הכוחות האמריקניים באוויר ובים יירטו בליל המתקפה האיראנית הראשונה, בחודש אפריל, יותר מ-70 כטב"מים שאיימו לפגוע במטרות בישראל. "כשתודרכנו באותו הלילה עדיין לא ידענו מה מחכה לנו", סיפרה סרן לייסי "סוניק" הסטר, שפיקדה על המשימה. בריאיון לרשת CNN האמריקנית הסטר תיארה את התמרונים המסוכנים - וגבורתם של טייסי הקרב האמריקנים שהשתתפו במאמצי היירוט.
הכוחות האמריקניים יירטו יותר מ-70 כטב"מים
(מתוך X )
חיל האוויר האמריקני העניק אתמול להסטר את עיטור "כוכב כסף", העיטור השלישי בחשיבותו בארה"ב על גבורה בשדה הקרב, על תפקידה בליל המתקפה. הסטר היא הטייסת הראשונה בהיסטוריה של ארה"ב שזוכה לקבל את העיטור, והנציגה העשירית של חיל האוויר האמריקני. גם שותפה למשימה רס"ן בנג'מין "איריש" קופי קיבל את העיטור.
הענקת העיטור - והבחירה בהסטר בפרט - העלתה פעם נוספת את המחלוקת הציבורית בארה"ב סביב תפקידי נשים ביחידות קרביות, בעקבות הערות ביקורתיות שהשמיע מגיש הטלוויזיה פיט הגסת', שצפוי לכהן כשר ההגנה בממשלתו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ. הגסת' הביע התנגדות לשירות נשים בתפקידים קרקעיים, אבל הדגיש כי "אין לו בעיה" עם טייסות.
הסטר וקופי סיפרו ל-CNN כי בליל המתקפה נאלצו "לאלתר" בחלק מניסיונותיהם ליירט את המטרות בחושך מוחלט. על פי תוכנית שהגו בעיצומה של המתקפה, הנמיך קופי גובה וטס בסמוך לכטב"ם איראני אותו התבקש להפיל. "הרגשתי את האדמה, התקרבתי יותר ויותר לקרקע. הסיכון היה גדול מדי מכדי לנסות שוב", אמר קופי, אחרי שסיפר כי התמרון נכשל.
סא"ל טימותי "דיזל" קוזי, טייס F-15 אמריקני, סיפר: "לא הספקנו להתאמן בקנה מידה רחב לפני המתקפה. הכטב"מים הם בעלי עלות נמוכה יחסית, סיכון נמוך לאויב. הם יכולים לשלוח כמויות גדולות מרחוק, ואנחנו צריכים לחתור למגע כדי להגן על אזרחים ועל בעלי בריתנו".
קופי הוסיף כי "היכולת של המטוס לזהות את הכטב"ם בזמן טיסה היא מוגבלת. אנחנו מתאמנים לפני המנטרה 'למצוא, להתביית, לאתר, לכוון ולחתור למגע', זה היה כמעט בלתי אפשרי. עבדנו עם הרדאר הכי טוב במטוס, ואף אחד לא באמת ידע אם יש לו את היכולת לאתר את הכטב"מים".
במקביל, כך סיפרו הטייסים, הם התמודדו עם אתגר נוסף: כל מטוס יכול לשאת רק שמונה טילי אוויר-אוויר בכל גיחה - והתחמושת נגמרה במהירות, על אף ש"בילו" שעות באוויר. סא"ל קרטיס "וודו" קולבר, שהשתתף גם הוא במאמצים, אמר כי "המשימה הייתה ליירט כטב"מים, בכל אמצעי שהיה זמין עבורנו. הטילים נגמרו בתוך 20 דקות".
המשימה הקשה הבאה הייתה הנחיתה בבסיס - עבור התחמשות מחודשת, וגם בתום המתקפה - שנעשתה תחת אש או נפילת חלקי יירוט, ולעיתים גם כשטיל "תקול" שלא שוגר נותר במטוס. "אנחנו למעשה לא יודעים אם הטיל חמוש או לא, והוא עלול להתפוצץ על הכנף", סיפר קופי, שנחת בעצמו עם טיל שלא שוגר. "גם בזמן שהתחזוקה מאבטחת את המטוס הוא עלול להתפוצץ, זה עניין גדול", אמר. גם הסטר ביצעה נחיתה במצב דומה - ותחת אש.
קופי סיפר כי כשנקראו לבסוף לחזור לבסיסים החלו אזעקות גם על המסלולים עצמם. "הסירנות התחילו כשהיינו באמצע נחיתה. טילים וכטב"מים עפו מעל הבסיס, חלק יורטו מעלינו. בנקודה הזאת אתה רואה את המשמעת הצבאית, ובעיקר אומץ", השלים אותו קוזי.
רס"ן קלייטון "רייפל" ויקס, שניהל את פעילות המטוסים על הקרקע לאורך המתקפה, סיפר כי שברי יירוט ורסיסים נפלו על מסלולי ההמראה והנחיתה. "כל מה שיכולנו להגיד לטייסים זה להישאר באוויר כל עוד יש להם דלק. אפילו לא יכולנו להפנות אותם לבסיסים אחרים, כי גם שם היו אזעקות".
הטייסים, שקיבלו כולם עיטורים - אך רק הסטר וקופי קיבלו כאמור את "כוכב כסף" - ביקשו לציין גם את החיילים שפעלו על הקרקע. קולבר אף סיפר כי בשלב מסוים באותו הלילה "היה חייל שעמד ליד המטוסים ותדלק, כדי שנוכל להמשיך. הוא עמד ליד משאית מלאה דלק וגז והמשיך לעבוד בזמן שדברים התפוצצו בבסיס. לעשות את זה למען בעל ברית - זה אומץ".
מיד בתום המשימה הם זכו לשיחת טלפון נלהבת מהנשיא ג׳ו ביידן. "אתם הטובים ביותר בכל העולם הארור הזה. זאת לא הגזמה. אתם מדהימים", אמר להם ביידן, שהתנצל "על ההתלהבות", והוסיף: "אני אמור להיות הרבה יותר מעודן".
