הימים נוקפים וממדי הזוועה שהתרחשה במהלך מתקפת הפתע של חמאס על ישראל הולכים ונחשפים. בתיעוד קשה שצולם בקיבוץ בארי נראים בתים וממ"דים עולים באש אחרי שמחבלי חמאס שרפו אותם במטרה להוציא את האזרחים החוצה - ולירות בהם למוות.
בית עולה באש בבארי
מירי גד מסיקה שצילמה את המראות הקשים סיפרה: "אני לא ישנה כבר מי סופר כמה ימים. העשן הסמיך והגז החריף נכנסו הביתה מפתחי החשמל והמשקוף. נחנקנו מהעשן בממ"ד כשהבית בוער. שמנו חולצות רטובות על הפנים ואלי, בעלי, החזיק בכל כוחו את דלת הממ"ד בזמן שהמחבלים ניסו לפרוץ אותה. דקות ספורות לפני שקפצנו מהקומה השנייה, הערכנו את המצב של השריפה והמחבלים - והחלטנו לקפוץ. נמלטנו לשכנים ממול, השקפנו על הבית שלנו עולה בלהבות לפני שנשרף כליל. אני לא יודעת איך שרדנו".
אנשי זק"א יתחילו היום להיכנס לקיבוצים לצורך פינוי הגופות, כשבארי יהיה הקיבוץ הראשון אליו ייכנסו. עד עתה צה"ל אסר על כניסת זק"א בגלל חשש להימצאות מחבלים במקום.
אתמול דובר זק"א מוטי בוקצין ציין כי יש להם מחסור חמור בקסדות ובאפודים - ואין להם מספיק כדי לחלק לכל המתנדבים. "אני אישית הייתי בלי אפוד היום בשטח האש", הוא אמר.
תיעוד מהרחפן: אתר המסיבה ברעים
במקביל, נחשף תיעוד נוסף של המראות הקשים מאתר מסיבת הטבע ברעים. האתר הריק הפך לעיי חורבות כשהמוני רכבים שרופים נמצאים בצדי הדרך.
אחד הפצועים מהמסיבה שיחזר בריאיון לחדשות 12 את האירועים הקשים: "עצרו את המוזיקה ואמרו לנו שיש אזעקות. אחרי כמה דקות מפיקי המסיבה קפצו מעל הגדר וצעקו שיש חדירת מחבלים. עלינו 12-11 חברים לשלושה רכבים והתחלנו לנסוע לכיוון צפון, חיפשנו לאיפה לברוח, היה כאוס. אנשים מבוהלים נסעו ב-120-100 קמ"ש. ברחנו לכיוון צפון, לכל ציר שהגענו, השוטרים אמרו לנו לקחת פרסה - תוך כדי שירו לכיוון שלנו וראינו את המחבלים מגיעים עם הטנדרים. הגענו לאיזו בטונדה, שוטר חמוש עצר אותנו ואמר לנו להיכנס פנימה. לא היה לאן לברוח. היינו 30 איש פחות או יותר בבטונדה.
"המחבלים התחילו לירות עלינו, ניטרלו את השוטר, זרקו רימון רסס, הוא התפוצץ בכניסה. כולם צרחו, אנשים התפללו, בכו וגנחו מכאב. ואז נזרק עוד רימון שפגע בקיר. אחרי חצה דקה ידידה שלי נרצחה מול הפנים שלי, היא ניסתה לברוח כי היא נחנקה בפנים. ניסינו לתפוס אותה ולא הצלחנו, היא תיקלה את המחבל ונורתה מטווח אפס. המחבל נכנס עם עוזי, נראה לי, ופשוט ריסס אותנו מטווח אפס. הייתי בשורה השנייה של האנשים צמוד לקיר, כל מי שהיה בשורה הראשונה והשנייה מת, חוץ ממני. גם בשורה השלישית והרביעית אנשים חטפו כדורים. אני חטפתי במרפק ועוד רסיסים ברגל ובצלעות. לדעתי אחר כך היה למחבל מעצור בנשק והוא ברח החוצה. אחד הבחורים אמר שהשטח פנוי, יצאנו החוצה, חיפשתי נשק על הרצפה ולא מצאתי. ואז שוב פתחו עלינו אש מרחוק. רצתי לניידת - חיפשתי שם נשק ועליתי בקשר מול המשטרה שאנחנו חייבים תגבורת שיש פה הרוגים ופצועים. השוטר בקשר אמר לי 'תברח, שיהיה לך בהצלחה'".
אוליאנה שהייתה גם כן במסיבה בדרום סיפרה: "לא ידעתי שזה כל-כך קרוב לגבול, זו הפעם הראשונה שאני הולכת למסיבה כזאת. כשהתחילו הטילים נבהלנו נורא וישר יצאנו לכיוון הבית. ראיתי מלא רכבים עוצרים בצד, עצרנו ליד הרכבים, לא שמתי לב שאנשים שם כבר מתים. היה כנראה צלף איפשהו ממול, פשוט כל מי שעבר עם רכב - הורידו לו את הראש. היו הרבה גופות על הכביש. כל רכב שניסה לעבור עשה תאונה כי הורידו אותו.
אוליאנה, שניצלה מהטבח במסיבה
(צילום: יריב כץ)
עבר לידנו ג'יפ אאודי ושמענו צרחות מתוך הרכב. הייתה שם בחורה עם ראש פתוח, מזעזע. הייתי עם כבאי על הקו, הוא ניסה להדריך אותי שאתחבא איפשהו ביישוב ליד. מזל שלא נכנסנו, כי היו שם מחבלים. זחלתי לכיוון האוטו, ירו לכיוון שלנו וריססו את החלונות. כל הרכב היה מרוסס. חשבתי שזהו אני מתה, ברגע האחרון מישהו לקח אותנו טרמפ לבית חולים כי האוטו הפסיק לנסוע. יש לי רסיסים בגב, טופלתי רק בערב כי היו מקרים הרבה יותר חמורים. לא הפסיקו להגיע אנשים לבית החולים. לידי מתו 30-20 איש, אי אפשר למחוק את זה מהראש".
"אני עכשיו יותר בסדר, כשאני ליד אנשים, אבל כשהייתי לבד בבית, פחד אלוהים, לא הפסקתי לבכות. אני מפחדת לעבור ליד חלונות. לא יודעת איך ממשיכים מכאן".
