בבג"ץ נערך היום (שלישי) דיון בעתירה נגד החלטת הממשלה לשנות את הליך מינוי נציב שירות המדינה, שבמסגרתו ראש הממשלה בנימין נתניהו יוכל לבחור בעצמו את הנציב, חרף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
3 צפייה בגלריה
ראש הממשלה נתניהו והיועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה
ראש הממשלה נתניהו והיועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה
ראש הממשלה נתניהו והיועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה
(צילום: AFP, יואב דודקביץ')
נציג הממשלה עו"ד דוד פטר הציע בדיון שתי חלופות למינוי נציב שירות המדינה כדי להגיע לפשרה בתיק. לדבריו, "החלטת הממשלה התקבלה תוך הסתמכות על החוק והפסיקה ולכן קשה לעלות על הדעת תרחיש שבו החלטת ממשלה כזאת תבוטל, לחילופין בלבד ישנה נכונות להסדר".
בהתאם להצעה הראשונה, ועדת האיתור בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אשר גרוניס, שבודקת את טוהר המידות במינויי הבכירים בשירות המדינה, תבדוק גם את הכשירות של המועמד לתפקיד נציג שירות המדינה והתאמתה לתפקיד, כלומר הרחבה סמכויות הוועדה. ההצעה השנייה היא שהוועדה שבחנה ואישרה את מועמדותו של הנציב הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, תשוב ותבדוק באופן חד פעמי בלבד את המועמד שתציע הממשלה.
השופטים החליטו כי הממשלה תודיע עד 28 באוקטובר האם בעקבות הדיון שנערך היום היא נכונה לקבל החלטה אחרת בנוגע לאופן מינוי נציג שירות המדינה. "איננו נוקטים עמדה באשר להסדר עתידי ככל שייקבע. חזקה על הממשלה שלעת הזו לא תפעל למנות נציב לפי השיטה שנקבעה בהחלטת הממשלה".
נציג הממשלה עו"ד פטר טען בדיון כי לממשלה יש יכולות לבחון את כשירותו של המועמד לתפקיד נציב שירות המדינה, וביתר שאת באמצעות הוועדה שהיא מינתה לעניין. ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית הגיב: "ככל שאתה מדבר, אתה מדאיג אותי. אתה אומר 'מה שווה הנציבות אם אנחנו לא שולטים בה'. אתה מבקש להחזיר אותנו 30 שנה אחורה".
בנימה פחות רצינית, אמר עו"ד פטר: "אשתמש בדבריה של הזמרת נועה קירל". השופט עמית: "הזמרת הלאומית". עו"ד פטר: "זה מרגיש כמו דז'ה וו". השופטת דפנה ברק-ארז אמרה: "חשבתי שתגיד שנציב שירות המדינה הוא יוניקורן, יש עוד כיוונים לקחת את זה".
3 צפייה בגלריה
בית משפט העליון - עתירה בעניין מינוי נציב שירות המדינה
בית משפט העליון - עתירה בעניין מינוי נציב שירות המדינה
הדיון בבג"ץ
(צילום: עמית שאבי)
החלטת הממשלה לקראת פרישתו של הנציב הנוכחי הרשקוביץ התקבלה כאמור בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שלפיה מינוי נציב על-ידי הממשלה ולא על-ידי ועדה מיוחדת מנוגד לדין. בהרב-מיארה הציעה לממשלה ועדת איתור שמעניקה ליועצת המשפטית לממשלה השפעה רבה בנעשה בה, וציינה כי ללא ועדה זו ייפתח פתח מסוכן למינויים פוליטיים בשירות הציבורי.
המחלוקת נסובה סביב החלטת ממשלה מ-2018, ולפיה, אם מקום המדינה ועד אז נציבים נבחרו על הממשלה, הרי שמעתה נציב שירות המדינה הבא ייבחר בדרך אחרת: "הממשלה תידרש לנוהל שיגובש על ידי היועמ"שית". הממשלה לא נערכה ליישם את החלטתה לקראת סיום תפקידו של הנציב הנוכחי הרשקוביץ, ואילו היועמ"שית שנערכה לנושא הפתיעה את חברי הממשלה כאשר הניחה נוהל מגובש המציע ועדת איתור בראשות שופט בדימוס מבית המשפט העליון בדימוס, ושלא ניתן למנות את החברים בה ללא הסכמת היועמ"שית.
3 צפייה בגלריה
בית משפט העליון - עתירה בעניין מינוי נציב שירות המדינה
בית משפט העליון - עתירה בעניין מינוי נציב שירות המדינה
(צילום: עמית שאבי)
אף שבהחלטת הממשלה צוין כי היא "תידרש" לנוהל שתציע היועמ"שית, בהרב-מיארה כתבה בחוות דעתה כי ביטוי זה מחייב את הממשלה לנוהל שגיבשה. הממשלה, לעומת זאת, סבורה כי היא אינה חייבת לקבוע את נוהל היועמ"שית וכי מינוי נציב שירות המדינה על-ידי הממשלה מאפשר לה להגשים את מדיניותה.
היועמ"שית התנגדה לכך וכתבה: "החלטת הממשלה בעניין דרך מינוי נציב שירות המדינה יוצרת מצב חדש שלפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציבים בעבר, אינה חוקית. מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי".
מרכז מנור מבית יוזמת המאה ומכון לואיס ברנדייס מסרו בתגובה כי "אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט להותיר על כנה את הקפאת נוהל מינוי הנציב, תוך בקשה מהממשלה לשקול מחדש את החלטתה. הנוהל אותו ביקשה הממשלה לקדם, תוך התעלמות מחווה"ד של היועצת המשפטית לממשלה, ביקש לבחון את המועמדים לתפקיד בהיבטים מינימליים של טוהר מידות בלבד, ועתיד היה להוביל לפוליטיזציה של השירות הציבורי.
"בדיון עצמו חזרו השופטים על כך שמשרת הנציב אינה יכולה להיות משרת אמון פוליטית, אלא משרת נאמנות לציבור – הדורשת עצמאות ואי-תלות, והדגישו שנדרשת הלימה בין מאפייני התפקיד לבין אופי מינוי התפקיד. אנחנו מקווים שדיון חוזר בנושא יוביל לתהליך עבודה מקצועי בו הממשלה והיעוץ המשפטי ימצאו מנגנון שיבחן לא רק טוהר מידות, אלא גם כשירות והתאמה לתפקיד", הוסיפו.
עו"ד רותם בבלי דביר, מנהלת מחלקת ליטיגציה בתנועה לאיכות השלטון, אמרה: "צריך להבין, אם לא יהיה גורם מקצועי שיבחן את ההתאמה והכישורים המתאימים לתפקיד נציב שירות המדינה - המשמעות היא שהמינוי הבא לנציב שירות המדינה יהיה פוליטי, וכמוהו גם כל שאר המינויים בשירות הציבורי". לדבריה, "טענו שההחלטה הזו מנוגדת לחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, ולכן יש לבטל אותה. אנחנו כאן כדי לשמור שלא תהיה פוליטיזציה בשירות הציבורי, ובמיוחד בעת הזו שנקבל את השירות הטוב והמקצועי ביותר שאנחנו זכאים לו".