10 צפייה בגלריה
"איך מתחילים לתמצת 26 שנה?". משפחתו של יהודה נתן כהן ז"ל בהלוויה, היום
(צילום: שאול גולן)
אלפי בני אדם הגיעו היום (ראשון) להלווייתו של רב-סרן יהודה נתן כהן ז"ל בן ה-26 מהיישוב שדמות מחולה שבבקעת הירדן, מ"פ בסיירת גבעתי שנפל בסוף השבוע האחרון בקרב בצפון רצועת עזה. הראשונה ברשימת ההספדים, שהתקיימו בבית כנסת ביישוב מגוריו, הייתה אחותו ורד. "יודי, אח יקר ואהוב שלנו, עלה המוות בחלוננו. איך מתחילים לתמצת 26 שנה? תמיד אמרנו שמתאים לך למות מות גיבורים", אמרה.
הלווייתו של רס"ן יהודה נתן כהן ז"ל
האחות הוסיפה כי "היה לנו קשר של שיתוף, של צחוקים בלי סוף. היית לנו איש אדמה ויציבות שאפשר להישען עליו. כל מדף הספרייה שלך היה מלא בספרי הגות והיסטוריה. איש אמת, היית נאמן לעצמך ועשית מה שאתה אוהב. אנחנו מלאי גאווה במי שהיית בחייך ובמותך. יודי, לא זכית להיכנסת לחופה, במקום ללוות אותך לחופה אנחנו מלווים אותך למנוחת עולמים".
אחרי ורד, עלתה האחות יסכה: "יהודה אחי הצעיר. פעלת בעוז וענווה. היית אחרי הקרב בנחל עוז, לקראת הכניסה לעזה, ואמרת שאתם מחכים להיכנס. שאלתי אותך אם אתה מפחד, ולא ענית. ואני פחדתי שיקרה לך משהו". לדברי האחות, "אני רוצה לחזק את החיילים שלך שנלחמים עכשיו. יש פה רוע שצריך למחוק מהעולם. יהודה, אנחנו מבטיחים לך לשמור על אמא ואבא. אוהבת אותך אח יקר שלי. תמשיך לפעול למעלה, ונוח בשלום על משכבך".
האח שלומי פנה ליהודה, ואמר לו: "אחי האהוב, מתגעגע ואוהב. לא מאמין שאתה לא איתנו. דאגתי לך שנים, ובעיקר בשבועות האחרונים. היית צדיק אמיתי, הקפדת לחיות חיים של קדושה. איש אשכולות ומפקד עם לב אבהי, שחקן שחמט. במותך ציווית לכולנו חיים של שליחות, נתינה ואכפתיות".
אחרון המספידים היה אביו של יהודה, הרב זאב דב, שסיפר איך "טרם יציאתו לקורס קצינים, ירד ליהודה הפרופיל והוא הגיע עד למח"ט גבעתי כדי שיאשרו לו לצאת לקורס". לדברי האב, "הוא היה מפקד אהוב ונערץ על ידי לוחמיו. הוא היה מאלו ששחררו את נחל עוז והציל מאות תושבים, ולנו לא סיפר דבר. רק מהפרסום בתקשורת הבנו מה קרה". לאחר מכן, פנה האב ללוחמי גבעתי: "יהודה היה גאה בגבעתי, והיה גאה לפקד עליכם ולהוביל את הכניסה הקרקעית".
10 צפייה בגלריה
"יהודה היה גאה בגבעתי, והיה גאה להוביל את הכניסה הקרקעית". ההלוויה, היום
(צילום: שאול גולן)
לאחר מכן סיפר האב איך "יהודה שלנו נקרא על שם סבי שנרצח בשואה רק בגלל היותו יהודה, והוא יפגוש אותו למעלה". לבסוף פנה לבנו: "יהודה היקר, אני רוצה לבקש ממך סליחה אם הערתי לך יותר מדי, לחצתי שלא כראוי ובעיקר לא זכיתי לדעת איזה יהלום יקר יש תחת ידיי".
לפני כשלושה שבועות, בשיחה עם כתבנו ושני מפקדי פלוגות נוספים בסיירת גבעתי, סיפר רב-סרן כהן ז"ל על אחד הקרבות הקשים שניהלו לוחמי הסיירת שהוקפצו מכל רחבי הארץ לקיבוץ נחל עוז - שם ניהלו קרבות פנים אל פנים מול מחבלי חמאס. הוא סיפר על המראות הקשים, והעיד: "יש פה אחוז גיוס מטורף. הגיעו לכאן בוגרי הסיירת ממחזורים קודמים שלא קראו להם ורוצים להצטרף. אמרנו להם 'תחזרו הביתה', והם מתעקשים להישאר".
ראיון עם מפקדי פלוגות בסיירת גבעתי, בהם רס"ן כהן ז"ל
(צילום: דובר צה"ל)
כהן לחם ופיקד בשטח על הקרב. סיירת גבעתי חיסלה כ-60 מחבלים וחילצה מקיבוץ נחל עוז כ-130 בני אדם בקרבות שנמשכו שלוש שעות, עד שהצליחה להשיב את השליטה בקיבוץ לידי צה"ל.
"כוחות הסדיר התנהלו בצורה מעוררת השתאות. לוחמים ומפקדים בכירים נלחמים קרבות פנים מול פנים עם המחבלים. כולם דיברו עם כולם. פתאום דיברתי עם אלוף הפיקוד שאמר לי 'איפה הכוחות שלך, תגיע לפה'. כולם נרתמו, כולם נלחמו", סיפר כהן ז"ל.
איש צדק אמת ומנהיג - סמ"ר יונדב רז לוינשטיין ז"ל
לוחם סיירת גבעתי סמ"ר יונדב רז לוינשטיין (23), נטמן בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, לאחר שנהרג אתמול בקרב בעזה. אל"מ גיא ביטון ספד לו: "יונדב, אנחנו עומדים כאן היום המומים וכואבים את האובדן הנורא. על אף האתגרים איתם התמודדת בחרת במסלול קרבי. עברת את כל הנדרש כדי להיות לוחם בסיירת ולשמש שירות משמעותי. היית לחברך לצוות כאח גדול, נתת להם עצות חכמות ותמיד ידעת להגיד את המילה הנכונה. תמיד בחוש הומור ובשמחה, היית חד ושנון. דומיננטי, איש צדק אמת ומנהיג".
הלוויתו של סמ״ר יונדב רז לוינשטיין ז"ל
"לפני כחודשיים נישאת לבחירת ליבך הדר", אמר אל"מ ביטון. "חבריך לצוות הגיעו לשמח בשמחת אהבכם, שיתפת אותם באהבה הגדולה שלך להדר, היית לוחם מקצועי ומיומן, פעלת מתוך חתירה למגע, נחישות, אחריות ורצינות. נלחמת באומץ לב יחד עם חברייך לצוות ולפלוגה. באירועים מבצעיים ומורכבים סיכנת חייך מתוך תחושת שליחות ואחריות למען ביטחונם של תושבי מדינת ישראל".
"ב-7 באוקטובר התייצבת, היית נחוש להגן ולהציל את האזרחים בארץ שכל כך אהבת. לחמת בניר עוז מול מאות מחבלים, הצלת וחילצת עשרות אזרחים. ב-3 בנובמבר נפגעת מאש מחבלים ונפלת חלל יחד מפקד הפלוגה שלך רב סרן יהודה הכהן וחברך הטוב סמ"ר גלעד ניצן.... יונדב, הוויקינג של הסיירת".
"ב-7 באוקטובר התייצבת, היית נחוש להגן ולהציל את האזרחים בארץ שכל כך אהבת. לחמת בניר עוז מול מאות מחבלים, הצלת וחילצת עשרות אזרחים"
האמא ליאורה ספדה: "יונדב אהוב שלי, אתה הבן הצעיר שלנו. אתה הלב שלי וככה תישאר תמיד. על אף היותך הצעיר במשפחה ידעת להיות נער ואיש עצמאי חכם, דעתן, חזק וחרוץ, אבל תמיד עם החיוך הכי חם בעולם והלב הכי גדול. לפני שלוש שנים כשאבא היה על ערש דווי הוא אמר לך כמה הוא גאה בך".
"מצאת את בחירת ליבך הדר וזו בחירה נבונה חכמה ובוגרת שעשית כשהחלטת שהיא תהיה בת זוגך לחיים. זכיתם להתחתן לפני חודשיים. איזה זוג יפה תואר, מחובר בברית אהבה ייחודית ומשלימים אחד את השנייה בהרמוניה אלוהית. נלחמת קשה כדי להגיע לסיירת גבעתי ואנחנו כל כך שמחנו והתגאנו בהצלחתך. היית גאה שאתה משרת את עמך וארצך.. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים, נאהב אותך לנצח יונדב".
האח אביאל אמר על קברו: "אחי היקר, איך לקחו אותך כל כך מוקדם אחי הקטן. איך הפלשתים האלה לקחו שמשון גיבור שכמוך? מה אנחנו בלעדייך? זה לא אמור להיות ככה - אנחנו שישה אחים לא חמישה. אתה אמור לסיים אוטוטו את השירות ולהתחיל חיים מאושרים עם אשתך. מה הייתי נותן כדי להתעורר מהמציאות הארורה הזאת. כמה אושר נתת לנו, כמה אהבה הייתה בך, כמה אני אוהב אותך אחי ורוצה אותך פה איתי.
הדר האלמנה שהגיעה להלוויה בחולצת גבעתי סגולה: "אהוב שלי. כבר חודש אני מדמיינת את יום ההולדת שלך ומשכנעת את עצמי שזה לא הסיפור שלנו. יפה שלי אני אוהבת לכתוב לך מכתבים שמתארים כמה אני אוהבת אותך וכמה זכיתי בך. עכשיו אני צריכה לכתוב מכתב אהבה לאהוב שלי שאיננו יותר ואת זה אני לא יודעת איך עושים. איך מסכמים בן אדם כל כך חי וכל כך אהוב על כולם?"
"אתה תמיד הדבר הראשון שאני חושבת עליו כשאני קמה והדבר האחרון שאני חושבת עליו לפני שאני הולכת לישון. אני צריכה אותך כאן. עכשיו אתה המלאך השומר שלי. השנים איתך הן היפות ביותר בחיי, האמנת בי ודאגת לי. אתה הזכייה שלי בחיים האלה, ואיזה קצר זה היה. היו לנו חלומות על בית, על טיולים בעולם. מאמי שלי כולם אהבו אותך... כמה חכם היית. תמיד ידעת הכל על הכל, וכמה אהבת את הארץ הזאת. עכשיו אתה גיבור שנלחם למען האהבה שלו לארץ".
"אני אפגוש אותך מאוחר יותר. הפעם אתה תצטרך להמתין לי" - סרן בני וייס (וייסטוך) ז"ל
אלפים ליוו אחר הצהריים בבית העלמין הצבאי בחיפה, את קצין השריון סרן בני וייס (וייסטוך) מחיפה, שנפל ביום חמישי במהלך הלחימה ברצועת עזה. בני (22), הותיר אחריו הורים אינה ואלי, ושני אחים, טומי בן 19 ודני בן 13. קדמה להלוויה מחווה אותה קיימו תושבי שכונת נווה שאנן בחיפה, בה מתגוררת משפחת וייסטוך ברחוב נתיב חן.
שרשרת אנושית במסע ההלוויה של בני וייס
(צילום: פול וידאו וואלה, פול וידאו 13)
10 צפייה בגלריה
"אני לא זוכר מתי אמרתי לך שאני אוהב אותך פעם אחרונה. אני כל כך אתגעגע אליך"
(צילום: נחום סגל)
רבים מתושבי השכונה ועוד רבים שבאו לחלוק כבוד אחרון, ניצבו החל מהשעה 14:30 עם דגלים בשרשרת אנושית לאורך רחוב נתיב חן מבניין 1 ועד בניין 81, וכיבדו את בני משפחתו של בני שעשו דרכם אל בית העלמין.
"בני היה בן שכונת נווה שאנן", סיפר יעקב שטרית, יו"ר ועד שכונת נווה שאנן, "יצרנו את המחווה הזאת על מנת להעניק לו כבוד אחרון. בני היה מלח הארץ. הכרתי אותו עוד מהיותו נער. אדם חברותי, חכם, חייכן וצנוע. תלמיד מצטיין. הוא נתן את חייו כדי שתושבי השכונה ותושבי מדינת ישראל יחיו בבטחה, והמחווה עבורו הייתה המעט שיכולנו לעשות עבורו".
האב אלי ספד לבנו הבכור: "בחרת במעשה גבורה בהגנה על המולדת. הפעם החלטת ללכת עד הסוף. תם הפז"מ. עכשיו תנוח מנוחת עולמים. אני אפגוש אותך מאוחר יותר. הפעם אתה תצטרך להמתין לי".
הוריו של בני וייס ז"ל נפרדים
(צילום: גיל נחושתן)
האם אינה מיררה בבכי: "אני עומדת פה כדי להגיד לך שלום בני אהוב שלי. לא נתפס בראש שלא אוכל לחבק ולנשק אותך. תישאר תמיד צעיר ויפה. הכאב כל כך גדול שהוא לא נותן לנשום. בנוצ'קה, אני כל כך אוהבת אותך. תנוח עכשיו חמוד שלי. תישן בשקט. אתה גיבור שלי ושל כולם. הלכת להגן על המולדת, הבטחת שתחזור והפעם לא עמדת בהבטחה. אוהבת אותך מתוק שלי".
האח טומי בן 19, נפרד מבני: "אני לא זוכר מתי אמרתי לך שאני אוהב אותך פעם אחרונה. אני כל כך אתגעגע אליך. אני אוהב אותך בני". האח הצעיר דניאל בן 13 ספד גם הוא: "היית האח הכי טוב שיכולתי לבקש. תמיד עזרת לי. ואני תמיד הקשבתי. אתה היית השמש והוכחת שהשמיים הם לא הגבול. אני תמיד אתגעגע אליך האח הגדול שלי בני".
טומי היה אמור להתגייס לצה"ל ביום שלישי השבוע. בעקבות האסון הכבד וימי האבל, נדחה מועד גיוסו של טומי בשבוע, אז יצטרף לחבריו ויחל את שירותו בחיל המודיעין.
"הנתונים שלו גבוהים ויש לו גם בעיה בריאותית, אז מהתחלה הוא קיבל זימון למודיעין", סיפרה האם אינה, "הוא עבר קורס קדם צבאי, וכבר חתם לשלוש שנים קבע, לאחר סיום שלוש השנים בסדיר. הוא ישרת שש שנים".
"טומי רצה לחיות כמו אחיו בני, חייל קרבי, אבל הוא לא יכול, גם בריאותית", מוסיפה האם, "גם בתוך הימים הקשים והנוראיים שאנחנו עוברים, אני יכולה לומר שאני מאוד שמחה שטומי לא הולך לקרבי. עכשיו אני אשן בשקט ואהיה רגועה. היה לי קשה עם השירות של בני, אבל היה לו טוב בצבא והוא מילא את התפקיד שלו עד הסוף. הוא היה כל כך אהוב על ידי החיילים שלו".
טומי, אחיו הקטן, אמר, "רציתי להיות חייל קרבי, באחת הסיירות, כמו שבני ביקש בהתחלה. הוא לא הגיע לסיירות אבל שובץ לחיל השריון והתקדם שם עד להיותו קצין ומפקד מחלקה. בני היה עבורי מודל לחיקוי. הוא היה קצין מצטיין והצבא היה חשוב לו. כשההורים שלי שמעו שהוא מוותר על תפקיד שהציעו לו לעבור הכשרה על טנק ברק, ושהוא נלחם כדי כן להיכנס לעזה ולהילחם, זה לא הפתיע אותי בכלל. זה היה אחי בני".
