המוסד קיבל לאורך השנים מידע סודי כי במקביל לכסף שממשלת קטאר מעבירה לרצועת עזה לסיוע הומניטרי לפלסטינים, שולחים גורמים קטארים בכירים כספים ישירות לזרוע הצבאית של החמאס, עז א-דין אל קסאם. ראש המוסד הקודם, יוסי כהן, חשב בשלהי כהונתו כי נושא הכספים הקטאריים "יוצא מכלל שליטה". יורשו של כהן בתפקיד, דוד ברנע, אמר לראש הממשלה החדש דאז, נפתלי בנט, כי הוא מתנגד נחרצות להמשך העברת הכספים באישור ישראל מקטאר לרצועה משום שחלק מהכספים הללו מוסטים במרמה על ידי החמאס כדי לשרת את ההתעצמות הצבאית של הארגון. המוסד התמיד בהתנגדות הזו לאורך כל תקופת בנט, ובמהלך ממשלת נתניהו החדשה, אך התשלומים המשיכו לזרום.
כך עולה מכתבת תחקיר מקיפה שמתפרסמת הבוקר (יום א') ב"ניו יורק טיימס", שעליה חתום גם עיתונאי "ידיעות אחרונות" ו-ynet רונן ברגמן. הכתבה כוללת שיחות עם בכירים בגופי המודיעין הישראלי בהווה ובעבר, המתארים את מערך התשלומים ואת התמיכה הישראלית הברורה. "הקונספציה של נתניהו, שנשמרה במשך עשור וחצי, הייתה שאם נקנה שקט ונעמיד פנים שהבעיה לא קיימת - היא בסופו של דבר תיעלם", אמר איל חולתא, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל).
4 צפייה בגלריה
אמיר קטאר, שייח' תמים בן חמד אל-ת'אני, ובנימין נתניהו
(צילום: רויטרס / Saudi Press Agency/Handout, דנה קופל)
הכותרת
המתווכת שהעבירה מזוודות כסף לחמאס: הסיפור של קטאר
27:44
בנימין נתניהו לא רק אפשר במשך שנים את העברת הכסף הקטארי אל רצועת עזה - הוא עודד אותה, גם כשבמוסד העריכו שהכסף מגיע לחיזוק הזרוע הצבאית של חמאס. הקונספציה הזאת נמשכה ממש עד לרגע האחרון. שבועות ספורים לפני המתקפה הקטלנית של חמאס ב-7 באוקטובר, ראש המוסד, דדי ברנע, הגיע לדוחא לפגישה עם בכירים בקטאר בנושאים שאינם קשורים לרצועת עזה. לפי מעורבים, במהלך אחת מהפגישות, ברנע נשאל גם בנושא העזתי, למרות שזה לא היה חלק מסדר היום: האם ישראל מעוניינת שהכסף הקטארי ימשיך להיכנס לרצועה? ברנע עדכן כי ממשלת ישראל אישררה לאחרונה שוב כי היא מעוניינת בהמשך הזרמת כסף אל תוך הרצועה.
ההיסטוריה של מערך השילומים הקטארי הולכת אחורה כעשור וחצי. בשיחה עם העיתונאי דן מרגלית ב-2012, הסביר נתניהו את האסטרטגיה שלפיה חשוב לשמור על חמאס חזק אל מול הרשות הפלסטינית, מפני שתחזוק שני גורמים עוינים יפחית ממנו את הלחץ לנהל משא ומתן ולהתקדם בפתרון שתי המדינות. מבקריו חידדו שהעברת הכספים מאפשרת לנתניהו לשמור על מעמדו ותפקידו כראש ממשלה, מבלי באמת לפתור את הבעיה של חמאס בעזה. נתניהו חזר על הדברים עוד מספר פעמים בהמשך.
איש המוסד לשעבר, עוזי שעיה, נסע מספר פעמים לסין, לאחר שנחשד כי מופעל מערך הלבנת כספים עבור חמאס ב"בנק אוף צ'יינה". לאחר פרישתו נקרא להעיד נגד הבנק בתביעה אמריקנית של משפחה שנפגעה בידי מתקפת טרור של חמאס. תחילה ראש המוסד עודד אותו למסור עדות, בהנחה שהדבר יגביר את הלחץ הכלכלי על חמאס. אולם לאחר ששלטונות סין הציעו לנתניהו ביקור ממשלתי, קיבל הנחיה הפוכה - דווקא לא למסור עדות. במאי 2013 נתניהו ערך ביקור בסין כחלק מהמאמצים לחיזוק היחסים הדיפלומטיים והקשרים הכלכליים עם ישראל. העדות של שעיה לא נמסרה, אף שהיה מעוניין לתת אותה, כפי שהסביר לימים בפורום סגור.
ב-2014, אחרי מבצע צוק איתן, חיפש נתניהו דרכים נוספות "להכיל" את חמאס, ולעבור להתמקד באיראן ובתוכנית הגרעין שלה. התפיסה אז הייתה שחמאס לא רוצה ולא יכול לפתוח במערכה נגד ישראל. יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, הסביר את רעיון האיזון: "לדאוג שחמאס יהיה חזק מספיק כדי לשלוט בעזה, אבל חלש מספיק כדי להיות מורתע בידי ישראל". שלמה ברום, לשעבר סגן היועץ לביטחון לאומי, אמר: "דרך אפקטיבית למנוע את פתרון שתי המדינות היא לשמור על הפרדה בין עזה לגדה. כך נתניהו יכול להמשיך להצהיר שאין לו פרטנר".
במהלך ישיבת קבינט ב-2018, נתניהו הציג תוכנית חדשה כחלק מהסכם הפסקת אש עם חמאס: לאפשר לקטאר לשלם מיליוני דולרים בכל חודש ישירות לתושבים בעזה. שב"כ עשה כמיטב יכולתו לנטר את רשימת מקבלי התשלומים בעזה, כדי להבטיח שאנשי הזרוע הצבאית של חמאס לא מקבלים תשלום באופן ישיר. מזוודות מלאות כסף מזומן החלו לזרום לרצועה. בכל חודש בכירים ישראלים נפגשו עם מוחמד אל-עמאדי, השליח הקטארי, בגבול עם ירדן. משם הסיעו אותו למעבר כרם שלום ואל תוך עזה.
תחילה אל-עמאדי הביא איתו 15 מיליון דולר במזומן במזוודה. הוא נהג להגיע לנקודות מוסכמות ושם חילק 100 דולר לכל משפחה שאושרה על ידי ישראל. הכסף אמור היה לשמש לתשלום משכורות והוצאות נוספות, אולם היה ברור לכל כי חמאס מוצא דרכים להגיע אל הכסף הזה. נפתלי בנט כיהן כשר החינוך כשמערך התשלומים הזה נכנס לפעולה. הוא השמיע כלפי התוכנית ביקורת קשה וכינה אותה "פרוטקשן מדיני". אלא שכשהוא עצמו נכנס לתפקיד ראש הממשלה ביוני 2021, בחר להמשיך עם העברת הכספים לרצועה. אז קטאר כבר הכניסה כ-30 מיליון דולר בכל חודש לעזה.
במהלך פגישה שכינס בנט בתחילת כהונתו עם בכירי צה"ל וקהילת המודיעין אמר ראש המוסד דוד ברנע, כי הוא משוכנע שחלק מהכסף שנכנס מקטאר לעזה מופנה אל המאמצים הצבאיים של חמאס. עמדה זו הושמעה במשך שנים על ידי בכירים במערך המודיעין הישראלי ומאז והלאה חזר עליה המוסד שוב ושוב. במקביל, הקטארים רצו מערך נוח יותר להעברת כספים אל הרצועה לטווח הארוך. הפשרה: סוכנויות של האו"ם יחלקו את הכסף הקטארי ברצועה.
חולתא תיאר כיצד ישראל שמחה בכסף הקטארי, בשעה שלמוסד הגיע מידע כמוס לפיו קיימים ערוצים נוספים שבהם קטאר משתמשת כדי להעביר כספים לזרוע הצבאית של חמאס. לדבריו, ישראל, כך חולתא, הפכה כל כך תלויה בהעברות הכסף האלה, שהיה בלתי אפשרי עבורה להפסיק אותן או לשלוט על כך שלא יגיעו לזרוע הצבאית של חמאס.
