קרב הנשיאות מתחמם
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הפתיע שלשום כשאמר לעיתונאים כי הוא אינו בטוח שהיה מתמודד על כהונה נוספת בבחירות שייערכו בשנה הבאה אם דונלד טראמפ לא היה רץ בעצמו לתפקיד. הצהרתו של ביידן באה בצל הסקרים העגומים המנבאים לו הפסד בבחירות לנשיאות בנובמבר 2024, וכשברקע הטענות כי בגיל 81 הוא מבוגר מכדי להתמודד על עוד כהונה, וצריך לפנות את הדרך למועמד בעל סיכויים טובים יותר. "אם טראמפ לא היה רץ, אני לא בטוח שאני הייתי רץ, אבל אסור לנו לאפשר לו לנצח", אמר. לצד זה הבהיר כי לא יפרוש מהמרוץ גם אם טראמפ יפרוש משום מה.
15 צפייה בגלריה
מכנה את היריבים "שרצים", ומותקף: "כמו היטלר והנאצים בשנות ה-30"
(צילום: AP Photo/Mike Mulholland, File)
דבריו של ביידן באים על רקע אזהרות הולכות ומתרבות מצד מתנגדי טראמפ שלפיהן אם הנשיא לשעבר יחזור לבית הלבן ארה"ב "תצעד מתוך שינה בדרך לדיקטטורה", כדברי חברת הקונגרס הרפובליקנית לשעבר ליז צ'ייני. ביידן ציין את השפה האלימה שבה טראמפ משתמש בקמפיין הנוכחי שלו, כולל מנהגו לכנות את יריביו "שרצים" – טרמינולוגיה המזכירה לדברי הנשיא את זו ששימשה את היטלר והנאצים עם עלייתם לשלטון בגרמניה של שנות ה-30: "טראמפ כבר לא מסתיר אפילו את כוונותיו, הוא אומר לנו מה הוא הולך לעשות".
בשבועות האחרונים פיזר טראמפ הצהרות על כוונתו לרדוף את יריביו אחרי שישוב לבית הלבן ולנקום בהם על המשפטים המתנהלים נגדו, משפטים שלטענתו נפתחו ממניעים פוליטיים. בריאיון שלשום אמר טראמפ כי הוא אינו מתכוון להיות דיקטטור "חוץ מביום הראשון בתפקיד", וכשנשאל אם בכוונתו לנצל את סמכותו כנשיא ולהפר את החוק השיב: "אתה מתכוון כמו שהם עושים עכשיו?" – תשובה שיכולה להתפרש כהכשרת הקרקע למעשה שכזה. טראמפ, נזכיר, הבטיח בין השאר להעמיד את ביידן לדין אם ייבחר.
15 צפייה בגלריה
דסנטיס והיילי בעימות הלילה. היא סגרה את הפער באייווה ומובילה בניו המפשייר
(צילום: JUSTIN SULLIVAN / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
טראמפ מוביל בפער עצום בפריימריז הרפובליקניים לקראת תחילת ההצבעה בהם ב-15 בינואר. לפי ממוצע הסקרים הנוכחי הוא זוכה לתמיכת 61% מהבוחרים הרפובליקנים, כשאחריו צועדים מושל פלורידה רון דסנטיס עם 13.5%, שגרירת ארה"ב לשעבר באו"ם ניקי היילי עם 10.3%, והיזם ויווק רמסוואמי עם 4.9%. בשבועות האחרונים פרשו רוב המועמדים האחרים בפריימריז, ונראה כי היילי נהנית ממומנטום, אך היא עדיין נראית חסרת סיכוי מול טראמפ.
הלילה נערך העימות הרביעי בפריימריז, וגם הוא התקיים בלי טראמפ, שהחליט להיעדר בטענה שאין לו מה להוכיח לבוחרים. גם הפעם נמנעו המועמדים המובילים מלתקוף ישירות את טראמפ, מלבד המועמד הזוטר כריס כריסטי, שהשווה אותו לוולדמורט, הנבל מסדרת הארי פוטר. במקום זאת ניכר כי דסנטיס ורמסוואמי ממקדים את התקפותיהם בניקי היילי, וכי דסנטיס רואה בה את האיום הגדול ביותר על מקומו כמועמד האחרון שיישאר במרוץ מול טראמפ. סקרים מראים כי באייווה, המדינה הראשונה שתצביע בפריימריז, היילי כבר סגרה את הפער מדסנטיס, ובניו המפשייר, המדינה השנייה, היא מובילה עליו.
15 צפייה בגלריה
יו"ר בית הנבחרים המודח מקארתי. פרישתו מצמצמת עוד יותר את הרוב הרפובליקני
(צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)
בהתפתחות נוספת בפוליטיקה האמריקנית הודיע אמש קווין מקארתי, מי שהפך באוקטובר האחרון בצעד משפיל ליו"ר הראשון בתולדות בית הנבחרים שמודח מהתפקיד, כי החליט לפרוש מהקונגרס בסוף השנה. פרישתו של מקארתי תצמצם עוד יותר את הרוב הקטן ממילא של הרפובליקנים, כשברקע גם הדחתו של חבר בית הנבחרים ג'ורג' סנטוס, והוא יעמוד על 220 מושבים מול 213 של הדמוקרטים.
רוסיה שוכרת נפאלים למלחמה באוקראינה
בקייב ובוושינגטון גוברת הדאגה לגורלה של אוקראינה, אחרי שבלילה האחרון סיכלו הרפובליקנים בסנאט חבילת סיוע צבאי בסך 60 מיליארד דולר לצבא האוקראיני. הרפובליקנים מסרבים לאשר את החבילה עד שהדמוקרטים יסכימו להשקיע משאבים בביצור הגבול הדרומי של ארה"ב, שם כ-10,000 מהגרים בלתי חוקיים נכנסים לארה"ב מדי יום דרך מקסיקו. הקושי להעביר את חבילת הסיוע מתעורר כשברקע סדקים הולכים וגוברים בתמיכה המערבית באוקראינה, וכן אזהרותיו של הנשיא האוקראיני זלנסקי שנשיא רוסיה פוטין מחכה שהמערב ינטוש את קייב, אולי כבר בשנה הבאה, ויאפשר לו לשעוט לניצחון.
דו"ח שפרסם היום מכון קיל מעלה כי יש יסוד לדאגה של זלנסקי: לפי הדו"ח, היקף הסיוע הכספי המובטח לאוקראינה מהמערב ירד בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2023 ב-87% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ועמד על 2.11 מיליארד אירו בלבד. לא מן הנמנע כי הבטחות הסיוע רק פחתו מאז, בשל העברת תשומת הלב העולמית למלחמה בין ישראל לחמאס. גם האכזבה במערב מכישלון מתקפת-הנגד שאליה יצאה אוקראינה בתחילת השנה תורמת כנראה לירידה בסיוע. מלבד הקושי לקדם את חבילת התמיכה בארה"ב, גם באיחוד האירופי מתקדם בעצלתיים המשא ומתן על חבילת סיוע בשווי 50 מיליארד אירו לאוקראינה.
בינתיים נחשף אתמול עוד חיסול מוצלח שביצעו כוחות הביטחון של אוקראינה על אדמת רוסיה, הפעם של חבר הפרלמנט האוקראיני לשעבר איליה קיבה. גופתו של קיבה נמצאה בכפר סופונבו הסמוך למוסקבה, ומקורות אוקראיניים אמרו שהוא נורה בנשק קל. קיבה בן ה-46 הורשע באוקראינה בבגידה, בין השאר בגין קריאתו לכבוש את המדינה, ובמשפט שנערך בהיעדרו נגזרו עליו 14 שנות מאסר. ב-2019 התמודד מול זלנסקי על הנשיאות, והוא עזב את אוקראינה חודש לפני הפלישה הרוסית אשתקד. מאז הרבה להופיע בערוצי התעמולה של פוטין ולדבר נגד שלטונות אוקראינה.
בנפאל בינתיים עצרו הרשויות רשת מקומית שגייסה שכירי חרב נפאלים ושלחה אותם לרוסיה כדי שיילחמו עבור פוטין באוקראינה. לדברי הממשלה בקטמנדו, שישה אזרחים נפאלים כאלה כבר נהרגו בקרבות שם, והיא מבקשת בחזרה את גופותיהם. לפי הערכות מאות נפאלים משרתים כעת בצבא הרוסי. הם מצטרפים לשכירי חרב שרוסיה מגייסת לפי הדיווחים בשלל מדינות, בין השאר בסוריה, כדי להתמודד עם המחסור בכוח אדם בשדה הקרב. בתחילת המלחמה דווח גם על אלפי אסירים שאותם שחררה מבתי הכלא שלה, בתמורה לכך שייצאו להילחם באוקראינה.
רוצחת בת 14 השתוללה עם רובה ציד
בזירה אחרת ברוסיה, בעיר בריאנסק, פתחה היום נערה בת 14 בירי בבית ספרה, הרגה תלמידה אחת, פצעה עוד חמישה בני אדם, בהם אחד קשה, ולבסוף ירתה בעצמה למוות. תלמידה שניצלה ממסע הירי סיפרה כי הנערה היורה הגיעה לבית הספר עם רובה ציד שאותו החביאה בתוך גליל לנשיאת ניירות, ואז שלפה אותו מתוכו ופתחה באש. בסרטון שפורסם בתקשורת הרוסית נראו תלמידים מתבצרים בכיתה מאחורי דלת שנחסמה באמצעות שולחנות וכיסאות.
15 צפייה בגלריה
חוקרים בבית הספר בבריאנסק שבו אירע מסע הירי
(צילום: EPA/RUSSIAN INVESTIGATIVE COMMITEE HANDOU)
לפי שעה המניע למעשה אינו ידוע, אם כי לפי כמה דיווחים הנערה היורה סבלה מהצקות. אביה נלקח לתשאול בניסיון להבין כיצד השיגה את הרובה.
את רוסיה פקדו בשנים האחרונות כמה מסעות הרג במוסדות חינוך. בספטמבר 2022 פתח חמוש בירי בבית ספר במרכז המדינה, רצח 17 בני אדם ופצע עוד 24, וחמישה חודשים לפני כן הרג גבר שני ילדים ואשת צוות בגן ילדים. במאי 2021 פתח צעיר באש לעבר תלמידים בתיכון שבו למד בעבר בעיר קזאן, ורצח תשעה בני אדם, בהם שבעה בני נוער. ב-2018 רצח תלמיד בן 18 לפחות 20 בני אדם במכללה בחצי האי קרים, שסופח על-ידי רוסיה מאוקראינה ארבע שנים לפני כן.
המרצה לא קיבל משרה, ופתח באש בביה"ס לעסקים
שלושה בני אדם נרצחו אמש באוניברסיטת נבאדה בלאס וגאס, במהלך מסע ירי שבו פתח מרצה, שככל הנראה הגיש מועמדות למשרה במוסד האקדמי אך לא זכה בה. לפי הדיווחים הרוצח הוא אנתוני פוליטי, בן 67, שעבד קודם לכן בג'ורג'יה ובצפון קרוליינה. הוא החל לירות בקומה הרביעית של בית הספר לעסקים באוניברסיטה, בשעה שסטודנטים ומרצים התכוננו למבחני הסיום, ובהמשך עבר בין הקומות וניהל קרב יריות עם כוחות הביטחון מחוץ לבניין. הוא הספיק לפצוע קשה אדם נוסף, וכמה אחרים לקו בחרדה.
15 צפייה בגלריה
בסמוך לזירת הטבח בנבאדה. הרוצח התעמת עם כוחות הביטחון
(צילום: Ethan Miller / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
15 צפייה בגלריה
ירי בזמן ההכנות למבחני הסיום. האוניברסיטה בלאס וגאס
(צילום: Mingson Lau / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
מסע ההרג באוניברסיטת נבאדה היה אירוע הירי ה-80 במוסדות חינוך בארה"ב מאז תחילת השנה, כש-29 מהם נרשמו באוניברסיטאות ובמכללות. עבור המקומיים הוא עורר זיכרונות מהטבח בפסטיבל בנבאדה בשנת 2017 שבו נרצחו 58 בני אדם – מסע הירי הקטלני בתולדות ארה"ב. אחרי מסע ההרג אמש שב הנשיא ביידן וקרא לרפובליקנים בקונגרס להסכים להקשיח את הביקורת על הנשק, אך גם הפעם הם אינם צפויים להיענות לקריאה.
מטפחת לכל עין: קים ג'ונג און בכה
שליט צפון קוריאה קים ג'ונג און ידוע כרודן אכזר ומתַחזק תדמית של מצביא חסר רחמים, אבל השבוע חשף לנתיניו פן רגיש יותר באישיותו, כשביקש מהם בדמעות להביא ילדים רבים יותר לעולם.
כשקים ג'ונג אין בכה
כשלצדו בכירי משטר במדים, ומולו קהל המורכב כמעט כולו מנשים, אמר קים שגידול באוכלוסיית המדינה הקומוניסטית יסייע לחזק אותה. במהלך הנאום הוא נראה כמי שמתאמץ שלא לבכות, אבל בשלב מסוים נכנע – ונראה מקרב מטפחת לשתי עיניו ומוחה מהן דמעות.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של דרום קוריאה, העוקבת אחר המתרחש בצפון, בשנת 2022 עמדה ממוצע הילדים לאישה שם על 1.79, ירידה מ-1.88 בשנת 2014.
מאסר וקנס לשורפי קוראן: "ההיסטוריה תשפוט אותנו"
הפרלמנט של דנמרק אישר היום חוק הקובע כי שריפה בפומבי של הקוראן, הספר הקדוש למוסלמים, תיחשב מעתה פשע. החוק קוּדם בעקבות ההפגנות האלימות שהתעוררו בחודשים האחרונים במדינות האיסלאם בשל כמה מקרים שבהם הוצתו בדנמרק ובשבדיה ספרי קוראן. הם הוצתו במסגרת מפגני מחאה שנועדו לקרוא תיגר על האיסלאם ולאתגר את גבולותיו של חופש הביטוי. מעשי השריפה הובילו לאיומים בפיגועים במדינות צפון אירופה, ולהצתה בשגרירות שבדיה בבגדד.
לפי שר המשפטים של דנמרק, יותר מ-500 הפגנות שכללו שריפה של ספרי קוראן ודגלים נערכו במדינה מאז חודש יולי, ולדבריו "הפגנות כאלה עלולות לפגוע ביחסיה של דנמרק עם מדינות אחרות, באינטרסים שלנו – ולבסוף גם בביטחוננו". מבקרים מתוך דנמרק ושבדיה הזהירו כי כל הגבלה של האפשרות למתוח ביקורת על הדת, בכלל זה הגבלת השריפה של ספרי קוראן, תפגע בחירויות הפרט במדינות הנורדיות, שרבים הקריבו הרבה כל כך למענן.
אינגר סטויברג, מנהיגת מפלגת ימין המתנגדת למהגרים, אמרה היום כי ההיסטוריה תשפוט את דנמרק בחריפות – ובצדק – בגין החוק שאושר: "בסופו של דבר הכול מתנקז לשאלה אם הגבלה על חופש הביטוי נקבעת על-ידינו או מוכתבת לנו על-ידי גורמים חיצוניים", אמרה. לפי החוק שנחקק היום, הצתת קוראן בפומבי תוכל לגרור קנסות או עונש של עד שנתיים מאסר. שבדיה שוקלת גם היא דרכים למנוע שריפה של ספרי קוראן, אך טרם החליטה אם לעשות זאת באמצעות חקיקה.
"טאיפ היקר" מבטיח "ים של שלום"
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הגיע היום לביקור פורץ דרך באתונה, שבו סיכם עם ראש מממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס על אִתחול היחסים ופתיחת "דף חדש" בין המדינות, שתי יריבות היסטוריות שהקשרים ביניהן מתאפיינים באופן עקבי במתיחות רבה. בפגישתם סיכמו לקדם יחסי שכנות טובים, לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים ולנקוט צעדים בוני אמון שיפחיתו את המתיחות בין צבאותיהם. "שום בעיה אינה בלתי-פתירה", הכריז ארדואן אחרי פגישתם, "אנחנו רוצים להפוך את הים האגאי לים של שלום ולשמש דוגמה לעולם".
15 צפייה בגלריה
"טאיפ היקר". החיוכים היום באתונה
(צילום: Dimitris Papamitsos/Greek Prime Minister’s Office/Handout via REUTERS )
היחסים בין טורקיה ליוון התחממו בתחילת השנה אחרי שאתונה מיהרה לשלוח סיוע לקורבנות רעידת האדמה האדירה שבה נהרגו יותר מ-40 אלף טורקים, ובמונחים של יחסי טורקיה-יוון הפגישה בין שני המנהיגים היום הייתה לבבית באופן יוצא דופן. היא נמשכה זמן רב מהצפוי, ומיצוטקיס אף פנה לנשיא הטורקי במילים "טאיפ היקר". ארדואן מצדו אמר כי הוא מצפה לפגוש את ראש הממשלה היווני באנקרה.
הסכסוכים ארוכי השנים בין יוון לטורקיה סובבים בין השאר את השליטה באיים ובמאגרי אנרגיה השוכנים ביניהן, את הטיסות מעל הים האגאי ואת גורלו של האי קפריסין, המחולק בין שטח יווני לשטח בשליטה טורקית. כאחד מהצעדים בוני האמון החזירה היום יוון לתוקף את מערכת הוויזה האוטומטית לאזרחים טורקים הרוצים לבקר בעשרה איים יווניים.
החדשות בעולם בצל המלחמה:
• היום ה-60: אסון הר געש במזרח, פרשת ריגול בארה"ב, 58°- ביישוב הקר בעולם
• היום ה-58: ההדחה ההיסטורית של הנוכל מהקונגרס, ומיס יוניברס שהסתבכה ב"ניסיון הפיכה"
• היום ה-56: פוטין שוב מתעלל בלהט"בים, מבצע התנקשות הודי בארה"ב
• היום ה-54: אשתו של ראש סוכנות הביון הורעלה, מנהיג כת היוגה נעצר
• היום ה-51: מתקפת כטב"מים ענקית באוקראינה, ראש העיר שתומך בישראל מואשם בתקיפה מינית
ליוון, יצוין, יש יחסים טובים מאוד עם ישראל, וביקורו של ארדואן בה מגיע בשעה שהוא עצמו תוקף את ישראל קשות על המלחמה בעזה, מכריז על צמצום דרמטי של הקשרים איתה – ומצהיר שוב ושוב שחמאס אינו ארגון טרור.
