הדיווחים על התקדמות במגעים להסדרה מול חיזבאללה מעוררים תסכול גדול בקרב תושבי הצפון, שחוששים שאחרי יותר משנה של מלחמה מול ארגון הטרור הלבנוני ההסדר המתגבש יאפשר לו להשתקם מחדש ולהפוך שוב לאיום משמעותי עליהם ועל ילדיהם. הם דורשים כעת "לסגור את הסיפור" ולנצל עד תום את החולשה הנוכחית של חיזבאללה, שהצמרת שלו חוסלה בקמפיין ההפצצות הנרחב של צה"ל. בינתיים, בכיר אמריקני אמר כי "תהיה הסדרה בלבנון".
"רגע לפני החתימה על הסכם הכניעה, אני קורא למנהיגים שלנו לעצור ולחשוב על ילדי קריית שמונה", מסר היום ראש העיר אביחי שטרן. "תסתכלו להם טוב בעיניים ואל תחרצו את גורלם להיות החטופים הבאים. ההסכם הזה מקרב את השבעה באוקטובר גם לצפון ואסור שזה יקרה. לא מבין איך הגענו מניצחון מוחלט לכניעה מוחלטת. למה לא מסיימים את מה שהתחלנו?! הצלחנו למוטט את חיזבאללה ובמקום להמשיך לכתוש את הארגון ולמוטט אותו עד עפר אנחנו מזרימים לו חמצן ועושים לו החייאה? ולאן יחזרו התושבים שלנו? לעיר הרוסה בלי ביטחון ובלי אופק?! מישהו כאן השתגע?".
"אנחנו השכפ"ץ של המדינה, ואנחנו שקופים"
גם משה דוידוביץ', ראש המועצה האזורית מטה אשר שבגליל המערבי, מתח ביקורת קשה על ההסדר המתגבש. "אני שואל את עצמי, האם אני חי בחלום או שאני תחת הזיה – או שמי שמקבל את ההחלטות בממשלת ישראל הוא זה שבהזיה?", אמר בפליאה בריאיון ל-ynet. "כנראה שלא אני זה שנמצא בהזיה, כי לייצר לנו מצגי שווא, אחרי שאנשים יותר משנה ספונים בתוך ממ"דים, אחרי שילדים עושים פיפי במיטה במשך יותר משנה, אחרי שהבריאות הנפשית פה הגיעה לקצה קצה של יכולת ההכלה, זה פשוט לעג לרעש.
"מי שחושב שאנחנו שפנים בתוך מעבדת ניסויים, כנראה התבלבל. ומי שחושב שאפשר להוריד את השאלטר באבחת סכין ולומר 'זהו, פוס. חוזרים לחיים המציאותיים, הכול בסדר. השלווה והשלום והאחווה והרעות חזרו לקו העימות' – הוא זה שחי בסרט. הוא חי במרכז הארץ, הוא חי במגדל השן, והוא זה שמוביל אותנו אל עבר פי פחת. יש פה תושבים אמיצים, שבמשך יותר משנה איבדו פרנסה, איבדו עסקים, איבדו חקלאות, איבדו תיירות, איבדו את הבית שלהם – והם משחקים בחיים שלנו. אוי לה למדינה שאלו הם קברניטיה".
דוידוביץ' הוסיף: "ההסדרה הזו היא תהיה על הראש של מקבלי ההחלטות. בכל מה שקשור לנושא המקלות והממ"דים שלא ניתנו לתושבי הצפון – הדם יהיה על ידיהם של מקבלי ההחלטות שמקבלים החלטות חפוזות, לא ענייניות, לא מקצועיות, לא בטיחותיות ולא ביטחוניות. ואנחנו, אנחנו השכפ"ץ של המדינה, אנחנו המגן של המדינה ואנחנו משלמים את המחיר – ולדאבוני הרב, אנחנו נמשיך לשלם את המחיר, כי אנחנו אזובי הקיר ואנחנו שקופים, ואנחנו לא נחשבים".
כשנשאל על השיחות שהוא מקיים עם גורמי צבא, השיב דוידוביץ' כי מהרשמים שקיבל מהם הוא למד שבימים האחרונים התגלו בדרום לבנון דברים שמטרידים מאוד את שינתו: "מה שהם גילו במרחק של ארבעה קילומטר וחמישה קילומטר בימים החולפים האחרונים – לא לפני שנה ולא לפני חצי שנה ולא לפני חודש – מאוד מאוד מדאיג, מאוד מאוד מדיר שינה מעיניי. אותם בורקנים שהתגלו במרחק שלושה קילומטר מראש הנקרה – לי לא נתנו לישון החל משבת. אני טרוט עיניים, ואני מודאג, ואני דואג לגורל ילדי מטה אשר וילדי קו העימות שיצטרכו לשמוע או לקבל החלטה שכופים עליהם לחזור לביתם כשהם לא מוגנים".
תושבי הצפון הציפו במהלך היום קמפיין נגד ראש הממשלה נתניהו, שבו כתבו: "הפקרת אותנו עם הבטחות חסרות תוכן. דם תושבי הצפון יהיה על הידיים שלך". בנוסף, "המטה המאוחד לביטחון תושבי הצפון", מסר: "ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו - הפעם לא תוכל לומר לא ידעתי. את ההזדמנות ההיסטורית הזו לשינוי המציאות בצפון אסור לפספס, אסור לסכן את תושבי הצפון ולהביא 7.10 נוסף על מדינת ישראל".
אזעקה בשידור חי: "בתי צרחה בטלפון - 'הבית מתמוטט עליי'"
ראש המועצה האזורי מטה אשר הזהיר גם כי אם יתקבל ההסדר – התושבים לא יחושו ביטחון, ויותר ויותר יעזבו לחלוטין את הצפון. "ככל שהימים נוקפים, יש עוד ועוד משפחות שעוזבות את הגליל ועוזבות את הצפון. אנחנו נעשה את כל שעל ידינו כדי שהטפטוף הזה לא יהפוך להיות נהר. יחד עם זאת, זה קורה יום-יום, וככל שאנשים לא ירגישו ביטחון ולא ירגישו בטיחות – יהיו עוד ועוד משפחות שיעזבו, וזה יהיה על ראשם של מקבלי ההחלטות".
ל-ynet התראיין הבוקר גם דודו שמואל, תושב נהריה שביתו נפגע אתמול באחד ממטחי חיזבאללה – ואת הריאיון קטעה אזעקה נוספת שם. "אתמול זה היה יום נוראי", שחזר – וסיפר כי בתו הייתה בבית בזמן הפגיעה, וניצלה רק כי נשמעה להנחיות ומיהרה למרחב המוגן. "הילדה נכנסה לממ"ד, ושתי שניות אחרי הטיל פגע בבניין. אני הייתי איתה בטלפון, היא צרחה, היא אמרה לי 'הבית מתמוטט עליי, אני שומעת צרחות, זכוכיות נשברות'. היא הייתה ממש בטראומה, היא עדיין לא רגועה, אבל יהיה בסדר. אנחנו שלמים, אנחנו בריאים".
על החיים הבלתי נסבלים של יותר משנה תחת אש מלבנון הוא אמר: "זה קשה. אין חיים, כבר שנה אין לנו חיים. אי אפשר לתכנן שום דבר, אי אפשר לנסוע לשום מקום, אי אפשר לצאת בחופשיות, אפילו לעשות ספורט פשוט בחוץ זה בעייתי". הוא הוסיף כי התושבים מחכים ל"ימים שקטים יותר", אך כשנשאל על עמדתו בנוגע להסדרה המתגבשת הביע גם הוא התנגדות: "אני לא חושב שזה הזמן. אני חושב שעד שלא מנקים את לבנון, לא מפסיקים את האש, כי זה יחזור. ייקח שנה, שנתיים, שלוש, אנחנו נקבל את זה חזרה. אנחנו כבר רגילים בצפון ואני חושב שאנחנו עכשיו בתקופה טובה לגמור את הסיפור הזה לשנים ארוכות, לעשרות שנים. ולא להגיע היום להסדרה חד-צדדית שלא תורמת לאף אחד כלום, בטח לא לנו בצפון".
התנגדות באופוזיציה וגם בקואליציה
ביקורת על ההסדר המתגבש השמיעו גם שלל פוליטיקאים, מהקואליציה ומהאופוזיציה. בין המבקרים נמנה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר – אם כי הוא לא הציב אולטימטום כלשהו, ולא איים בפירוק הממשלה. "ההסכם עם לבנון הוא טעות גדולה. החמצה היסטורית של הזדמנות למגר את חיזבאללה. אני מבין את כל האילוצים והנימוקים, ועדיין מדובר בטעות חמורה", מסר.
בן גביר הוסיף: "צריך להקשיב למפקדים הלוחמים בשטח, להקשיב לראשי הרשויות. דווקא כעת, כשחיזבאללה מוכה ומשתוקק להפסקת אש, אסור לעצור. כפי שהזהרתי בעבר בעזה אני מזהיר גם עכשיו: אדוני ראש הממשלה – עדיין לא מאוחר לעצור את ההסכם הזה! חייבים להמשיך עד לניצחון המוחלט!".
גם ח"כ עמית הלוי מהליכוד הביע הסתייגות, תוך שהוא תוקף את השליח האמריקני עמוס הוכשטיין – על רקע דיווחים שהציב "אולטימטום" לשני הצדדים להסיר את ידיו מהמו"מ אם לא יושג הסכם בימים הקרובים. בישראל חששו שמשמעות הדבר תהיה שתובא החלטה בעייתית על הפסקת אש להצבעה במועצת הביטחון של האו"ם.
על הרקע הזה אמר הלוי כי כל "הסדרה הוכשטיינית", כלשונו, "תבשר רעות": "את הביוגרפיה של האדון הזה אנחנו מכירים" – הוסיף, ברמז לעובדה שהוכשטיין היה גם מי שהוביל את המגעים להסכם שפתר את המחלוקת בין ישראל ללבנון על סוגיית הגז הימי ב-2022, הסכם שנתניהו וחברי הקואליציה הנוכחית מתחו אז ביקורת חריפה כלפיו, כשהיו באופוזיציה.
על רקע העובדה שההסדר המתגבש יבוסס על החלטה 1701 של מועצת הביטחון, זו שסיימה את מלחמת לבנון השנייה מ-2006, ציין ח"כ הלוי כי עדיף שיבוסס דווקא על החלטה אחרת של מועצת הביטחון – 1559 משנת 2004, שקראה לכיבוד עצמאות לבנון ולפירוק המיליציות החמושות במדינה, בכללן חיזבאללה. "כל הסדרה שלא תכלול את סילוק חיזבאללה מלבנון – אם כבר ברוח החלטה 1559 ולא 1701 – כל החלטה מהסוג הזה היא לא טובה למדינת ישראל, היא לא עולה בקנה אחד עם החלטת הקבינט להחזיר בבטחה את התושבים לבתיהם", אמר.
גם חבר סיעתו לליכוד, ח"כ דן אילוז מהליכוד, מתח ביקור על ההסכם המסתמן ומסר: "הדיווחים על עסקה קרובה עם חיזבאללה מעוררים דאגה עמוקה. במקום לנצל את חולשת הארגון לאחר חודשיים של מכות קשות, ההסכם המתגבש מעניק לחיזבאללה הישגים אסטרטגיים ומסכן את ביטחונה של ישראל.
"החזרת צבא לבנון לדרום המדינה? זו לא פחות מהונאה עצמית. צבא לבנון נשלט על ידי ממשלה שחיזבאללה הוא חלק מרכזי בקואליציה שלה. זהו אותו צבא שעמד מנגד בזמן שחיזבאללה התחמש וטיפח מערך טילים עצום המאיים על אזרחי ישראל. מנגנון פיקוח בינלאומי? זה מזכיר יותר מדי הסכמי עבר – כאלה שהיו מרשימים על הנייר אך חסרי שיניים, ולא החזיקו מעמד חודשים ספורים".
גם באופוזיציה מתנגדים להסדר המוצע. יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר הבוקר כי הגנת הצפון צריכה להיות באחריות צה"ל בלבד, ללא הסתמכות על כוחות בינלאומיים. "אסור לנו לחזור למציאות של 6 באוקטובר. צה"ל חייב לשמור על חופש פעולה מלא מול איומים בלבנון ולהמשיך בפעילות התקפית נגד תשתיות חיזבאללה עד להשגת הסדר רצוי", אמר גנץ בוועידת עוגן, שעסקה באתגרי המעבר של המשק ממשבר לצמיחה.
בהמשך, בישיבת הסיעה של המחנה הממלכתי בכנסת, חזר גנץ על מסר דומה: "מבלי להיכנס לכל פרטי ההסדר המסתמן, חשוב שדבר אחד יהיה ברור מעל לכל ספק: עם או בלי הסדר – רק צה"ל ישמור על תושבי הצפון. לא יוניפי"ל ולא צבא לבנון".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד נשאל על ההסדר המתגבש, ואמר: "אני מבין כמובן לליבם של אנשי נהריה ומטולה אבל בסוף אתה צריך הסדר מדיני. היו לצה"ל הצלחות עצומות בלבנון. מה שעשינו שם מהביפרים שלא לקחנו על זה אחריות, דרך החיסול של נסראללה, של בכירים אחרים, מה שאנחנו עושים אפילו בימים אלה בדאחייה, ומה שעשינו בדרום לבנון זה הצלחות מבצעיות ברמה הגבוהה ביותר. אבל להצלחות מבצעיות אין שום משמעות, אלא אם כן יש רגל מדינית מסיימת".
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן אמר בישיבת הסיעה בצהריים כי מדובר בהסכם "בלתי סביר", בין היתר כיוון שאינו מחייב את ממשלת לבנון לפרק את חיזבאללה מנשקו. "הנהגת ישראל עדיין נמצאת בשבי של אותה קונספציה שגויה, עדיין חיים ב-6 באוקטובר, ושום דבר לא השתנה", האשים.
"ההסכם הזה או ההסדרה הזו היא נוראית מבחינתה של ישראל", הוסיף ליברמן. "האיראנים למעשה התחילו לשקם את חיזבאללה, הם התחילו עוד פעם להבריח נשק. אנחנו לא יכולים לקבל את זה. בלי יצירת המנגנון הזה שמרחיק אותם, בלי שיש רצועת ביטחון – אני אומר לכל תושבי הצפון, אין לכם מה לחזור הביתה. אנחנו צריכים להדגיש שזה לא סביר שאנחנו פוטרים את ממשלת לבנון שמאפשרת לארגון טרור לפעול באין מפריע בשטחה ולהתכונן למלחמת לבנון הרביעית".
שר החוץ גדעון סער, מצידו, אמר כי "המבחן של כל הסדר, יהיה אחד- לא במילים ולא בניסוחים, אלא באכיפה. אכיפה בשתי נקודות עיקריות: מניעת ירידת חיזבאללה דרומה מהליטאני; ומניעה מחיזבאללה לבנות מחדש את כוחו ולהתחמש מחדש בכל לבנון. דבר אחד חייב להיות ברור ולפי דעתי הוא ברור ומוסכם על כל חלקי הממשלה ועל כל חברי הממשלה, לא נאפשר חזרה ל-6 באוקטובר. כל הפרה שתהיה תטופל ומיד. לא נסכים יותר בשום מצב למכור את העתיד, תמורת שקט זמני בהווה".
מטה משפחות החטופים: "אל תוותרו על מנופי לחץ, זה פרס לחיזבאללה"
ובצל העובדה שההסדר צפוי לנתק את החזית הצפונית מסוגיית עזה, במטה משפחות החטופים אמרו שמדובר למעשה בפרס לחיזבאללה. "צריך לדרוש שכל הסדר או הסכם יכלול אמירה ברורה על השבת החטופים כחלק מהסדר כולל להשבת השקט במזרח התיכון כולו", מסרו. "לא ייתכן שממשלת ישראל תיתן פרס וחבל הצלה לחיזבאללה בצורת ניתוק הזיקה, דבר שיחלץ את ארגון הטרור מלשלם על תוקפנותו מבלי לייצר מנוף לחץ שיחזיר את החטופים".
עוד מסרו במטה: "הגעה להסדר שאינו כולל את השבת כל החטופים בפעימה אחת, החיים לשיקום והנרצחים והחללים לקבורה ראויה בארצם – פוגע ערכית, מוסרית ומהותית בביטחון המדינה, בערך הערבות ההדדית וביכולת לנצח במלחמה. הסכם ללא השבת חטופים, משמעותו ויתור מפורש של ממשלת ישראל על מנופים מדיניים וביטחוניים חיוניים להשבתם. חיזבאללה וחמאס הם חלק בלתי נפרד מציר הרשע האיראני. מתקפת השבעה באוקטובר נפתחה בידי חמאס שפעל בשליחות איראן וחיזבאללה הצטרף למלחמה וקשר את גורלו עם חמאס תוך שהוא עצמו מייצר זיקה ישירה ומפורשת למלחמה בעזה ולטבח אוקטובר".