שופטי בית המשפט העליון יוסף אלרון, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ דחו פה אחד את ערעורו של אביעד משה, שמרצה 23 שנות מאסר בגין ניסיון רצח רעייתו דאז – שירה איסקוב - ובהתעללות בבנם הקטן שנאלץ לצפות במעשים המחרידים. פסק הדין, שדחה הן את ערעורו של משה על גזר הדין והן את ערעורו על העונש, נחתם בקביעתו הנחרצת של השופט אלרון: "דנתי באלפי תיקים - כזה אני לא זוכר".
משה הורשע כי ניסה לרצוח את איסקוב במהלך ויכוח בין בני הזוג בערב ראש השנה בספטמבר 2020. משה הכה בראשה במערוך עץ, חנק אותה ודקר אותה כ-20 פעמים באמצעות סכין מטבח משוננת. במהלך התקיפה חסם משה בגופו את דלת הבית, התעלם מזעקותיה של איסקוב, מזעקות הבן, הוריה והשכנים, שאיתם אף שוחח בפסקי זמן בין תקיפה לתקיפה, בעודם מתחננים שיפסיק. איסקוב, שנפצעה באורח קשה ואושפזה לזמן ממושך בבית החולים, הפכה לסמל למאבק באלימות נגד נשים לאחר שהתירה לפרסם את תמונות פציעתה הקשה, והעלתה לשיח הציבורי את הנושא, לצד היחס לקורבנות.
הדיון בגזר הדין של משה בבית המשפט בבאר שבע בשנה שעברה
(צילום: רועי עידן, אילנה קוריאל)
מבית המשפט נמסר כי תחילה, נדחתה בקשת באי-כוחו של משה להוספת ראיה – חוות דעת פסיכיאטרית. "נקבע כי אין ממש בטענה לכשל בייצוגו של משה תוך שהודגש כי ההגנה בחרה, באופן מושכל, שלא להגיש חוות דעת פסיכיאטרית ולא למצות קו הגנה זה", נמסר. "מטעם זה, בשילוב עם שיקולי סופיות הדיון והעובדה שחוות הדעת אינה בעלת משקל סגולי של ממש – הבקשה נדחתה. עוד נקבע, כי כוונתו של משה להביא למותה של איסקוב הוכחה מעבר לכל ספק סביר".
טענותיו של משה לעניין הרשעתו בהתעללות בבנם המשותף נדחו גם כן, והשופט אלרון הסביר גם שלא מדובר בהרשעה תקדימית. "בחירתו של משה שלא לחדול ממעשיו או להרחיק את הילד מהזירה כפתה עליו, הלכה למעשה, לא רק להיות עד לזוועה שהתחוללה - אלא גם להיות חלק מההתרחשות עצמה", נקבע. "בפרט, בהתחשב בפערי הכוחות העצומים שבין משה לילד, והתלות המוחלטת שלו בהוריו בגיל זה". השופט אלרון קבע גם כי לא נפל פגם בכך שמשה הורשע בעבירת ניסיון לרצח וגם בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.
ביחס לטענותיו של משה על חומרת עונשו, השופט אלרון אמר כי יש הצדקה לענישה ברף הגבוה ביותר - כולל מדיניות הענישה המחמירה הנהוגה בגין עבירות אלימות בין בני זוג. "הודגש, כי אמירתו החוזרת ונשנית של בית המשפט העליון בדבר הצורך בענישה מחמירה בגין עבירות אלימות בין בני-זוג, אינה מן השפה ולחוץ ומדובר בכורח המציאות", נמסר מבית המשפט. עוד צוינו חומרת מעשי האלימות והימשכותם, וכן הנזק הרב שנגרם לאיסקוב ולבנם המשותף.
עו"ד בן מעוזצילום: יח"צפסק הדין נחתם כאמור בדבריו של השופט אלרון: "אף אני הקשבתי להקלטת האירוע, המתעדת חוויה מזעזעת. הלמות המערוך אשר צליל פגיעותיו בגולגולתה של המתלוננת ובחלקי גופה האחרים עדיין נשמעות באוזניי כאילו התקבעו להן מאז. מתערבבים להם צלילי החבטות, זעקות המתלוננת ובכיו של הילד הניצב חסר אונים למול השבר הנורא של אביו החובט באימו לקול זעקותיה, בעוד היא מבקשת את רחמיו, והוא ממשיך במעשיו ללא רחם. מחזה נורא שבנוראים. בשנותיי על כס השיפוט דנתי במאות, אם לא באלפי, תיקי אלימות קשים ופשע חמור – ותיעוד של תקיפה כה אלימה, כה ממושכת, כה אכזרית – איני זוכר. משה ראוי לכל שנת מאסר שנגזרה עליו".
עורך הדין בן מעוז, שמייצג את שירה איסקוב, בירך על דחיית הערעור: "זה יום מרגש ומשמעותי עבור שירה ובנה. אני מודה על הזכות שניתנה לי להיות שותף למסע הכל כך חשוב הזה, שהגיע היום לסיומו עם בשורה גדולה עבור נשים רבות וילדים המצויים במעגל האלימות במשפחה".
