בבית המשפט המחוזי בירושלים הסתיימה היום (שלישי) עדותו של תת-ניצב יואב תלם במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. תלם היה ראש היחידה הארצית לאכיפה כלכלית בזמן חקירת תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) ומי שניהל אותה. היום הוא נחקר על תיקים אחרים: תיק 1000 (פרשת המתנות) ותיק 2000 (שיחות מוזס-נתניהו).
תלם נחקר על ידי עורך הדין עמית חדד, המייצג את נתניהו, עורכת הדין נוית נגב, המייצגת את מוזס, ולבסוף נערכה חקירה חוזרת של הפרקליטות לגבי תיק 4000. עו"ד חדד ניסה בשאלותיו להתמקד בפעולות החקירה בתיקים וטען שלא ניתן צו מתאים כשהועברו חומרים מתיק המעונות לתיקי האלפים.
חדד טען בחקירתו כי "חוקר מציין במזכר מסירת דיסק המכיל את היומנים של שרה ויאיר נתניהו מתיק המעונות, תיק נפרד שבו נתניהו לא היה חשוד. נוטלים יומנים מתיק המעונות ומעבירים אותם לתיק 2000". תלם השיב לו: "לפי מה שכותב הרפ"ק, הוא התבקש לעשות את המזכר בנושא. אני לא זוכר את הפעולה שעברה דרכי".
חדד טען מצדו שהחוקרים פעלו שלא כשורה: "בשנת 2020 חוקר החליט לחפש בתוצרי האיי-פד של אלי קמיר (יועץ בזק שנחקר ונעצר בתיק 4000). כל הטלפונים שנצברו בו היו זמינים לכם? חיפשתם בדיעבד?". תלם השיב: "העתקים נשמרים, לא יודע לאיזו תקופה. כשאנחנו תופסים מכשיר סלולרי לפי צו בית משפט, אנחנו מבצעים העתקה של כל הנייד - והחיפוש הוא במסגרת מגבלות הצו. חומר הגלם נשמר ומבואר לאחר שהתיק חלוט". כלומר, החומר מושמד לאחר שמתקבל פסק דין שלא ניתן לערער עליו.
חדד שאל את תלם מתי הסתיימה חקירת תיק המעונות, והוא ענה: "לא זוכר. אבל אנחנו מבארים עותקים לפעמים בעקבות מצוקת מקום. יכול להיות שנשמור דברים מעניינים יותר או פחות". עוד טען עו"ד חדד שנערכו חיפושים בנייד שנתפס לפי המילה "ידיעות" ונקבע כי אין ממצאים רלוונטיים לחקירה.
חדד חקר הציג שאלות גם על תיק 3000 (פרשת הצוללות): "לא חקרתם את נתניהו בחשד בתיק הזה?".
תלם: "גם לא ביקשנו".
חדד: "גם שטייניץ?".
תלם: "לא זוכר. הוא נחקר בעדות פתוחה למיטב זכרוני. גם מר נתניהו. אני לא זוכר האם בפתיחת החקירה עלה חשד למעורבות של ראש הממשלה".
חדד: "היועמ"ש (דאז אביחי מנדלבליט) אז אמר שנתניהו לא חשוד ולא חוקרים חשדות נגדו. האם הטלת על החוקר של שרן שאלות בתיק המתנות?". דוד שרן, יצוין, היה מנהל לשכתו של נתניהו ונאשם בשוחד, הפרת אמונים והלבנת הון בפרשת צוללות.
תלם: "לא זוכר שהנחתי שאלות שנוגעות לתיק המתנות".
חדד: "שאלו את שרן בתיק 3000 'בוא תספר לנו מה אתה יודע בתיק המתנות'?".
תלם: "אני לא זוכר. אני אני יכול להבין את הבלבול ששרן נקלע עליו". חדד לא קיבל את טיעונו והעיר כי מדובר בשאלה אחת מתוך חקירה מסועפת.
עו"ד נגב, המייצגת כאמור את מוזס, לו מיוחסת עבירה של הצעת שוחד, התמקדה בחקירתה במסמך תחת הכותרת "פנייה אנונימית 4000", מה-20 בפברואר ב-2018 למשטרה. לדבריה, "התלונה הזו נוגעת בין היתר לערוץ 20. אתה (תלם) כתבת: 'ראש מפלג מקרקעין - לעיונך פנייה אנונימית. לא רואה בה משהו חשוב בשלב זה, בהמשך לדיון עם היועמ"ש בממשלה, שבו הוחלט שלא להרחיב את יריעת החקירה לגבי ערוץ 20'. ראש המפלג היה חלק מצוות החקירה המיוחד".
נגב אמרה כי בדיון שהתקיים ב-21 בפברואר באותה השנה אצל היועמ"ש מנדלבליט הוחלט שלא להרחיב את יריעת החקירה בתיק 4000. תלם אישר: "כן זה עולה מהתרשומת שלי". נגב טענה כי "האפשרות הזו נגעה בראש הממשלה ככל הנראה". תלם העיד: "לא הייתי מחבר את הסוגיה הזו בהכרח, אני לא זוכר. אני רואה מהתרשומת שהיה דיון אצל היועמ"ש שכנראה עסק בצורה כירורגית או בדרך אגב בערוץ 20. אבל אני חושב שבתקופה הזו אנחנו היינו במשא ומתן מתקדם עם פילבר. מניח שהיו היוועצויות שונות בדרג הפרקליטות ואני מניח שעלתה הסוגיה הזאת. מהתרשומת עולה שהייתה החלטה לא להרחיב את היריעה בערוץ 20".
לדברי תלם, "התזה הייתה לעסוק בעולם של הכריכה בין עיסוק תקשורתי והטבות רגולטוריות בהקשר של זיקה לחברות (בתיק 4000 - ג"מ). נזהרנו לא להפליג למחוזות של הקשר בין העולם הפוליטי לתקשורתי".
בחקירה החוזרת של הפרקליטות, התובע עו"ד אמיר טבנקין העלה סוגיות הבהרה שונות לגבי תיק 4000, שבו מיוחסות לנתניהו ולזוג אלוביץ׳ עבירות שוחד: "הוצגו לך צווי תפיסת רכוש של אלוביץ' בחקירה. אמרת שבעקבות החלטת בית המשפט העליון תוקן האופן שבו צווי החיפוש מנוסחים. למיטב ידיעתך במועד שבו בוצע צו החיפוש בתיק 4000 עד כמה הנוסח שלו היה מקובל ביחידות החוקרות?". תלם השיב לו כי זה היה נוסח המקובל עד לאותה העת ולאחר האירוע "שונה הנוהל".
טבנקין שאל את גם תלם לגבי זימון קרובים, על רקע הטענה שהשמיע בדיון קודם סנגורם של איש העסקים שאול אלוביץ' ואשתו איריס, עו"ד ז'ק חן, ולפיה החוקרים בתיק 4000 השתמשו בקרובי משפחתם של חשודים כדי ללחוץ עליהם "לחצות את הקווים" ולהפוך לעדי מדינה.
טבנקין שאל כעת את תלם: "הציגו לך שאמה של איריס אלוביץ' ואמו של החשוד אז, עמיקם שורר, זומנו לחקירה כלכלית. אני מבקש להציג לך מקבץ של עשר או תשע חקירות בסמיכות אותם ימים של אנשים נוספים (אדם שהופיע בהצהרת ההון של אלוביץ', עו"ד שעסק בנכסי נדלן של אלוביץ', שותף עסקי של חשוד אחר ועוד). האם בכל החקירות הכלכליות שבוצעו בימים האלו יש משהו חריג או שונה בזימון השתיים?".
תלם השיב כי זימונן "לא היה חריג בכלל". לדבריו, זימון קרוביהם של חשודים לא היה לצורך הפעלת לחץ עליהם, אלא לצורך החקירה עצמה.
בהמשך התחקור שלו טבנקין התייחס לטענות של הסנגורים ולפיהן בחקירה שעבר במשטרה עד המדינה שלמה פילבר הציגו לו בחדר החקירות ארגז קלסרים עם הכיתוב "הקלטות מפלילות", אף שלטענתם לא היו הקלטות כאלו, והמטרה הייתה ללחוץ על פילבר. טבנקין ציין כי כשתלם נשאל על ידי הסנגורים על אותה תקרית השיב שלא זכר אותה, אבל אמר שייתכן שהיו "חומרים שמר ישועה (אילן ישועה) מסר". טבנקין הציג תמלולים של שיחות בין ישועה ומר אלוביץ' וטען "שאכן היו חומרים שהיה בהם כדי להגביר את החשד להיות ראיות בעלות אופי מפליל כלפי פילבר, ולכן אמירות החוקרים לא היו בעלמא".
טבנקין הוסיף בחקירתו: "זימון אשת חפץ לחקירה הוצג כאמצעי להפעלת לחץ. לא זכרת. אני רוצה להזכיר לך את חקירתה של גברת חפץ. כדי להציג את התכלית החקירתית. הוצג לה מסמך שנתפס בביתה והיא נשאלה לגבי כתב היד בו". תלם אישר שאשתו של חפץ זומנה לחקירה ואמר שזה נעשה כדי "לשאול אותה נקודתית לגבי המסמך שנתפס בביתם, ומה היא יודעת לגבי מעורבות בעלה בהקשר לחשדות שנחקרים".
טבנקין התייחס לביקורת הנוגעת לאופן חקירתו של חפץ: "הוצג לך בחקירה של הסנגורים, שהחוקרים של מר חפץ ניסו למנוע ממנו לכתוב מכתב תלונה לגבי תנאי כליאתו ולא זכרת, אני מבקש להציג לך מזכר של החוקר ניר שוורץ, שהועבר לגורמי שב"ס". תלם השיב כי לא זכר את המסמך. "יכול להיות שטענות כאלו אנו מביאים לידיעת גורמי שבס".