העימות בין היועמ"ש לח"כ רוטמן בוועדת החוקה, היום
(צילום: ערוץ כנסת)
דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפורסם הבוקר (ב'), סוקר את ההסדרים לבחירת שופטים לבית משפט חוקתי או לחילופין לבית משפט עליון – במדינות שאין בהן בית משפט חוקתי. יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן, ומי שביקש את הדוח ברקע המהפכה המשפטית המתוכננת, אמר לאחר פרסומו: "לשיטה הקיימת בישראל אין אח ורע בעולם. הגיע הזמן שגם בישראל, העם יבחר את השופטים".
אתמול התחדשו הדיונים בוועדת חוקה על חוק השפיטה, המתמקדים תחילה בסעיף העוסק בשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים. לצורך השוואת השיטה שפועלת בישראל כיום אל מול אלה שעובדות בעולם, יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן, ביקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לערוך דוח סקירה בנושא. הדוח שמוצג בדיון בוועדת החוקה הבוקר, מציג את שיטת בחירת השופטים בבית המשפט העליון במדינות רבות: אוסטרליה, איטליה, אירלנד, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, נורבגיה, ספרד, פורטוגל, צרפת, קנדה ושבדיה.
4 צפייה בגלריה
"במדינות אחרות יש בלמים מסוימים שמאזנים את הרכב הוועדה". היועמ"ש בליי בדיון היום
(צילום: יואב דודקביץ')
יועמ"ש ועדת החוקה, עו"ד גור בליי, התייחס לסקירה במהלך ועדת החוקה הבוקר, ואמר כי גם במדינות אחרות יש בלמים מסוימים שמאזנים את הרכב ההסדר למינוי שופטים. "אם אתה צריך רוב של שבעה בשביל למנות, ויש התנגדות של שלושה חברי קואליציה, יש בלוק חוסם, ואז כל אחד מהצדדים יכול למנוע מינוי כל עוד אין רוב", אמר. "הוועדה לבחירת שופטים לא עוסקת רק בבחירת שופטים אלא גם בקידומם. במצב של רוב פוליטי, יכול לקרות מצב שבית המשפט מאבד את הבלמים שלו והממשלה ממנה שופטים לפי שיקולים שונים".
"ככל שהכוונה של ההצעה היא להגדיל את הייצוג של הציבור בוועדה, צריך לעשות את זה בצורה מאוזנת, בלי לתת רוב אוטומטי לקואליציה, אלא אולי להוציא גורמים אחרים". לבסוף אמר היועמ"ש כי "ועדת החוקה צריכה לעסוק באיזונים של הרכב הוועדה למינוי שופטים, כך שלא תבטל את היכולת של בית המשפט להיות בלם לשלטון, שזה דבר מאוד חיוני במערך הדמוקרטי בכלל, ובמערך של האיזונים בישראל בפרט".
יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן גער ביועמ"ש הוועדה באשר לפענוח שלו של הסקירה, וקטע את דבריו: "האם תיקון שדורש רוב של 70 ח"כים לבטל אותו, לא פוגע בזכות האופוזיציה?". רוטמן התייחס בנוסף לכך שבעמדת היועמ"ש שפורסמה אתמול נכתב כי ראוי שהשינויים החוקתיים שמבקשת לעשות הרפורמה המשפטית, יחולו רק בכנסת הבאה ולא באופן מיידי. "כשכותבים דבר שכזה, כשהמסורת החוקתית של מדינת ישראל היא הפוכה, אני לא נרדם בלילה. ספרתי תיקונים בחוק היסוד ובדקתי - 52 תיקונים בחוק יסוד שנידונו בעבר - חלו מיידית", אמר רוטמן. בליי השיב: "דיברנו על שינויים משמעותיים בחקיקה שראוי להחיל בכנסת שאחרי".
רוטמן קטע שוב את דבריו, וגרם להתקוממות בקרב חברי הוועדה מקרב האופוזיציה. "זה חסר תקדים ההתנהלות שלך כלפי הייעוץ המשפטי", אמר לו ח"כ גלעד קריב מהעבודה, לפני שהוצא מהדיון יחד עם ח"כ יואב סגלוביץ' מיש עתיד. רוטמן אמר בהמשך כי הוא סבור שהמסמך שהפיץ אתמול היועמ"ש "מוטה, חלק ממנו זו הטייה מובנית של משפטנים באשר הם, וחלק ממנו היא הטעייה שנובעת אולי מחוסר הסכמה. יש פה דברים שגויים שנובעים מנקודת מבט". ח"כ גדעון סער ביקש מרוטמן לחזור בו מדבריו, וח"כ נעמה לזימי מהעבודה אמרה כי הוא "מהלך אימים על הייעוץ המשפטי" לפני שהוצאה מהדיון.
נכון להיום בישראל, הוועדה מורכבת מתשעה חברים: שלושה נציגי בית המשפט העליון, בהם הנשיא, שני שרים, בהם שר המשפטים - שהוא גם יו"ר הוועדה, שני חברי כנסת - אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה - הנבחרים בבחירות חשאיות במליאת הכנסת, ושני נציגים של לשכת עורכי הדין. רוטמן, נזכיר, הציע שהוועדה לבחירת שופטים תהיה מורכבת מתשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון, נשיא בדימוס של בית משפט מחוזי ונשיא בדימוס של בית משפט השלום - אלו ימונו על ידי שר המשפטים ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון - שיהיה בעל זכות וטו, שר המשפטים ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה, שלושה חברי ועדות הכנסת - חוקה, ביקורת המדינה וועדת הכנסת. שר המשפטים יהיה יושב ראש הוועדה, ולא יהיו נציגים ללשכת עורכי הדין. במצב כזה, השליטה בוועדה תהיה בידי הפוליטיקאים של הקואליציה השולטת.
המדינות הנסקרות במסמך זה מציגות מגוון שיטות ומנגנונים שבהם שופטים של בתי משפט חוקתיים או עליונים, מוצעים לכהונה, נבחרים או ממונים. ישנן מדינות שבהן הליך הבחירה מרוכז בידי רשות אחת. באוסטרליה, הליך בחירת השופטים לבית המשפט העליון הפדרלי הוא בידי הממשלה הפדרלית. עם זאת, על פי החוק, על שר המשפטים להיוועץ בעניין זה עם שרי המשפטים של מדינות הפדרציה; ועל פי הנוהג, הוא גם נועץ בנושא עם שופטי בית המשפט העליון של אוסטרליה, נשיאי שאר הערכאות הפדרליות, נשיאי בתי המשפט העליונים של המדינות והטריטוריות, לשכות עורכי הדין במדינות ודיקנים של בתי-ספר למשפטים. בגרמניה, הליך הבחירה של שופטים לבית המשפט החוקתי הפדרלי נתון בידי הרשות המחוקקת, כשכל אחד משני בתי הפרלמנט בוחר מחצית מהשופטים. עם זאת, מועמדים לבחירה יכולים להיות מוצעים לפרלמנט גם על ידי הממשלה הפדרלית והממשלות של המדינות; ובמקרה שבו הפרלמנט לא הגיע להסכמה על בחירת מועמד, בית המשפט החוקתי יציע לפרלמנט מועמדים משלו.
במדינות רבות, כמה רשויות נוטלות חלק בהליך בחירת השופטים לבית המשפט החוקתי או העליון. השתתפות רשויות שונות בהליך יכולה להתבטא בכך שרשות אחת בוחרת במועמד ואילו רשות אחרת נדרשת לאשרו. כך, בארה"ב, בחירת שופט לבית המשפט העליון הפדרלי נעשית בידי הנשיא, אך בכפוף לשימוע ואישור בידי הסנאט ברוב רגיל. מנגנון אחר לחלוקת הבחירה בין רשויות שונות הוא זה שבו לכל רשות ניתנת סמכות לבחור חלק מהמועמדים. בצרפת, שליש מהשופטים הממונים לבית המשפט החוקתי נבחרים בידי נשיא הרפובליקה ושני שלישים בידי נשיאי הרשות המחוקקת (שליש בידי נשיא האסיפה הלאומית ושליש בידי נשיא הסנאט).
באיטליה, שליש מהשופטים בבית המשפט החוקתי נבחרים בידי הפרלמנט, שליש בידי שלושת הטריבונלים השיפוטיים העליונים ושליש נוסף בידי נשיא המדינה. בספרד, שמונה מבין 12 השופטים של בית המשפט החוקתי נבחרים בידי הרשות המחוקקת (ארבעה שופטים על ידי כל אחד משני בתי הפרלמנט), שני שופטים נבחרים בידי הממשלה ושניים נוספים בידי המועצה הכללית של הרשות השופטת. בפורטוגל, עשרה מבין 13 השופטים של בית המשפט החוקתי נבחרים בידי הפרלמנט והם בתורם בוחרים את שלושת השופטים הנוספים.
4 צפייה בגלריה
בחלק מהמדינות יש ועדה שמעורבת בהליך הבחירה, ובחלק הציבור מצביע באופן ישיר. בית המשפט העליון של ארה"ב בוושינגטון
(צילום: AFP )
בנוסף לחלוקת כוח הבחירה בין רשויות שונות, בחלק מהמדינות קיימת דרישה לרוב מיוחס בהליך הבחירה, שתכליתה השגת הסכמה רחבה על בחירת המועמדים. על פי דוח ה-OECD, דרישה של רוב מיוחס בבחירת שופטים בידי הפרלמנט מבטיחה שגם למפלגות האופוזיציה תהיה השפעה על הבחירה ושמועמדים שנבחרים בדרך זו יזכו לתמיכה רחבה של חלקים שונים בקשת הפוליטית. עם זאת, דרישה כזו יכולה גם להוביל למבוי סתום בהליך בחירת השופטים. באיטליה, בהצבעת שני בתי הפרלמנט על בחירת מועמד לבית המשפט החוקתי, נדרש רוב של שני שליש מהמצביעים בשלושה סבבי ההצבעה הראשונים ושל 3/5 מהמצביעים בסבבי ההצבעה הבאים, אם באלה הקודמים לא הושג הרוב הנדרש. בגרמניה, בחירת המועמדים לבית המשפט החוקתי בידי שני בתי הפרלמנט מחייבת רוב מיוחס של שני שליש מהקולות. בספרד, כל אחד משני בתי הפרלמנט בוחר את מועמדיו לבית המשפט החוקתי ברוב של 3/5 מכלל חברי הבית. בפורטוגל, בחירת הפרלמנט נעשית ברוב של לפחות שני שליש מהנוכחים בהצבעה, ובתנאי שרוב זה גדול מהרוב המוחלט של חברי הפרלמנט. בצרפת, מינויים הנעשים על ידי נשיא האסיפה הלאומית או נשיא הסנאט יבואו לאישור ועדת החוקה בבית הרלוונטי, וזו רשאית לדחות את המינוי ברוב קולות של 3/5.
מנגנון בחירה נוסף הוא זה שבו מעורבת ועדת בחירה או ועדה מקצועית מייעצת. בקנדה, אירלנד, נורבגיה ושבדיה בחירת המועמדים לבית המשפט העליון היא בידי הממשלה (בקנדה – ראש הממשלה), אך במדינות אלה נעשית הבחירה על בסיס המלצות לא מחייבות של ועדה כאמור (שמעמדה והרכבה משתנים ממדינה למדינה, כמפורט בהמשך הסקירה). ועדות מסוג אלה מעורבות גם בהליכי בחירה לבתי משפט עליונים בחלק ממדינות ארה"ב. בבריטניה, בחירת מועמדים לכהונה בבית המשפט העליון נעשית בידי ועדת בחירה סטטוטורית המציעה לשר המשפטים מועמד לתפקיד. לשר נתונה זכות מוגבלת לבקש מהוועדה המלצה על מועמד חלופי, אך הוא מחויב לקבל את המלצת הוועדה לגבי אחד מהמועמדים שהציעה.
לבסוף, שיטה אחרת לבחירת שופטים לבית משפט עליון היא בחירות ישירות על ידי הציבור. שיטה זו משמשת בחלק ממדינות ארה"ב.
יו"ר ועדת חוקה, ח"כ רוטמן, אמר כי הסקירה "מעידה כי המצב בישראל חריג וייחודי מאין כמותו. באף לא אחת מהמדינות שנבדקו אין לשופטי הערכאה העליונה זכות וטו על מי שמתנה אליה. גם מרכז המחקר והמידע של הכנסת קובע את מה שטענו מלכתחילה. לשיטה הקיימת בישראל אין אח ורע בעולם. הגיע הזמן שגם בישראל, העם יבחר את השופטים".
פורסם לראשונה: 09:58, 30.01.23
