בשבוע שעבר החליטה גרמניה להכיר בבירת רומניה בבוקרשט בזמן מלחמת העולם השנייה כ"גטו פתוח", ולפיכך להגדיר יהודים שחיו בה כניצולי שואה, ולפיכך אלפי ניצולים ויורשיהם זכאים לקבל פיצויים בהיקף מוערך של כ-600 מיליון שקל.
יואל הראל, ניצול שהיה בין שנתיים כשהחלה המלחמה, סיפר היום (א') באולפן ynet: "ההכרזה הזאת מתקנת את המצב שלפיו עד עכשיו נחשבנו ל'דור ב'' של ניצולי שואה".
- איך נראתה בוקרשט בזמן מלחמת העולם השנייה? מה קרה ליהודים שם?
"אני לא היסטוריון, ועבורי זה היה מגיל בין שנתיים לשבע. מחלקת אלוהים הקטנה שאני חייתי בה, אני יכול לספר על הפצצות יום ולילה של בנות הברית במקביל לאנטישמיות מצד האוכלוסייה המקומית. וגם גרמנים הסתובבו ברחובות. היה פחד גדול. עד כדי כך שאפילו כשהגעתי לישראל - פחדתי משוטרים בארץ".
- במשך השנים היה איזשהו דיאלוג עם הגרמנים ועכשיו זה קורה. איך אתה מרגיש? זה מרגש? סגירת מעגל?
"אני לא יודע מי בדיוק היו הנפשות הפועלות פה, אבל אביא לתשומת ליבך שאחרי ועדת דורנר (ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי שואה מ-2008, א"ש), כולנו חשבנו שאנחנו ניצולי שואה ויכולים להגיש ניירות, ואז אמרו שבוקרשט לא. זה גרם לי נזק נפשי עצום.
"היה צורך בבג"ץ בשביל להכליל אותנו במה שנקרא 'דור ב'. שאלתי מה דור ב'? הייתי בעצמי בשואה. לא כל כך הסבירו לי. אחר כך הבנתי שאלה שהיו במקומות 'נופש' הם דור ב'. ההכרזה הזו מתקנת את המצב. מעכשיו אני יכול להיחשב כדור א'".
- אני לא יודע כמה עוד נותרו בחיים כדי לקבל את הפיצויים האלה.
"המשפחה שלי בכל מקרה לא. אני מקווה שימשיכו בפעילות הזו, כי יש עוד מה לעשות".