ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שהתקיימה אתמול בלילה (בין ראשון לשני), וארכה כשבע שעות, תמה במסקנה כי אף שחיזבאללה הגביר לאחרונה את ההתגרויות שלו - וברקע לחצים מצד ארה"ב להימנע מחזית שנייה בכל מחיר - בישראל לא מעוניינים במלחמה בצפון.
"ארה"ב לא רוצה שהמלחמה בעזה תתרחב לזירות נוספות, ונושאות המטוסים הגיעו לייצר הרתעה כדי לתחום אותן", אמר גורם ישראלי בכיר. "הירי עדיין ברף של מתחת למלחמה. צריך לקבל כאן החלטות מקצועיות מהראש. ההחלטה הישראלית היא לפעול במיקוד על האזור הדרומי - וזה לא השתנה".
הקולות בישיבת הקבינט היו חלוקים: בניגוד לעמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים טענו שיש פגיעה קשה בהרתעה הישראלית וכי אין מנוס מפעולה רחבה בצפון ומיוזמות התקפיות. שר הביטחון יואב גלנט, שבתחילת המלחמה דחף למתקפת מנע נגד חיזבאללה, אימץ את הקו הנוכחי של הכלת החזית הצפונית.
עם זאת, גלנט התייחס לאמירה של שר החוץ אלי כהן, שציין מוקדם יותר בתדרוך לכתבים כי הוא מעריך שחלון הזמן המדיני שנותר לישראל עד שיופעל עליה לחץ בינלאומי משמעותי לעצירת הלחימה הוא שבועיים-שלושה. "אין לנו שעונים, יש לנו מטרות", אמר גלנט בישיבת הקבינט. לאחר מכן הבהיר כהן את דבריו. "מבחינתנו אין שעון חול - לא נפסיק להילחם עד שנחסל את חמאס ונשיב את כל החטופים", צייץ בחשבון ה-X שלו (לשעבר טוויטר).
לבסוף הושגה הסכמה שלפיה ישראל תמשיך להתמקד בעזה - גם אם המחיר הוא לספוג ירי מהצפון. עם זאת, הקבינט הטיל על צה"ל להכין גם אפשרות לתקיפה נרחבת אם תחל הסלמה.
גם בצבא ההבנה היא שלא נכון לנהל שתי חזיתות, וכי וכל עוד מתמקדים בעזה - אין להסלים את הזירה בצפון. בדיון נאמר כי צה"ל מגיב בתקיפות לכל התגרות מצד חיזבאללה, וכי עד כה נהרגו בין 80 ל-90 מפעילי ארגון הטרור. "צה"ל מבצע מגננה אקטיבית ופוגע בכל מה שמאיים על כוחותינו, כולל בעומק השטח (40 ק"מ) נגד סוללת יירוט שניסתה לפגוע בכלים של ישראל", צוין.
נתניהו, ששוחח היום עם לוחמי יחידת הסיור המדברית (הגדס"ר הבדואי), התייחס לחילופי האש בצפון. "יש מי שחושב שיכול להרחיב את התקיפות נגד כוחותינו ונגד אזרחים - זה משחק באש. אש תיענה באש הרבה יותר חזקה. שלא ינסו אותנו כי הראנו רק מקצת מהכוח שלנו". עוד ציין ראש הממשלה כי "אנחנו נחזיר את הביטחון לצפון ואנחנו נחזיר את הביטחון לדרום. אנחנו נחזיר את הביטחון למדינת ישראל, אבל קודם כול בניצחון כאן - החמאס יחוסל".
הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי קיים היום הערכת מצב בפיקוד הצפון, שבמסגרתה אישר את תוכניות ההגנה וההתקפה להמשך, והנחה על מוכנות והערכות גבוהה של כלל הכוחות. "אנחנו נערכים בצורה חזקה עם תוכניות פעולה לצפון", הבטיח. "המשימה שלנו היא להביא ביטחון. המצב הביטחוני לא יוותר באופן שבו תושבי הצפון לא ירגישו בטוחים לחזור לבתיהם".
מוקדם יותר אמר השר כהן כי ברקע התקיפות האוויריות האגרסיביות של ישראל בעזה, בימים האחרונים גובר הלחץ על ישראל - בעיקר סביב הסוגיה ההומניטרית ברצועה. "מבחינה מדינית אנחנו מזהים שהתחיל לחץ על ישראל. הלחץ לא מאוד גבוה אבל הוא במגמת התגברות", הסביר כהן. "בשיחות שאני מקיים עם שרי חוץ, הם שמים דגש על הנושא ההומניטרי. החלק של ההזדהות והזעזוע מהטבח של 7 באוקטובר מצטמצם. יש גם כאלה המבקשים, לא באופן פומבי, חתירה להפסקת אש".
מלבד הפצרותיה של ארה"ב להימנע מחזית לחימה בצפון, וושינגטון גם לוחצת על ישראל לא להיכנס לקרבות ירי בתוך מתחמי בתי החולים בעזה. עם זאת, הדרג המדיני אמר לצה"ל שיש לו חופש לפעול ולקבל החלטות בצורה עניינית ומקצועית, וכי בכל מקרה ישראל פועלת לפי החוק הבינלאומי. בכיר ישראלי אמר שהלחץ הצבאי יכול לסייע בהתקדמות של עסקה לשחרור החטופים.