הסרט התיעודי "תיקי ביבי" (The Bibi Files) הוקרן לראשונה לפנות בוקר (בין שני לשלישי) במסגרת פסטיבל הקולנוע בטורונטו. הציבור הישראלי אומנם לא צפה בו, אבל הוא כבר מעורר אצלו עניין גדול - וניתן היה לראות את זה בהצטרפות של אלפים רבים לקבוצת טלגרם שהבטיחה להקרין אותו, מה שלא קרה לבסוף לכאורה עקב "ייעוץ משפטי", כלשון ההודעה. הסרט כולל שימוש בהקלטות מצולמות שאסורות לפרסום בישראל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, רעייתו שרה ובנו יאיר.
בכל חקירה השוטרים מחויבים לתיעוד מדויק. החוקרים כותבים בזמן אמת את תמליל החקירה של השאלות והתשובות. אלא שבחקירות רבות, ובוודאי כאלה משמעותיות, ישנו גם תיעוד מקביל חזותי וקולי. כל אלו הופכים לחומרי החקירה בתיק, וכשמוגש כתב אישום הם מגיעים לידי הפרקליטות והסנגורים.
"נתניהו עשה יחסי ציבור טובים לסרט"
(צילום: ירון ברנר)
החוק בישראל מאפשר פרסום תמלילי חקירה כתובים, אך מגביל את הציבור מלהיחשף לקלטות והקלטות מתוך החקירה. ההיגיון בחוק הוא שתוספות "צבע" או של "קול" הנחקר עשויות להביא לפגיעה בפרטיותו, יותר מזה שמתרחש נוכח פרסום תמלילי החקירה.
כלומר, בית משפט יכול לאשר תיעוד חזותי או קולי ועשה כן בעבר בשורת מקרים, אולם בדרך כלל הוא עושה את זה בתום ההליך. כך למשל פורסמו תיעודים מחקירת השר המנוח בנימין (פואד) בן אליעזר, הרב יונה מצגר ואף תיעוד חזותי מחקירות נתניהו של שעיה סגל, חקירת רומן זדורוב ועוד.
פעמים רבות ההקלטות מוצגות במשפט כחלק מניהול ההוכחות בתיק, וכך גם היה במשפט נתניהו. הסנגורים יכולים להציג תיעוד חזותי כדי שהשופטים יתרשמו למשל ממצבו הנפשי של הנחקר או ממצב העייפות שלו. בתיקי האלפים הסנגורים הציגו למשל תיעודים של עד המדינה ניר חפץ מול החוקרים וניסו להראות לשופטים את הלחצים שהופעלו עליו מבחינתם.
בשורה התחתונה, מבחינת השופטים העדויות המצולמות שייחשפו בסרטון הן לא רעידת אדמה ראייתית. הם בכל מקרה חשופים למה שנאמר בתמליל החקירות של נתניהו עצמו, וצופים בתיעודים שעולים במשפט במידת הצורך.
סעיף 13 לחוק חקירת חשודים קובע שמי שמפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה, כולה או חלקה, ללא רשות בית משפט, דינו מאסר. אלא שהסרט מפורסם בחו"ל ולכן החוק הישראלי לא תקף לגביו. אומנם מי שיקרין את הסרט בארץ ללא אישור בית משפט עלול להסתבך, אבל בעידן שלנו הסרט ידלוף בדרכים לא דרכים, ומי שירצה בוודאי יוכל לצפות בו.
חשיבות הסרט, אם כן, היא בעיקר ציבורית. צריך לומר, מדובר באחד מהמשפטים המסוקרים ביותר בתולדות המדינה. כמות הכתבות על הנעשה באולם ומחוצה לו, כמות השיח ברשתות החברתיות וכמות תמלילי החקירה שפורסמו בשנים האחרונות היא עצומה. היו כבר הקלטות שפורסמו באופן חוקי מחומרי החקירה במשפט - הקלטות שיחות נתניהו-מוזס למשל, גם הקלטות של שיחות של ניר חפץ עם גורמים שונים. אבל נתניהו חושש ומוטרד מן הפרסום משום שעבורו הסיקור התקשורתי של המשפט לא פחות חשוב ממה שנעשה בתוכו. התדמית אצלו היא חזות הכול, לצד המנדטים.
מתוך הפרמיירה של הסרט
(צילום: אמיר בוגן)
הוא בוודאי יודע כי במשך שנים היו אין-ספור כתבות בתקשורת על התנהלותה של שרה, אבל רק כשפורסמו הקלטות ה"-פסי-כו-לו-גית" של רעייתו זועמת בצעקות, נחשפה לציבור דמותה האמיתית והאירוע נצרב בזכרון וגרם לה נזק כבד. ייתכן שסרטון דומה שיגיע לציבור של יאיר מתנהל בחקירתו או של נתניהו עצמו יהפוך גם הוא לרגע בלתי נשכח שייצרב בזיכרון הציבורי ויגרום לו נזק תדמיתי נוסף.
אבל נתניהו הוא אשף תקשורת ואסטרטג במהותו. ניתן להניח שהוא מצדו ימנף את ההדלפה לטעון ל"הדלפות בלתי חוקיות" וזיהום ההליך המשפטי, וגם סביר להניח שיעלה את ההקלטות בפני השופטים בטענות "הגנה מן הצדק" שידונו בהמשך המשפט (ואם מתקבלות, מובילות לביטול האישום או חלקים ממנו, או לעיכובו). הוא יטען גם שנגרם לו נזק קשה בחשיפתן. בבקשה לאסור פרסום שהוגשה אתמול בידי סנגוריו הרבה ראש הממשלה להתמקד בעיתונאי רביב דרוקר. הוא טען שרצה להשפיע על ההליך באופן בלתי ראוי, סביר להניח שישתמש בשמו של איש התקשורת גם ציבורית כדי להציג את כל הסיפור כ"רדיפה".
"נתניהו עשה יחסי ציבור טובים לסרט"
בינתיים, עו"ד אמיר טיטונוביץ, פרקליטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, סיפר הבוקר ל-ynet כי "אנחנו כולנו עסוקים בשאלות איך הגיעו החומרים לבמאי הקנדי הזה, ולמי יש אינטרס שהדברים יפורסמו. אני רוצה לומר לכם, הסתרתי את התביעה שהגישו שלושת בני משפחת נתניהו נגד אולמרט. זו הייתה תקופה קצרה לפני הבחירות האחרונות, האמנתי שנוכל להביא בפני בית המשפט את כל החומרים שהובאו בפניי.
2 צפייה בגלריה
"ייתכן שסרטון יגיע לציבור ויגרום לרה"מ נזק תדמיתי נוסף". שרה ויאיר נתניהו
(צילום: רויטרס)
"כנראה שהם מאוד דומים לחומרים שעכשיו נכללים בסרט, וקיוויתי שהדבר ישנה את תוצאות הבחירות, ישפיע עליהן. הדבר לא התאפשר לי, גם כי בית המשפט לא איפשר לי להביא את כל הטענות, וגם כי אולמרט לא הרשה לי לטעון את כל הטענות שיכולנו להעלות. המדינה הזאת חשובה לו".
לפי טיטונוביץ, אם הסרט או ההדלפות מהחקירות היו יוצאים לאור לפני הבחירות, התוצאות שלהם עשויות היו להיות אחרות. "אני לא יודע אם התוצאות היו אחרות, אבל בהחלט ייתכן. לפי מה שקראתי, יש גם את החקירות שלהם במשטרה - שלו, של אשתו, של בנו. אתם כתבתם פה בכותרת שלכם למטה 'אשתו גערה ובנו גידף' - אותם הדברים שהם עשו על דוכן העדים כלפיי כשאני חקרתי אותם, אז זה לא מפתיע. העידו בסרט כנראה חלק מאותם עדים שהעידו בתיק עצמו, עדים נוספים שרצינו ולא אפשרו לנו. לכן אני כל כך מקווה שהדברים יתבררו בסוף והציבור הישראלי יידע מה היה שם".
לדבריו, "יכול להיות שדברים הושגו באופן בלתי חוקי, זה לא בסדר. בקנדה לא חל החוק הישראלי, וזה נחמד מאוד. אני מאמין שכל מיני דברים מהסרט יזלגו אט אט. יכול להיות שזה גם קשור לבקשה שהוגשה אתמול ולאיך ראש הממשלה צופה שדברים יהפכו לוויראליים, כיצד הוא אינו מעוניין שהם יהפכו ויראליים".
בהמשך גם מיטל בלמס כהן, מומחית לתקשורת ופסיכולוגיה פוליטית באוניברסיטה העברית, התייחסה לסרט וליכולת שלו לחולל שינוי בציבור הישראלי. בתגובה לשאלה אם הסרט "ישכנע את המשוכנעים ויגרום לביסוס עוד יותר אצל המשוכנעים של הצד השני", היא אמרה "כן, בהחלט".
לפי כהן, "זה לא רק מה שחשוב. מאוד חשובה לישראל דעת הקהל העולמית. וכאן, יכולה להיות לזה השפעה מאוד משמעותית. בואו נתחיל בזה שההשפעה של הסרט, עצם זה שקודם כל הייתה פנייה לבית משפט וזה גם פורסם בחו"ל, כבר גוררת עניין רב יותר. אבל אנחנו יודעים ממחקרים קודמים שישנה השפעה מאוד מרכזית לתפיסת הפרסונליות של מנהיג מדינה על התפיסה של המדינה שלו, על התפיסה של האזרחים שלו. זה יכול לפגוע בה או לתרום לה בהרבה מאוד מובנים".
כהן הסבירה כי "לאנשים יש נטייה להטיל את הפרסונליות של מנהיג על הפרסונליות של תושבי מדינתו. הם בונים לעצמם סטריאוטיפ של כלל האזרחים במדינת ישראל על פי האופן שבו הם תופסים את המנהיג. ואז תגידו לי 'אוקיי, בסדר. אז איך זה פוגע בנו שיתפסו אותנו הישראלים בדמותו של נתניהו?'. אז כאמור, אם התפיסה היא שלילית זה יכול לפגוע בנו מאוד".
בהמשך ציינה כהן כי נתניהו ידע שהוא לא יכול היה למנוע את שידור הסרט. לפיכך, "מה שהוא עשה זה יחסי ציבור ממש ממש טובים ליוצר הסרט. עצם זה שפורסם שהוא רוצה למנוע את זה - זה עשה יחסי ציבור הכי טובים שהסרט יכל לקבל, כי אז זה עורר עניין הרבה יותר גדול בסרט. מבחינה משפטית, יכול להיות שיש לזה השלכות אחרות. אבל מבחינת יחסי ציבור לסרט, כן. הוא עשה שירות מאוד טוב ליוצרי הסרט. הוא בטח היה צריך לדעת שזה לא רעיון טוב".
כהן סיכמה כי "מאוד קשה לשנות דעות של אנשים כאן, וסביר להניח שגם אם יהיה שינוי זה יהיה בשוליים. אנחנו לא נראה שינוי מהותי בדעת הקהל כי אנשים נוטים יותר להקצין בעמדותיהם, לצד הזה או לצד הזה, וקשה לי להאמין שזה יעשה שינוי כאן. אבל בזירה הבינלאומית יש לזה משמעות, כפי שאמרתי, מאוד מאוד גדולה".
