שעון יד שלפי הטענות היה שייך למנהיג גרמניה הנאצית אדולף היטלר נמכר בסוף השבוע ב-1.1 מיליון דולר במכירה פומבית בארצות הברית. האירוע, שבו נמכרו פריטים נאציים נוספים, נערך למרות מחאתם של מנהיגים יהודים, בהם רבנים, שטענו כי מדובר בביזוי של זכר קורבנות השואה ובהאדרת הפושעים הנאצים.
2 צפייה בגלריה
הנשר, צלב הקרס וראשי התיבות: "זה השעון של היטלר"
(צילום: Alexander Historical Auctions)
שעון ה-Huber נמכר לקונה שזהותו לא נחשפה, והוא נושא עליו את צלב הקרס, סמל הנשר הנאצי והאותיות AH – ראשי התיבות של שמו של אדולף היטלר. בקטלוג שקידם את הפריטים במכירה הפומבית נטען כי השעון ניתן להיטלר כמתנת יום הולדת ב-1933, וכי הוא נלקח כשלל על-ידי חיילים צרפתים שהסתערו על בית הנופש של הצורר הנאצי בהרי בוואריה במאי 1945. לפי הערכות אחר כך הוא נמכר, ועבר מיד ליד במשך כמה דורות.
בית המכירות ממרילנד הבהיר כי הוא אינו מסוגל לספק הוכחה שהיטלר אכן ענד את השעון, אבל ציין כי מומחה עצמאי קבע כי גבוהה הסבירות שהוא היה שייך לו. מנהלי המכירה הפומבית העריכו את שווי השעון ב-4-2 מיליון דולרים, אבל נאלצו בסופו של דבר להסתפק רק במעט יותר ממיליון.
ההחלטה למכור את השעון לכל המרבה במחיר הובילה בימים האחרונים לגינוי מצד 34 מנהיגים יהודים, שבמכתב גלוי שפרסמו קראו לסלק את השעון – ופריטים נאציים אחרים שהוצעו במכרז – מהמכירה הפומבית. הם טענו כי צבירת הון ממכירת חפצים של פושעי מלחמה שרצחו 11 מיליון בני אדם, בהם שישה מיליון יהודים, היא מעשה נתעב.
עם ראשי המגנים את המכירה נמנה הרב מנחם מרגולין, יו"ר איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), שאמר לתקשורת בגרמניה: "המכירה הזו, ביודעין או שלא ביודעין, עושה שני דברים – ראשית, היא עוזרת לאלה שדוגלים בערכי המפלגה הנאצית, ושנית, היא מציעה לקונים הזדמנות לרגש אורח או אדם יקר להם בעזרת פריט ששייך לפושע שביצע רצח עם ולתומכיו".
"ברור שהלקחים מההיסטוריה צריכים להילמד, וחפצים נאציים לגיטימיים אכן שייכים למוזיאון ולמוסדות להשכלה גבוהה – אבל הפריטים שאתם מוכרים בפירוש לא", אמר הרב מרגולין בפנייה לבית המכירות. "מכירתם לכל המרבה במחיר, בשוק פתוח, היא אות קלון לחברה שלנו, מעשה שבו הזיכרון, הסבל והכאב של אחרים נרמס בשם רווח כלכלי".
באותה מכירה פומבית שבה נמכר השעון נמכרו גם שמלה שהייתה שייכת לרעייתו של היטלר, אווה בראון, וכן טלאי צהוב כמו זה שנתלה על בגדיהם של יהודים. בית המכירות הפומביות טען להגנתו כי הוא מוכר את הפריטים דווקא כדי לשמר את ההיסטוריה, וכי קונים הרוכשים פריטים כאלה נוהגים ברובם לשמור אותם באוספים פרטיים או לתרום אותם למוזיאונים לזכר השואה. "אם הורסים היסטוריה, אין הוכחה שהיא התרחשה", אמר מינדי גרינסטיין, סגן נשיא בית המכירות Alexander Historical Auctions. "בין שההיסטוריה טובה או רעה – צריך לשמר אותה".
