גנץ ולפיד בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה
(צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית שנחתם בשבוע שעבר ממשיך לעורר הדים במערכת הפוליטית. שר הביטחון בני גנץ התייחס הבוקר (שני) לסעיף בהסכם שקובע כי יחידת מג"ב איו"ש שנמצאת כיום תחת אחריות משרדו תועבר ל"משרד לביטחון לאומי" בראשות יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר, ואמר כי "הדרישה הזו נובעת במקרה הטוב מחוסר הבנה, ובמקרה הרע מרצון להקים מיליציה לבן גביר".
גנץ המשיך בביקורת החריפה בדבריו בכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואמר כי "נראה שבמשא ומתן הקואליציוני הנוכחי עושים טעויות שיובילו לפגיעות מהותיות בביטחון ועלולות חלילה לעלות בחיי אדם". הוא ציין כי "נתניהו מכיר את הדברים היטב. אני קורא לו ולשר הביטחון הבא, יהיה אשר יהיה, לא לאפשר את הפיגוע המבצעי והמשילותי הזה". גם בישיבת סיעת המחנה הממלכתי שנערכה מאוחר יותר, שיגר גנץ עקיצה לעברם של נתניהו ובן גביר, ואמר: "ביטחון לאומי אינו שם של משרד ממשלתי, ביטחון לאומי זהו סך הפעולות שמאפשרות את יציבות הממשל ואת יכולת ישראל לקדם את כלל יעדיה הלאומיים".
5 צפייה בגלריה
"מחליטים על צעדים שעלולים להביא להסלמה ביטחונית". גנץ מדבר בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, היום
(צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
5 צפייה בגלריה
בן גביר עם נתניהו במהלך המו"מ הקואליציוני. גנץ: "נתניהו מבין את הדברים היטב, קורא לו לעצור את הפיגוע הזה".
שר הביטחון היוצא פירט את הסכנות לתפיסתו ממהלך שכזה, ואמר כי "יש שיראו בצעדים כמו זה רכיבים של החלת ריבונות ללא הסמה רחבה ותיאום מדיני, ולכן הם עלולים לסייע לאויבינו ולסבך חיילים ומפקדים בערכאות בינלאומיות". לדבריו, "אותם צעדים עלולים להביא גם לניתוק התיאום עם הפלסטינים ולהסלמה ביטחונית".
המשרד לביטחון לאומי שעל הקמתו הוחלט בהסכם הקואליציוני בין נתניהו לבן גביר הוא בעצם המשרד לביטחון הפנים עם סמכויות מורחבות, וחוץ ממג"ב איו"ש ייכללו בו בין היתר המשטרה הירוקה והסיירת הירוקה שיילקחו מהמשרד להגנת הסביבה והרשות לאכיפה במקרקעין שתילקח ממשרד האוצר. ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד, שדיבר היום בכנס גם כן, הגדיר את בן גביר בתור "מפכ"ל העל המורשע בתמיכה בטרור". לדברי לפיד, "עכשיו בן גביר יחליט מה מותר ומה אסור למשטרה שעצרה אותו כל כך הרבה פעמים".
5 צפייה בגלריה
"עכשיו בן גביר יחליט מה מותר ומה אסור למשטרה". לפיד מדבר בכנס, היום
(צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
גנץ הביע ביקורת בכנס גם על התוכנית להעביר את הסמכות על המינהל האזרחי למשרד האוצר שבראשו צפוי לעמוד יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', לדברי גנץ, "זה רעיון מאוד לא טוב. המינהל האזרחי פועל בכפוף לפיקוד המרכז ובתיאום עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים. כך היה המנהג לאורך כל השנים, ואני חושב שהעברת הסמכויות תיצור פגיעה ניהולית".
שמו של בן גביר השתרבב בשבוע שעבר לתקרית שבה לוחמים מגבעתי תקפו פעילי שמאל בחברון. בתיעוד שפורסם מהתקיפה, נשמע אחד הלוחמים אומר לפעילי השמאל: "בן גביר יעשה פה סדר, אכלתם אותה". גנץ התייחס היום גם לתקיפה, ואמר כי "בהיבט המוסרי - המראות שראינו בחברון מטרידים", אך ציין: "הרבה יותר מטרידים אותי דיבורים על שינוי נהלי הפתיחה באש על ידי פוליטיקאים".
לדברי גנץ, "מטריד אותי הרצון לפרק את צה"ל מערכיו, ובהם גם מוסר הלחימה, שמחזק אותנו. במקום שבו יפתחו באש על מחבל מנוטרל – נקבל צה"ל חלש יותר וצודק פחות. במקום שבו נידמה לאויבינו ונכוון אש לעבר אוכלוסייה אזרחית – נגביל את כוחנו וחופש הפעולה שלנו לסכל טרור וטרוריסטים. אני סומך על המפקדים בצה"ל, במשטרה ובכל גופי הביטחון שישארו נאמנים לביטחון המדינה והאזרחים, יקפידו הקפדה יתרה על כפיפותם לדרג המדיני, אך לא ירכינו ראש מול דרישות בלתי חוקיות".
בעקבות התקיפה, הרמטכ"ל אביב כובי הוציא איגרת לחיילי צה"ל ובה הודה כי לאחרונה אירע יותר ממקרה אחד שבו "לוחמים הפעילו כוח לא מוצדק כלפי ישראלים או פלסטינים". לדברי הרמטכ"ל, על על חיילי צה"ל "איסור מוחלט להשתמש בכוח שלא לצורך ביצוע המשימה, שלא לצורך הגנה עצמית, וּודאי שלא בשל איבוד עשתונות או לשם נקמה".
באיגרת גם הזכיר כוכבי את האמירה של אחד הלוחמים בנוגע לבן גביר, והבהיר כי לחיילי צה"ל אסור להביע כל עמדה פוליטית. בן גביר הגיב לאיגרת של כוכבי ואמר כי "אני אדרוש הבהרות בנושא הזה. לא ייתכן שלא נותנים גיבוי לחיילים שלנו. אני רוצה שיבדקו לעומק את הנסיבות ואם באמת הייתה התגרות והפרעה ללוחמים". גנץ התרעם היום בישיבת הסיעה על דרישת ההבהרה של בן גביר, ותהה אם "עכשיו הוא חותר תחת פיקוד הצבא".
בנוגע לטענות של בן גביר על הפרעה ללוחמים, אמר גנץ כי "אף אחד לא צריך להפריע לחיילים בביצוע משימתם, אבל לאנשים יש זכות להפגין, להביע דעה ולהיות נוכחים". לדברי שר הביטחון, "לא מעניין אותי מי המפגין ולא מעניין אותי מי זה החייל. אלו לא צריכים להפריע ואלו לא צריכים להפעיל אלימות".
תיעוד התקיפה של פעילי השמאל בחברון
(מתוך טוויטר)
בשאלון של ynet שהופנה למפלגות כמה ימים לפני הבחירות, ש"ס, הציונות הדתית ועוצמה יהודית, שעתידות לשבת בקואליציה החדשה שצפויה לקום, ציינו כי הן מעוניינות לקדם פסקת התגברות שתאפשר את חקיקתו מחדש של חוק טל המסדיר את אי-גיוסם לצה"ל של תלמידי הישיבות.
גנץ הגיב היום לאפשרות הזו, ואמר כי "אנחנו מתקרבים ליום שבו צה"ל יהיה צבא מחצית העם. המצב הנוכחי, כאשר חרדים וערבים ואוכלוסיות נוספות אינם חולקים בשום סוג שירות למען העם והמדינה – עלול להביא אותנו למשבר ביטחוני ואולי אף למשבר לאומי". הוא הוסיף כי "ממשלה שתעודד השתמטות ולא תקדם פתרונות, תפרק את הביטחון הלאומי והסולידריות שלנו".
5 צפייה בגלריה
"אין דבר שנתניהו לא יעשה כדי לא להישלח לכלא". ראש הממשלה היוצא והמיועד לוחצים ידיים ביום השבעת הכנסת
(צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
פסקת ההתגברות שאותה מרכיבי הקואליציה החדשה רוצים להעביר היא רק אחד מהצעדים לשינוי במערכת המשפטית שעלו במשא ומתן וכללו בין היתר מינוי יועמ"שים כמשרות אמון וביטול עילת הסבירות. על כך לפיד אמר כי "זו לא רפורמה משפטית וזו לא אידאולוגיה, זו עבריינות שמנצלת הזדמנות. את זה אנחנו צריכים לעצור ובזה אנחנו נחושים להיאבק". לדבריו, "אנחנו לא הפראיירים שלהם שנמצאים פה רק כדי לשלם מיסים ולשלוח את הילדים לצבא".
לפיד הוסיף כי "נתניהו לא חשב שצריך רפורמה משפטית או פסקת התגברות כשלא היו לו כתבי אישום. אבל עכשיו הוא יודע שאם לא יעבירו את החוקים האלה הוא מסתכן בזה שיהיה ראש הממשלה השני בתולדות המדינה שיילך לכלא. אין דבר שלא יעשה כדי למנוע את זה".
