בצלאל סמוטריץ' שרד בשבועות האחרונים מסע התשה. היו נקודות במו"מ הקואליציוני שבהן בנימין נתניהו והליכוד ניתקו ממנו מגע, היו רגעים של עליהום מתוזמן ברשתות החברתיות במטרה לשבור אותו, והביקורת הציבורית והתקשורתית על מגלומניה וסחטנות נעצה בו עוד ועוד חצים. אבל סמוטריץ' לא נלחץ, לא נשבר ולא התכופף. הוא עמד יציב מול הספינים ("תיק הביטחון לאריה דרעי", "משרד האוצר לאריה דרעי", "האמריקנים לא מרשים") ולא ויתר על דרישות הליבה שלו. התוצאה: מפלגת הציונות הדתית קיבלה מנתניהו את רובן והפכה את סמוטריץ' לאחד האנשים החזקים בממשלה הבאה. אולי החזק שבהם.
בתום שבועות של מתח ומו"מ קשוח עומדת קואליציית נתניהו החמישית על סף תחילת כהונתה. אתמול (חמישי), כשנמסר מהליכוד על הסכמות עם הציונות הדתית ועם הטראבל מייקר שעומד בראשה, המערכה הוכרעה. שלטון נתניהו יכול בקלות להפוך לשלטון סמוטריץ'. איך? בשיטת ה"שיברים".
בזמן שאיתמר בן-גביר ייצר רעש תקשורתי בדיצבלים מחרישי אוזניים אבל נתקע עם תיק ללא השפעת רוחב ממשלתית, סמוטריץ' ישב בשקט וחזר הביתה עם שלל גדול: שלושה שיברים מרכזיים ונפיצים הועברו לשליטתו ונועדו לאפשר לו מנופי לחץ על כלל שרי הממשלה, כולל נתניהו.
השיבר הראשון הוא הכלכלי. כשר אוצר יחליט סמוטריץ' על כל שקל שעובר בצנרת. שר שיתעסק איתו, ימצא עצמו מיובש. השיבר השני: המינהל האזרחי, ההתיישבות וסוגיות הלוויין הנסמכות אליהם. בנייה בשטחים ובשטחי C? בידיים של סמוטריץ'. כל דבר שקורה בתחום הזה (למשל הכשרת מאחזים) או לא קורה (פינוי מאחזים)? בצלאל יחליט. אישורי עבודה? הריסת בנייה פלסטינית? כנ"ל.
מדובר במנוף אדיר על נתניהו. ההודעה המשותפת לליכוד ולציונות הדתית דיברה על כך שסמוטריץ' יפעל בנושאים הללו בתיאום מלא עם ראש הממשלה שמתכוון בעצמו להשגיח על הנעשה. אבל ההישג של סמוטריץ' הוא שבמקום לרדוף אחרי נתניהו בענייני התיישבות כדי שיעשה ויקדם, נתניהו יצטרך לרדוף אחרי סמוטריץ' בתחינה שיבלום וימתן.
השיבר השלישי הוא זה המשפטי. יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת יהיה נציג מטעם הציונות הדתית, ובשל כך לא ניתן יהיה לקדם דבר בתחום הזה ללא תיאום והסכמה עם יו"ר המפלגה. משם יהיה לסמוטריץ' קל הרבה יותר לאתגר את הקואליציה ולגרור אותה קדימה בשלל נושאים. איך שלא הופכים את זה, כולם תלויים בו. כדי ליישם מדיניות ימין מלא-מלא - כלכלי, מדיני ומשפטי - חייבים לעבור במוקדי הכוח שניכס לעצמו. וזה יהפוך את הקדנציה הקרובה לרכבת הרים. לא בטוח שחגורת בטיחות תספיק פה.
הנקמה של נפתלי בנט
ממשלת "השינוי" שנולדה ברעש גדול והתיימרה לבצע מהלכים יסודיים ומעמיקים, מתפוררת ומתפזרת עכשיו לכל עבר. על שרידיה אין טעם להכביר עוד מילים, אבל שווה להתעכב דווקא על המרכיב המפתיע ביניהם, זה שלכאורה כבר נטש את הספינה ושחה למקום אחר. בזמן שיאיר לפיד, בני גנץ ומרב מיכאלי מנסים לשכנע – גם את עצמם – שהם ינהיגו מחנה אופוזיציוני מתוך הכנסת, יושב נפתלי בנט בביתו ברעננה ומביט עליהם מהצד ומלמעלה. פורמלית, ראש הממשלה לשעבר פרש מהפוליטיקה. מעשית, כעת מתברר שנפתח לו התיאבון.
מאז שהלו"ז שלו התרוקן מאירועים פוליטיים ושלל בעיות אחרות, הוא התפנה לטפל במה שלדעתו חיסל את הממשלה בראשותו ושבר את אנשי מפלגתו ימינה: ההכפשות ברשתות החברתיות, צונאמי הפייק ניוז והמחאה הגובלת בהסתה ובאלימות. או כמו שהוא כינה זאת, "מכונת הרעל של נתניהו".
בנט משוכנע שהמכונה הזאת היא שהעבירה צד את עידית סילמן, שלא עמדה במתקפות שאוזן שפויה מתקשה לסבול. אותה מכונה היא זו שבגללה ניר אורבך לא יכל לצאת מהבית, ולבסוף נכנע לה. ולא רק הם. בנט ושקד ידועים כפוליטיקאים עם עור עבה במיוחד, אבל גם הם חוו סערה בקנה מידה שלא יכלו לחזות גם בסיוטים הכי גדולים שליוו את החלטתם להקים ממשלה עם רע"מ.
אז בנט החליט לעשות מעשה. בטווח הקצר מדובר בנקמה, בטווח הארוך – אולי הכנת השטח לסיבוב הבא. בחודשים האחרונים הוא הקים צוות קטן ויעיל של תחקירני רשת ועורכי דין שמיפו את כל דברי הבלע שהופנו כלפיו וכלפי משפחתו. המהלך התנהל מתחת לרדאר כדי לא לאפשר לאף בריון מקלדת להעלים את הראיות. הצוות הזה גיבש מגילה של כתבות, פוסטים וציוצים, והחל לסרוק אותם, אחד אחד, בזכוכית מגדלת. איפה שהסיכוי להוכיח לשון הרע היה ודאי - נשלח מכתב התראה והצוות נערך לתביעה בסכומים שנעים בין 50 אלף למיליון שקל. איפה שלא - אז לא. התנצלות פומבית ראשונה של עיתונאי חרדי כבר פורסמה אתמול ועוררה סערה ברשת, והוא לא יהיה היחיד.
כל שחקן במערכת הפוליטית, בין אם מימין ובין אם משמאל, יודע שנתניהו אוחז ביתרון מובנה ומשמעותי הבא לידי ביטוי ביכולת שלו או של צוותו לשלח צבא צייצנים ובריוני מקלדת כדי לחסל פוליטית מישהו או לשבור את רוחו. זה נעשה בכל סוגיה כמעט ובלי כל מאמץ. תשאלו את סמוטריץ'. בנט, שכאמור מסתכל לאופק, היה צריך להחליט אם הוא מקים מכונה כזאת בעצמו, או יוצא למסע שיפרק את זו של נתניהו. לפי שעה הוא בחר באופציה השנייה. המשך יבוא.