הוועדה לבחירת שופטים התכנסה אחר הצהריים (יום ה'), לראשונה מאז הקמת ממשלתו השישית של בנימין נתניהו ואחרי חודשים ארוכים שבהם שר המשפטים יריב לוין נמנע מכינוסה בצל המאבק סביב המהפכה המשפטית – שקידומה כעת מושעה בעקבות המלחמה. בתמונה שהופצה מהישיבה נראה לוין יושב לצד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, שבניגוד ללוין נראה מחויך.
4 צפייה בגלריה
חברי הוועדה לבחירת שופטים סביב שולחן אחד, היום. לוין יושב לצד מ"מ נשיא העליון פוגלמן, שבניגוד לשר המשפטים נראה מחויך
לוין, נזכיר, סירב עד פרוץ המלחמה לכנס את הוועדה בהרכב הנוכחי שלה, שבו אין לקואליציה רוב כדי למנות שופטים מטעמה לבית המשפט העליון או לבחור לו נשיא קבוע במקומה של הנשיאה בדימוס אסתר חיות שפרשה בחודש שעבר. מבקריו עתרו בשל כך לבג"ץ, אך בשבוע שעבר הודיע לוין כי יסכים לכנס את הוועדה, וכי בכוונתו להעלות בפניה אך ורק סוגיות שנתונות להסכמה רחבה – כלומר מינוי שופטים לערכאות נמוכות יותר, בשלום ובמחוזי.
בהרכב הנוכחי של הוועדה, שבמסגרת המהפכה המשפטית קיווה לוין לשנות אותו ולהעניק לממשלה השפעה רבה יותר בהליך הבחירה של השופטים, אין כאמור לקואליציה רוב. בוועדה חברים בסך הכול תשעה נציגים, ורק שלושה מהם נמנים עם הקואליציה: השר לוין, שמתוקף תפקידו הוא יו"ר הוועדה, השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית) שנבחרה רק אמש לנציגה השנייה של הממשלה וח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית). בוועדה חברים גם מ"מ נשיא העליון פוגלמן ועמיתיו השופטים יצחק עמית ודפנה ברק-ארז, כמו גם נציגת האופוזיציה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) ושני נציגי לשכת עורכי הדין – אילנה סקר ומוחמד נעמנה.
4 צפייה בגלריה
לוין ופוגלמן. שר המשפטים: "אביא להחלטות סוגיות תחת הסכמה רחבה"
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת, שלו שלום)
הוועדה התכנסה אף שלא הושגו הסכמות בין לוין לבין פוגלמן סביב מינוי שני שופטים שיחליפו את הנשיאה לשעבר חיות והשופטת בדימוס ענת ברון שפרשו בחודש שעבר, כמו גם מינוי נשיא קבוע לעליון במקום חיות. שר המשפטים מתכוון כאמור להניע רק מהלך למילוי שורות השופטים החסרים בערכאות נמוכות יותר, כדי לשפר את השירות לציבור.
ח"כ אלהרר, נציגת האופוזיציה בוועדה, מסרה אחר הצהריים: "שופטי ישראל קורסים תחת עומס התיקים והדבר מאריך את משך ניהול הדיונים בבתי המשפט. הנפגעים העיקריים הם אזרחי ישראל. באיחור של 10 חודשים לא ניתן להמתין יותר ויש לאייש את עשרות תקני השיפוט הקיימים, זאת במיוחד נוכח השלכות המלחמה שבוודאי יורגשו גם במערכת המשפט. כולי תקווה ששר המשפטים יתעלה לגודל השעה ויפעל בשיתוף עם כלל חברי הוועדה על מנת למנות שופטים בלתי תלויים ומקצועיים עבור כל אזרחי ישראל".
לשם בחירת שופט שלום או מחוזי, יצוין, ניתן להסתפק ברוב רגיל של 5 מתוך 9 חברי הוועדה, בעוד בחירת שופטים לעליון דורשת רוב מיוחס של 7 מתוך 9. המשמעות היא שעבור המינויים לעליון יש לקואליציה "גוש חוסם", וכדי לאשרם נדרשת פשרה בין הצדדים. בשנים האחרונות היה מקובל שעסקאות כאלו ישקפו בחירת שופט שמרני כדרישת הקואליציה הימנית, ושופט ליברלי כדרישת השופטים והאופוזיציה בוועדה.
4 צפייה בגלריה
ח"כ אלהרר. "לא ניתן להמתין יותר ויש לאייש את עשרות תקני השיפוט הקיימים"
(צילום: שלו שלום)
לצורך בחירת נשיא לעליון ניתן להסתפק ברוב רגיל, ובאופן תיאורטי ה"גוש" בוועדה שבו חברים שופטי העליון, נציגת האופוזיציה ונציגי לשכת עורכי הדין יכול להשתמש ברוב שלו כדי לבחור נשיא לעליון - סביר להניח שיהיה זה השופט עמית, שאמור לפי שיטת הסניוריטי להחליף את חיות. יחד עם זאת, כיו"ר הוועדה השר לוין קובע מה עולה בה לדיון ומה לא, כך שהוא יכול למנוע הצבעה בנושא.
במערכת המשפטית מעריכים כי המשך המהלכים לבחירת שופטים ונשיא לעליון תלוי במידה רבה בהתפתחות המלחמה ובמעמדו הציבורי של ראש הממשלה נתניהו. "נתניהו הצהיר שהוא לא עוסק כלל בהמשך המהפכה המשפטית ושהוא מתמקד אך ורק בניהול המלחמה", הסביר גורם שמעורה בנושא. "כמו כן שותפיו המרכזיים לניהול המלחמה הם אנשי המחנה הלאומי – גנץ, אייזנקוט וסער – ממתנגדיה החריפים של הרפורמה המשפטית. נתניהו לא מחפש הסחות דעת וקטטות בימים אלה".
לדברי הגורם, "לוין לא זנח את תוכניתו שלא למנות נשיא עליון על פי שיטת הסניוריטי ולהוסיף לעליון שני שופטים שמרנים. אבל הוא מבין שאין זה הזמן להתעמת בנושא". בהודעת השר לוין לבג"ץ בשבוע שעבר נמסר כי הוא סבור ש"בעת מלחמה אין מקום לעסוק בנושאים שבמחלוקת לרבות בנושאי הליכי מינוי שופטים" וכי הוא יביא בפני הוועדה "החלטות שיש לגביהן הסכמה רחבה".
בישיבה היום יחלו בהליכים מקדמיים לבחירת עשרות שופטים לבתי המשפט המחוזי והשלום, החסרים היום עקב יציאתם לגמלאות ואי-מילוי השורות. בישיבה ימונו ועדות המשנה אשר מראיינות את המועמדים. כמו כן יוצע לחברי הוועדה להעלות שמות של מועמדים. אלו יפורסמו לידיעת הציבור כדי שניתן יהיה להביע הסתייגויות. על פי החוק רק בתום 45 יום מפרסום שם המועמד ניתן לדון בו בוועדה, על מנת למצות הגשת התנגדויות מטעם הציבור.
