התאונה הקטלנית בצפון – בכביש דמים: כתבנו איתן גליקמן בזירת האירוע
(צילום: אסף מגל, משי בן עמי)
תשעה בני אדם נהרגו מתחילת השנה בכביש 89 - חמישה מהם נוספו אתמול (רביעי), עת אירעה התאונה הקטלנית שגבתה את חייהם של מורן בן אלי ושלושת ילדיה, דקל, ליאם ואנאל, ושל אשר בסון. האב ראובן בן אלי, שנפצע בתאונה, הגיע היום להלווייתם באמבולנס כשהוא נעזר בצוות של בית החולים.
מהחקירה הראשונית של התאונה בין האוטובוס לכלי הרכב עלה כי בסון, נהג האוטובוס, ככל הנראה סטה מהנתיב ופגע בצידו של רכב מסחרי. אז פגע ברכב נוסף, התנגש חזיתית במונית - והתהפך על צדו.
5 צפייה בגלריה
התאונה בכביש 89. "המעקה מייצר תנאי דרך סלחניים"
(צילום: אייל מרום, איחוד הצלה סניף מעלות)
המקטע בכביש 89 שבו התרחשה התאונה הוא כביש חד-מסלולי נטול מעקה הפרדה. אם היה כזה, ייתכן כי המחיר לא היה כל כך קשה. מומחים טוענים כי מעקה בטיחות יכול להציל חיים - אולם לא ניתן להציב כאלה בכל הכבישים.
כאמור, לא פחות מתשעה בני אדם נהרגו בכביש 89 רק מתחילת השנה ושמונה נוספים נפצעו קשה. לפי נתוני הרלב"ד, בשנת 2020 - שנת הסגרים והקורונה, נהרגו שניים ו-11 נפצעו קשה. בשנת 2019, מניין המתים בכביש זה עמד על אדם אחד ומספר הפצועים קשה על 15 איש. על רקע הנתונים הקשים, נזכיר כי מדובר בכביש שאורכו 58 קילומטרים והוא משתרע מנהריה במערב עד לכביש 90 במזרח, סמוך לראש פינה.
במקטע המסוכן נעשו עבודות תשתית שונות לשיפור הכביש וחלק מהגורמים העריכו כי השוליים שהורחבו אפשרו הלכה למעשה לחלק מהמעורבים בתאונה להימלט מהאוטובוס הפוגע.
תיעוד מהרחפן: זירת התאונה בכביש 89, ביום שאחרי
(צילום: יאיר שגיא)
בעקבות התאונה, ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים קוראים לגבש תוכנית ארוכת טווח להתקנת המעקות בכבישים חד-סטריים. "מפרדה בנויה מצמצמת כמעט לחלוטין תאונות חזית-חזית, שהן התאונות הקשות והקטלניות בכבישים הבין-עירוניים", הסביר מנכ"ל הרלב"ד שניר זיידל. לדבריו, כדי למנוע תאונות מסוג זה, "המדינה חייבת לגבש ולתקצב תוכנית ארוכת טווח להשלמת בניית מפרדות והרחבת השוליים בכבישים חד-מסלוליים שבהם נתיב אחד לכל כיוון".
גם ארז קיטה, מנכ"ל עמותת "אור ירוק", קורא להצבת מעקות בכבישים וטוען כי אסור שחקירת האסון תסתיים ב"טעות הגורם האנושי". "נהגים תמיד יטעו במהלך הנהיגה - אבל לא כל טעות צריכה וחייבת להסתיים במוות", הבהיר. "ההפרדה הקשיחה באה לפצות על טעויות הנהג ומונעת מכלי הרכב לסטות לנתיב הנגדי". גם קיטה סבור כי "לו היה קיים בקטע הכביש מעקה הפרדה - התאונה הקשה הייתה נמנעת, וכנראה בני משפחת בן אלי היו איתנו בריאים ושלמים".
חלקת הקבר של ארבעת בני משפחת בן אלי
(צילום: גיל נחושתן)
הדיווח למד"א על התאונה הקטלנית
מנכ"ל העמותה הפנה אצבע מאשימה כלפי המדינה, שלטענתו הפחיתה בשנים האחרונות את התקציב שמועבר לטיפול בתשתית בכבישים האדומים. "זהו כסף שמיועד לחיי אדם. ממשלת השינוי תהיה חייבת לשנות גם את סדרי העדיפויות בטיפול בכבישם האדומים. הכי קל תמיד להאשים את הנהג - אבל גם למדינה יש אחריות לתאונות הדרכים", ציין.
"התנגשות במפרדה קשיחה (אמצעי פיזי שמפריד בין המסלולים כמו מעקה מבטון או פלדה), תביא לתוצאה פחות חמורה מאשר התנגשות ברכב", הסבירה ד"ר ויקטוריה גיטלמן, עמיתת מחקר בכירה במכון לחקר תחבורה בטכניון. "המעקה אמור ליצור תנאי דרך סלחניים כי יש לו תכונות של יכולת לשנות צורה, להתעוות, להתפרק - ובכך הוא משחרר את האנרגיה. גם הרווחים שבין יחידות בטון יכולים לאפשר שחרור אנרגיה. מנגד, אם מתנגשים בסלע או בעץ - הרכב הוא שסופג את האנרגיה כי האבן והעץ לא זזים". לדבריה, "התנגשות חזיתית היא הכי קשה כי בהתנגשות כזו משתחררת אנרגיה כפולה של שני כלי הרכב".
יש לציין כי חלק ממעקות הבטיחות - ובעיקר אלו שבצדי הדרך, מסוכנות לרוכבי אופנועים, שכן במקרה של תאונה הם עלולים להיחתך מעמודי התמך החדים של המעקות. בשביל להפחית את הסיכון, יש להתקין על המעקות פסי הגנה מיוחדים שיגנו על הרוכבים - אך התקציב לשם כך נמוך, ולא מספק.
את המעקות לא ניתן להקים בכל מצב. "כשמתקינים מעקה באמצע זה מחייב לשנות את הדרך כולה", אמרה גיטלמן, "ואם מתקינים את המעקות - כל תקלה קטנה של רכב לא תאפשר עקיפה. כך למשל, אם משאית תיתקע בכביש 75 - הדבר יקשה על שחרור התנועה".
לא זו בלבד, אלא שמדובר בעניין יקר. בחלק גדול מהמקרים, יש להרחיב את הכביש ואת השוליים, לרבות העתקת והסדרת התשתיות האחרות - מה שמעלה את המחיר ל-30 מיליון שקלים לקילומטר. במקרים חריגים, כמו במקטעים בכביש 90, נדרש לחצוב חלק מהדרך על מנת להרחיב את הכביש, וכאן - העלות לקילומטר אחד של מעקה תעלה ל-50 מיליון שקלים. ביחס לעלויות אלו, במשרד התחבורה מבצעים בדיקת כדאיות שנסמכת גם על נתוני התאונות, ומקצים את הכסף לפי הצרכים הדחופים ביותר.
בשל כך, רוב המעקות יותקנו בכבישים ספציפיים, בעיקר בכאלה שמכוניות נוסעות בהן אחת מול השנייה. "אחרי שמסתכלים על שיקולי קיבולת הכביש, ורק אם הוא הגיע למצב ששיקולי הבטיחות מצדיקים שהתנועה גם תיסתם מדי פעם - מתקינים מעקות. לכן, זה פשטני מדי לטעון שצריך להתקין כאלה בכל מקום". הפתרון של גיטלמן הוא להתקין פס משונן בכביש. "בארה"ב ובסקנדינביה נמצא שהם הורידו בין 20% ל-30% מהתאונות - וזה לא מעט", סיפרה.
לפי נתוני הרלב"ד, מתחילת השנה נהרגו בתאונות דרכים 270 בני אדם. חודש ספטמבר 2021 הוא החודש המדמם ביותר שנרשם בשנים האחרונות, שכן מתחילתו נהרגו 32 בני אדם. לשם השוואה, בשנה שעברה המספר עמד על 27 איש.
התוכנית הלאומית משנת 2005 לא מומשה במלואה ותקציביה נשחקו עם השנים. בשנה שעברה, תחת כהונתה של שרת התחבורה הקודמת מירי רגב, נקבע כי בתוך 120 יום הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תגבש תוכנית לאומית חדשה, אך רק עיקריה הוצגו לציבור. מה גם, שהממשלות - גם הקודמת וגם הנוכחית, לא אישרו אותה, ובהתאמה - התוכנית, שמוערכת בעשרות מיליארדי שקלים, לא תוקצבה.
ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים נמסר בתגובה: "מפרדה בין נתיבים אינה פתרון מתאים בכל כביש, שכן התקנתה נבחנת בהתאם לשיקול דעת הנדסי ותנועתי. הקמת מפרדה בכביש 89, בקטע הכביש המדובר, מייצרת מגבלות שאחת מהן היא היעדר אפשרות עקיפה, בין היתר לרכבי חירום. הקמת מפרדה בכביש חד נתיבי מחייבת במקרים רבים את הרחבת הכביש, במיוחד באזורים שבהם קיימים עיקולים, שיפועים גאוגרפיים או מדרונות, דבר המחייב את שדרוג כל קטע הכביש שבו מותקנת המפרדה.
"כביש 89 הינו משודרג ובטיחותי בעל סטנדרטים גבוהים ושדה ראייה מצוין. בקטע הדרך שבו אירעה התאונה הטראגית, קיימים שוליים ברוחב של יותר משלושה מטרים בכל צד. יצוין כי בשנים האחרונות טופלו לאורך כביש 89 חמישה מוקדי סיכון בעלות של עשרות מיליוני שקלים. חברת נתיבי ישראל ריבדה מחדש את קטע הכביש המדובר ואף חידשה לפני מספר שבועות את סימוני הצבע על הכביש, לרבות קו הפרדה רצוף כפול".
