בבג"ץ נערך היום (שלישי) דיון בעתירה נגד החלטת הממשלה לשנות את הליך מינוי נציב שירות המדינה, שבמסגרתו ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל לבחור בעצמו את הנציב, חרף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
נציג הממשלה עו"ד דוד פטר הציע בדיון שתי חלופות למינוי נציב שירות המדינה כדי להגיע לפשרה בתיק. לדבריו, "החלטת הממשלה התקבלה תוך הסתמכות על החוק והפסיקה ולכן קשה לעלות על הדעת תרחיש שבו החלטת ממשלה כזאת תבוטל, לחילופין בלבד ישנה נכונות להסדר".
בהתאם להצעה הראשונה, ועדת האיתור בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, שבודקת את טוהר המידות במינויי הבכירים בשירות המדינה, תבדוק גם את הכשירות של המועמד לתפקיד נציג שירות המדינה והתאמתה לתפקיד, כלומר הרחבה סמכויות הוועדה. ההצעה השנייה היא שהוועדה שבחנה ואישרה את מועמדותו של הנציב הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, תשוב ותבדוק באופן חד פעמי בלבד את המועמד שתציע הממשלה.
השופטים החליטו כי הממשלה תודיע עד 28 באוקטובר האם בעקבות הדיון שנערך היום היא נכונה לקבל החלטה אחרת בנוגע לאופן מינוי נציג שירות המדינה. "איננו נוקטים עמדה באשר להסדר עתידי ככל שייקבע. חזקה על הממשלה שלעת הזו לא תפעל למנות נציב לפי השיטה שנקבעה בהחלטת הממשלה".
נציג הממשלה עו"ד פטר טען בדיון כי לממשלה יש יכולות לבחון את כשירותו של המועמד לתפקיד נציב שירות המדינה, וביתר שאת באמצעות הוועדה שהיא מינתה לעניין. ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית הגיב: "ככל שאתה מדבר, אתה מדאיג אותי. אתה אומר 'מה שווה הנציבות אם אנחנו לא שולטים בה'. אתה מבקש להחזיר אותנו 30 שנה אחורה".
בנימה פחות רצינית, אמר עו"ד פטר: "אשתמש בדבריה של הזמרת נועה קירל". השופט עמית: "הזמרת הלאומית". עו"ד פטר: "זה מרגיש כמו דז'ה וו". השופטת דפנה ברק-ארז אמרה: "חשבתי שתגיד שנציב שירות המדינה הוא יוניקורן, יש עוד כיוונים לקחת את זה".
החלטת הממשלה לקראת פרישתו של הנציב הנוכחי הרשקוביץ התקבלה כאמור בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שלפיה מינוי נציב על-ידי הממשלה ולא על-ידי ועדה מיוחדת מנוגד לדין. בהרב-מיארה הציעה לממשלה ועדת איתור שמעניקה ליועצת המשפטית לממשלה השפעה רבה בנעשה בה, וציינה כי ללא ועדה זו ייפתח פתח מסוכן למינויים פוליטיים בשירות הציבורי.
המחלוקת נסובה סביב החלטת ממשלה מ-2018, ולפיה, אם מקום המדינה ועד אז נציבים נבחרו על הממשלה, הרי שמעתה נציב שירות המדינה הבא ייבחר בדרך אחרת: "הממשלה תידרש לנוהל שיגובש על ידי היועמ"שית". הממשלה לא נערכה ליישם את החלטתה לקראת סיום תפקידו של הנציב הנוכחי הרשקוביץ, ואילו היועמ"שית שנערכה לנושא הפתיעה את חברי הממשלה כאשר הניחה נוהל מגובש המציע ועדת איתור בראשות שופט בדימוס מבית המשפט העליון בדימוס, ושלא ניתן למנות את החברים בה ללא הסכמת היועמ"שית.
אף שבהחלטת הממשלה צוין כי היא "תידרש" לנוהל שתציע היועמ"שית, בהרב-מיארה כתבה בחוות דעתה כי ביטוי זה מחייב את הממשלה לנוהל שגיבשה. הממשלה, לעומת זאת, סבורה כי היא אינה חייבת לקבוע את נוהל היועמ"שית וכי מינוי נציב שירות המדינה על-ידי הממשלה מאפשר לה להגשים את מדיניותה.
היועמ"שית התנגדה לכך וכתבה: "החלטת הממשלה בעניין דרך מינוי נציב שירות המדינה יוצרת מצב חדש שלפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציבים בעבר, אינה חוקית. מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי".
