שבועיים נותרו עד לרגע המכריע שבו יסתיים מושב החורף של הכנסת, התחנה האחרונה האפשרית למצוא פתרון למשבר. המשמעות: המערכה המשפטית נכנסת לישורת האחרונה והמסוכנת ביותר - פשרה והרגעה או חקיקה והקצנה. כמו מניות הבנקים, גם בישראל תחושת השבר הולכת וגוברת.
השבוע, העיתון הכלכלי המוביל בעולם "אקונומיסט", זה שבעבר הקדיש את שערו ל"קינג ביבי", שוב נתן לראש ממשלת ישראל את שערו, אבל הפעם נכתב בו: "ביבי שובר את ישראל". בשיחות בעצימות גבוהה, שהתקיימו השבוע אצל הנשיא יצחק הרצוג, התרשמו המעורבים שנתניהו רוצה לחתוך את זה עכשיו. דחיית הטיסה שלו לברלין משעות הצהריים לשעות הערב הייתה ביטוי ברור לכך, וזה גם לא היה הביטוי היחיד. נתניהו גם אמר את זה מפורשות.
על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים והיכולת לבחור לפחות שלושה-ארבעה שופטי עליון הוא לא מוותר, אבל היתר הוא סחרחורת מיותרת מבחינתו. הבעיה הייתה ונותרה שר המשפטים יריב לוין. בשיחות שהתקיימו במעמד הנשיא, נתניהו שרטט את המצב הסבוך. הסכמתו לפשרה מרחיקת לכת או לעצירת החקיקה פירושה פירוק הממשלה.
לצד זה, נתניהו הבהיר כי הוא מבין שלא יוכל להגיע עם חוקי המהפכה המשפטית כפי שהם היום לקריאה שלישית. מתווה הנשיא למעשה החזיר אותנו לנקודת המוצא. למעשה, אף צד לא באמת הרוויח מהמהלך של הרצוג. כולם מבוצרים יותר מתמיד.
לכן דרך הפעולה הצפויה ביותר - עכשיו, כמו שהייתה גם בתחילת השבוע - היא ריכוך עצמי. הבעיה היא שזה כנראה מאוחר מדי. אין נוסחת ריכוך שתרגיע את המחאה ואת יריב לוין בו זמנית. נתניהו בסוף יצטרך לבחור.
האש עוברת לחרדים
כמעט נפקדים מהאירוע הזה, לפחות כלפי חוץ, הם נציגי המפלגות החרדיות. הם לא מופיעים בכלי התקשורת, לא מתדלקים את הזעם. אולי כי גם להם ברור שנקודת הרתיחה אליה מגיעה המחאה עשויה להתפוצץ דווקא להם בפרצוף.
2 צפייה בגלריה
המחאות בבני ברק מול בית גפני. המוחים מסמנים: "לכל שבת, יש מוצאי שבת"
(צילום: שאול גולן)
מה שהתחיל כמחאה על חירויות ושמירת זכויות הפרט מול ממשלה שמבקשת לעצמה כוח רב הציף לסדר היום גם לא מעט עניינים אחרים, והוביל לזעם הולך וגובר בציבור על החרדים. הממשלה הנוכחית, שנתפסת כסקטוריאלית, מנסה לקדם את חוק החמץ, פסקת התגברות לטובת חוק הגיוס ועוד יוזמות שנבלמו בינתיים - והזעם על מה שנראה ככפייה דתית מתעורר בהדרגה.
ראשי המחאה מסמנים לפוליטיקאים החרדים ש"לכל שבת יש מוצאי שבת", ואם אתם חלק מגוש השינוי המשטרי - הציבור שלכם עלול לשלם את המחיר.
האסטרטגיה של לפיד
לא מעט דובר בשבועות האחרונים על תפקודה של האופוזיציה, אבל יש נקודה אחת שחלפה מתחת לרדאר ושווה בכל זאת התייחסות.
אין כמעט יום שבו לא מככב בחשבונות ברשתות החברתיות של ראש האופוזיציה יאיר לפיד המשפט המתייחס לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "ליצן הפיתות והטיקטוק". מכל שרי הממשלה, לפיד התלבש על בן גביר ועולה השאלה - למה דווקא הוא? במערכת הפוליטית עושים הקשר פשוט.
אחרי ארבע מערכות בחירות ללא הכרעה, הגיע בן גביר והפך לשובר השוויון. הוא הביא לקלפיות צעירים שלא נוהגים להצביע ואפילו אנשי מרכז וקיבוצים שבחרו בו בחסות הטיקט של הביטחון האישי. לפיד הבין שכדי לסנדל לנתניהו את הממשלה הבאה, הוא צריך להחליש את זה שאיפשר להקים אותה. במילים אחרות: לפיד ויתר על המשחק האישי ועבר לגושי. מיתוגו של בן גביר כ"ליצן הטיקטוק" אמור להחזיר את בן גביר למספרים הרגילים שלו, ואת נתניהו למצב שאין לו ממשלה.
