שש שנים לאחר שהגישה תלונה לפיה הותקפה מינית על ידי סמלת המחלקה שלה, חיילת תפוצה ב-145 אלף שקלים מהמפקדת ועוד 30 אלף שקלים מהצבא. הפיצוי ניתן במסגרת הסכם פשרה שקיבל באחרונה תוקף של פסק דין.
התביעה לפיצוי הוגשה נגד הסמלת, אך גם נגד צה"ל, בטענה כי הטיפול בתלונה ויחס המפקדים היה רשלני ובניגוד להוראות הצבא. בעוד שהסמלת ופרקליטה הכחישו את כתב התביעה, צה"ל ביקש לדחות את התביעה על הסף, בטענה שהדרך החוקית היחידה שבה ניתן לפצות חייל בצבא על נזק שנגרם לו היא דרך חוק הנכים על ידי הוכחות נזק.
פרקליטתה של החיילת, עורכת הדין רוני אלוני סדובניק, שכנעה את בית המשפט כי במקרה של הטרדה מינית אין לחסום חיילים מלהגיש תביעה אזרחית נגד הצבא. בסיום שלב ההוכחות במשפט החליטו הצדדים לחתום על הסכם פשרה, כאשר כל צד שומר על עמדותיו.
לפי כתב התביעה שהגישה החיילת לאחר שהשתחררה מהצבא לבית משפט השלום בתל אביב, היא התגייסה ב-2016 ולאחר קורס שעברה נשלחה ליחידת שדה, שם הכירה את מי שלימים תהיה סמלת המחלקה שלה, והתפתחה ביניהן חברות טובה.
מכתב התביעה עולה כי באחת החופשות, הן הגיעו לאחר בילוי לבית הוריה של הסמלת, שם הייתה אמורה החיילת לישון. הסמלת הזמינה אותה לשכב לידה במיטתה, והחיילת חשבה שבכוונת חברתה לשוחח עמה. הסמלת ניצלה את העובדה שהחיילת הייתה שיכורה ורדומה מעט, כדי לבצע בה מעשים מיניים. היא התנגדה וביקשה ממנה להפסיק, אך הסמלת המשיכה במעשיה.
החיילת הגישה תלונה בפני הממונה ביחידה על נושא ההטרדות המיניות. אולם בשל היעדר טיפול בתלונה נאלצה החיילת לפנות לכל גורמי הפיקוד שמעליה, עד המג"ד. אף אחד ממפקדיה לא סייע לה, לטענתה, אלא רק שלחו אותה להגיש תלונה במשטרה הצבאית ולעבור ליחידה אחרת.
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל רואה בחומרה כל פגיעה על רקע מיני, פועל למיגור מקרים אלה ומזמין כל חייל וחיילת אשר נפגעו על רקע מיני למסור תלונה ולפנות לסיוע דרך מהו"ת (מרכז התמודדות ותמיכה של צה"ל לנפגעי ונפגעות פגיעה מינית)".
פרקליטתה של הסמלת, עו"ד סיון כהן, מסרה: "אנחנו מנועים מלהגיב".