בית המשפט העליון החליט היום (חמישי) בהחלטה חריגה כי לבית משפט נתונה סמכות להוציא צו מניעה האוסר על "מתדיין טרדן" כהגדרתו, לנקוט שורת הליכים משפטיים בערכאות בישראל. העליון קבע שבמקרה ספציפי יש להוציא צו חוסם נגד בני זוג, כך שיאסר עליהם להגיש תביעות או הליכים משפטיים בבקשה לבטל החלטות קודמות סופיות או להגיש תביעות בגין הליכים משפטיים תלויים ועומדים, או כאלה שהסתיימו.
העליון פירט את הסיפור שלמעשה הוביל להחלטה: "לפני כ-20 שנה נקלעו בני זוג לקשיים כלכליים, הלוואות משכנתא שנטלו על עצמם מומשו, והם ירדו מנכסיהם. ניסיונותיהם להפוך את הפור - לא צלחו, כלל ההליכים המשפטיים שבהם נקטו, בהוצאה לפועל, בערכאות שיפוטיות - נדחו בזה אחר זה, והפכו חלוטים. בנקודה זו, לכאורה, משאמרו בתי המשפט את דברם, ניתן היה להניח כי העניין בא אל קִצו, כי אבדן הנכסים, חרף הצער שבדבר, הפך להיות עובדה מוגמרת".
"אלא שבני הזוג התקשו לקבל עליהם את הדין. השניים החלו להגיש אינספור תביעות והליכים משפטיים אחרים. עיקר טענתם הייתה ועודנה כי יש להורות על ביטול פסקי הדין וההחלטות שניתנו נגדם, משום שלא ניתנה להם, לשיטתם, הזדמנות ראויה להשמיע את קולם. פסקי הדין הללו לדבריהם הושגו במרמה, בקנוניה משותפת של גורמים שונים, לרבות הבנקים, הפרקליטות ומערכת בתי המשפט, על רשמיה ושופטיה".
"מאז ועד היום, במשך למעלה מעשור, מנהלים בני הזוג מאות הליכים משפטיים, בבתי משפט בכל רחבי הארץ; רובם ככולם, אוחזים הלכה למעשה אותן טענות - לפגמים בהליכים המשפטיים שבהם נדון עניינם, למזימה הכלל - מערכתית שנרקמה נגדם - בשינויים קלים".
בעקבות כך המדינה פנתה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בבקשה להוציא "צו חוסם" נגד שניהם, בטענה שמדובר ב"תובעים טורדניים", אשר עושים שימוש לרעה בהליכים משפטיים באופן תדיר. בית המשפט המחוזי הגיע לכלל מסקנה כי הוא אינו מוסמך להוציא צו כפי שביקשה המדינה, ועל כן דחה את בקשתה. המדינה ערערה לבית המשפט העליון, שכאמור נעתרה חלקית לבקשה.
2 צפייה בגלריה
הרכב השופטים. סולברג, הנדל ושטיין
(צילום: אלכס קולומויסקי, מארק ניימן לע"מ, אוהד צויגנברג)
היום שלושת השופטים בערעור, השופט נועם סולברג, המשנה לנשיאה ניל הנדל והשופט אלכס שטיין, קיבלו באופן חלקי את ערעור המדינה. הם הבהירו שאין לבית המשפט סמכות להורות למזכירות בית המשפט שלא לקבל לרישום תביעות או בקשות חדשות של מתדיין, "טרדן" ככל שיהיה, וכי הוראה מסוג זה - אי-קבלה לרישום - תוכל להינתן על-ידי בית המשפט רק לאחר שהתיק נדון והוכרע, והטיפול בו הסתיים.
אבל יחד עם זאת, בניגוד למסקנת בית המשפט המחוזי, נקבע כי "בית המשפט מוסמך להוציא צו מניעה אישי נגד אדם, שיאסור עליו לנקוט בהליכים משפטיים נוספים בערכאות בישראל, כאשר הפרה של הצו השיפוטי, עשויה להביא לנקיטת הליכים לפי פקודת ביזיון בית משפט". בפסיקה הודגש כי צו מניעה חוסם מסוג זה יינתן "במקרים חריגים וקיצוניים בלבד", אם שוכנע בית המשפט כי לפניו אכן ניצב "מתדיין טרדן", העושה שימוש לרעה בהליכי משפט, ואם ניתן להבטיח כי פגיעת הצו בזכות הגישה לערכאות שיפוטיות תהא מידתית, בהתאם לנסיבות.
את המדינה יצגה בהליך ד"ר עו"ד טלי מרקוס מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. באשר לעניינם הפרטי של בני הזוג נמצא כי אכן הוכח שהתנהלותם מעידה על היותם "מתדיינים טרדניים" העושים שימוש לרעה בהליכי משפט, וכי אין בכלים הדיוניים המוכרים - דוגמת חיוב בערובה ובהוצאות משפט - כדי לגרום להם לחדול ממעשיהם.
במרוצת השנים, נקטו בני הזוג כ-240 הליכים, ב-18 ערכאות שיפוטיות ברחבי הארץ, בתי משפט שלום ומחוזיים כאחד. בנוסף לאלה, בבית המשפט העליון לבדו אמונים סימון על פתיחתם של למעלה מ-150 הליכים, מהם כ-60 שנפתחו רק בשנתיים האחרונות. על כן, הורה בית המשפט כי יאסר עליהם להגיש בכל ערכאה משפטית תביעות או הליכים משפטיים שנוגעת לבקשה לבטל החלטות חלוטות, או להגיש תביעות או הליכים משפטיים בגין הליכים משפטיים תלויים ועומדים, או כאלה שהסתיימו, וזאת עד יום לשנת 2027. הובהר כי הצו לא יחול על שימוש בזכות ערעור על החלטות לפי דין, וכן לא על הליכים משפטיים תלויים ועומדים, שכבר נפתחו.
