שקד מכריזה על הפיכתה של מרר לעיר
בפגישה שהתקיימה היום (שלישי) בין שרת הפנים לראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות הכריזה איילת שקד כי מרר תהפוך לעיר הדרוזית הראשונה. המועצה המקומית תשדרג את מעמדה לעיר בעקבות התפתחות כלכלית וארגונית לצד עמידה בדרישות של משרד הפנים - ותקבל יותר סמכויות.
מרר, יצוין, הוא יישוב מעורב: הדרוזים מהווים כ-57% מכ-24 אלף התושבים, והשאר מוסלמים (21.4%) ונוצרים (21%). בין תושביה המפורסמים: חבר הקואליציה מנסור עבאס. קיימים בישראל יישובים נוספים שכל האוכלוסייה שלהם דרוזית - אך הם קטנים משמעותית ממרר שגם מבחינת גודל האוכלוסייה יכולה להפוך לעיר.
לפי התוכניות שאושרו, מרר צפויה למנות בשנים הקרובות כ-30 אלף תושבים. מאחורי ההחלטה עמדו שיקולי הצפיפות ופרנסת התושבים - שדומים לאלו של יישוב עירוני כיוון שפסקו להתבסס על חקלאות, ובעקבות הטמעת תהליכים כלכליים ופנים-ארגוניים שאפשר לה לעמוד בתנאים של משרד הפנים.לטענת שקד, ההכרזה על מרר כעיר עשויה להשפיע על תדמית היישוב ועל האטרקטיביות שלו בכל הקשור בפיתוח יישובי בכלל, ובפיתוח תעסוקה ומסחר בפרט.
בפגישה שקיימה השרה שקד עם ראשי הרשויות בסאג'ור היא בישרה בהפתעה את ההחלטה לראש מועצת מרר, עו"ד פריד גאנם. "לתפיסתי, כל רשות שתוכיח עצמה בפיתוח, בייעול תהליכים ארגוניים, בצמיחה כלכלית ובהגדלת ההכנסות העצמיות - תקבל מאיתנו סיוע בגדילה וביצירת יכולות חדשות", אמרה שקד. "מרר הוכיחה את עצמה והיא ראויה להתקדם ולהיות עיר חשובה בישראל. זוהי עוד הוכחה לקשר האמיץ והחזק בין העדה הדרוזית לבין העם היהודי. השותפות הזו באה לידי ביטוי לא רק בביטחון, אלא גם בחיים האזרחים".
משמעות ההחלטה הוא בעיקר מתן יותר סמכויות לעירייה ולראש העיר, והורדת רמת הפיקוח על רשות שתהיה פטורה מאישור מנכ"ל משרד הפנים בעניין העברת זכויות מקרקעין. השינוי דורש מהעירייה גם לבצע מכרזים לפרויקטים ברשות ומאפשר לבצע מכרזים בסכומים גבוהים יותר מברשות מקומית.
