הם עמדו שם במשך 40 דקות, שני הורים שכולים, בנקודה שבה שאיבדו את בנם. תא הכליאה היה מצוחצח מניקיון, נטול חיילים וחף מכל שריד לדרמה הטרגית שהתחוללה בו רק לפני שנה. אחרי המתנה של למעלה מחודשיים, אפשרו אתמול רשויות הצבא להוריו של סרן ת', קצין המודיעין שמצא את מותו בכלא הצבאי, לבקר בתאו.
תא מספר 1, פלוגה א', כלא "נווה צדק" החדש, ליד מחנה בית ליד שבשרון. קירות חיוורים, חלון עם סורגים, מיטות קומותיים צבאיות ומקובעות. בפינתית שבהן העביר בנם בן ה-24 את חודשיו האחרונים עד שמת במפתיע בחודש מאי אשתקד. החקירה הפלילית בצה"ל מוצתה בתחילת השנה באופן חסר תקדים, מבלי שהצבא הצליח לספק את סיבת המוות. על כן בפרקליטות הצבאית מתייעצים מזה כארבעה חודשים, באישור הייעוץ המשפטי לממשלה, גם עם קצינים מנוסים מלהב 433 של משטרת ישראל.
האם ר' והאב ר', שגם שמם ותמונתם אינו מותר בפרסום, ההורים שטרם הוכרו כשכולים מן המניין חרף בקשתם, לוו אתמול בכל צעד ושעל בכלא החדיש על ידי נציגי המתקן. רק בתא עצמו, שפונה מחיילים כלואים, התירו להם להתבודד לצד המיטה ששימשה את בנם המנוח. סרן ת', קצין ביחידה מסווגת באמ"ן, הואשם בעבירות בטחוניות חמורות שמהותן עדיין אסורות בפרסום לפי דרישת צה"ל. בדיונים שנעשו לפני מותו, לקראת אפשרות של עסקת טיעון, דובר על 10 שנות מאסר בפועל. משפטו של ת' לא התקיים בסופו של דבר, ומשפחתו דוחה על הסף את האפשרות שהתאבד.
אתמול (שני) נמנעו גורמי הכליאה מלהשיב על שאלות טכניות שהיו להורים לאורך הביקור. גם בקשתם להתרשם מחדר האוכל שהיה בדרך לחדר - נדחתה. שתי מצלמות בתא היו מחוברות גם בזמן האסון לחדר הבקרה של הכלא אך רק אחת מהן, מסיבה לא ידועה, ניפקה את הסרטונים שתיעדו את שעותיו האחרונות של ת', ורק מזווית אחת בלבד. ת' ישן במיטה הנמוכה בפינה (בתמונה) ובמיטה מעליה היה רגיל להשאיר את תיקו וציודו האישי.
"היה לי די קשה. זה המקום שבו ת' חי את החודשים האחרונים של חייו. לא היה הרבה מה להרגיש כי לא נותר שם כלום. ארבע מיטות, חדר בלי כל סימן שלו, בלי שום דבר, קר ומנוכר", סיפר אמש האב ר'. "לא הופתעתי מדבר, מלבד מכך שדווקא מהמצלמה הגדולה והבולטת יותר לא היו חומרים. התא הזה היה הבית שלו, מקום שבו היו צריכים לשמור עליו. הבטיחו לנו שכאן הוא יהיה הכי מוגן בעולם, וכמובן שזה לא היה נכון", הוסיף האב.
האם ר' שיתפה בתחושותיה לאחר הביקור: "הרגשתי עצובה להיות בתא, כי בניגוד לחדר של ת' בבית, כאן החדר הוא קטן וריק. זה היה מוזר וממש לא נעים ובהתחלה גם מצמרר. אי אפשר להישאר לזה אדיש. כאילו הרגשתי שוב את היום האחרון בחייו, שלא נדבר על תקופתו האחרונה". ביחס לחקירת שעדיין לא פוענחה היא מוסיפה כי "סימני השאלה לא השתנו. עדיין לא ברור למה הוא היה צריך לסיים כאן את חייו, ולמה בכלל לסיים את חייו. ציפינו לשמוע יותר, איזה קול אנושי מאחד המפקדים של הכלא. נתנו לנו רק לראות את הקירות והמיטות וזהו, וגם כוס מים. עשו זאת כדי לצאת ידי חובה וזה לא נתן לי שום הקלה".
האב סיפר כי הביקור מוסיף לתחושת הניכור שהמשפחה חווה מהמערכת הבטחונית: "אני לא רוצה להגיד שהיחס מהמערכת הוא אכזרי, אבל כן, היא קהת חושים. שמו אותו כאן במשך חודשים בלי שום דבר שמעניין אותו לעשות, בלי דבר שיעסיק אותו לאורך היום".
התא הצמוד היה מלא בכלואים, אך גורמי הכליאה הקפידו לחצוץ בין ההורים, שלוו ע"י עורכי דינם אפרת נחמני-בר ושרון זגגי-פנחס, יחד עם עורך הדין בני קוזניץ, לבין יתר הכלואים, ולא לאפשר שיחה ביניהם. זגגי-פנחס, שבתפקידה האחרון בצה"ל הייתה התובעת הצבאית הראשית סיפרה כי "הייתה תחושה של חשדנות כלפי ההורים, והיום הבנו כמה המצלמה שממנה לא נלקחו חומרים הייתה חשובה בכיוון הצילום שלה וחלקים רבים שלא תועדו על ידה. יש עדיין ערפל כבד ואין תשובות, לצד נראטיב שקרי שהצד השני ניסה לקבע כאילו ת' התאבד".
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל נענה לבקשה אישית של המשפחה לבקר בתא בו שהה סרן ת' בתקופה שקדמה למותו. אף על פי שכניסת אזרחים לתוככי הכלא היא חריגה ועלולה להפריע להתנהלות השגרה בבסיס הכליאה. כפי שסוכם מראש, הביקור נערך בתא שבו שהה סרן ת', בליווי של נציג המשטרה הצבאית".