הסברה, אבל הגענו לנקודה שבה צריך קצת לחזור אחורה כי הציבור יצא מהמוד של מצב חירום, של קורונה. הוא עייף ומבולבל".
אנחנו שומעים את השרים שאומרים שצריך "לחיות לצד זה".
"אנחנו היום שוב בסוג של מצב חירום. החיסון נתן תקופה לא מבוטלת של שקט, אבל יש וריאנטים חדשים ואנחנו שוב במצב חירום ואת זה צריך להבין. אנחנו מדברים על סגר ואני מאמין שאם הציבור לא יקפיד על ההנחיות - האיום של הסגר ילך ויגדל".
אתה מזהה אנשים שמבינים יותר? יכול להיות שאתם צריכים להיות טיפה יותר נוקשים?
"אגיד את זה באופן הברור ביותר: ככל שנידרש - נאכוף. לא נהסס. נבצע אכיפה כדי לגרום לאנשים לעטות מסכה והציבור שותף לעשייה שלנו גם באכיפה באחריות האישית והציבורית. זה לא מגונה לבקש מאדם לצידך לעטות מסכה".
מה לגבי התו הירוק ומגבלות ההתקהלות? יודעים שאין אכיפה של הדבר הזה. נראה שוטרים מגיעים לאולמות אירועים?
"רואים אותם, הם כבר שם. אם ניקח יומיים אחורה - יש עשרות דו"חות של בתי עסק שהפרו את התו הירוק; יש הרבה יותר דו"חות על אכיפת אי-עטיית מסכות ויש לצערי למעלה מ-1,150 דו"חות של מפירי בידוד. אנחנו עושים הרבה מאוד כדי להגיע לאנשים האלה".
מספר המבודדים יעלה דרסטית והציבור עייף להישמע להוראות הבידוד. איך תאכפו את כל מסת החוזרים מחו"ל?
"יש לנו פיתוח טכנולוגי שקוראים לו 'הסכמון', ואדם שמסכים לו ונכנס לאפליקציה נותן גישה למקום ההימצאות שלו.
ואדם שלא מסכים?
"פשוט מגיעים אליו הביתה".
תגיעו לכל אדם שנמצא בבידוד?
"אנחנו מאוד רוצים, ונכון לימים האחרונים יש יותר מ-18 אלף מחוייבי בידוד. ליותר מ-50% הגענו לבתים".
מחלוקת בכנסת סביב ההדבקות בשטחים פתוחים
בדיון הבוקר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת שאלה היו"ר ח"כ אפרת רייטן מרום לגבי חובת עטיית מסכה במרחב הציבורי: "מה קורה אם בתחנת אוטובוס עומדים 100 איש, או לחילופין באצטדיון כדורגל מפוזרים 100 אנשים? האם זו התקהלות? ואם כן, למה 100 מחוסנים שנכנסים למתחם המותנה בהצגת תו ירוק צריכים לעטות מסיכה?".
הדיון בוועדת הרווחה, הבוקר
(צילום: ערוץ כנסת)
ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, אילנה גנס, ענתה: "אנחנו יודעים שיש לא מעט הדבקות בשטחים פתוחים, בייחוד במצבים של התקהלות. אנחנו רואים את התופעה הזאת לאורך כל גלי המגיפה. כולנו ראינו מה קרה באנגליה סביב משחקי היורו. והם גם פרסמו, כחלק מהחקירות האפידימיולוגיות, שחלק ניכר מההדבקות היו באצטדיונים פתוחים".
פרופ' חגי לוין אמר מנגד: "בזמן הופעה או משחק כדורגל הסיכון להידבק נמוך מאוד. כשנכנסים או יוצאים יכול להיווצר צוואר בקבוק וזה מעלה את הסיכון, וכאן יש להבחין בין מחוסנים ומחלימים לבין לא מחוסנים, ובין אנשים המוגדרים כסיכון".
פרופ' איתמר גרוטו חיזק אותו: "הייתי עם כמה חברים ביורו ולא נדבקנו. הכלל שנקבע שם הוא שיש להיות עם מסיכה בכניסה לאצטדיון ועד לישיבה. לא בטוח שההדבקות שם היו במשחקים עצמם. הרבה אנשים הגיעו לאזור, הסתובבו, יצאו למקומות בילוי וזה היה יכול לקרות גם מסביב".
