על אף החוק שנועד לשמור עליהן, הנשים מופקרות לגורלן: פערים של עשרות אלפי שקלים בהשקעה במסגרות לטיפול, היעדר שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ואזורים שלמים בארץ שבהם הוא לא נאכף. כשנה וחצי לאחר שהחוק לאיסור צריכת זנות נכנס לתוקף, וכשלוש שנים לאחר שהוחלט על יישומה של התוכנית הבין-משרדית לצמצום תופעת הזנות, דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף פערים משמעותיים ביישומו.
ב-31 בדצמבר 2018 התקבל בכנסת חוק איסור צריכת זנות, ובו נקבע כי צריכת מעשה זנות היא עבירה פלילית והעובר אותה יידרש לשלם קנס מינהלי. המהלך נעשה מתוך הכרה במאפייניה הפוגעניים של הזנות ובנזקים הכרוכים בה. בשל עיכובים, אכיפת החוק התאפשרה בפועל רק ב-30 בדצמבר 2020.
"המחקר חושף שאמנם חוק איסור זנות נכנס לתוקף, והאכיפה התחילה להתבצע - אבל המערך הרווחתי המלווה שנדרש כדי לעקור את תופעת הזנות ולסייע לנשים שיוצאות ממעגל הזנות - עוד חסר וממועט", אמרה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת). "אכיפה של החוק בלי מעטפת רווחתית יכולה ליצור אפקט הפוך למטרת החוק ולסכן את הנשים". הוועדה תדון מחר בדו"ח.
סל מענים גמיש ניתן באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות למי שנמצא בתהליכים מתקדמים ליציאה ממעגל הזנות. ב-2020 הוגשו 144 בקשות לסיוע, כולן אושרו - אולם עקב קשיים בירוקרטיים, 15% מהן לא מומשו בפועל. לצורך מימוש הסל הוקצו בכל אחת מהשנים 2020 ו-2021 שני מיליון שקלים, אך בפועל לא נוצל כל הסכום. "משרד הרווחה חייב לתת את הדעת מדוע בשנה הראשונה של אכיפת החוק לא היה ניצול גבוה של התקציבים לאוכלוסיות בזנות", אמרה אור אבו, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. "אוכלוסיות בזנות וארגוני הסיוע זועקים להגדלת תקציבים, הגדלת תקנים ופתיחת עוד מעני שיקום וסיוע".
4 צפייה בגלריה
"בלי מעטפת רווחתית, אכיפת החוק יכולה ליצור אפקט הפוך ולסכן את הנשים". ח"כ תומא-סלימאן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
נעמה גולדברג, מנכ"לית "לא עומדות מנגד", אמרה: "צריך להבין שזנות היא אלימות מינית חמורה ולא שום דבר אחר. לכן מדינת ישראל מוכרחה לקחת אחריות בשטח, ולצד אכיפה מסיבית לאפשר לכל אישה המעוניינת בכך גישה נוחה ומהירה לשיקום אמיתי, מותאם לצרכיה הייחודיים".
מנתוני הדו"ח עולה שגם היום אכיפת החוק מתבצעת באופן חלקי, וכי ישנם אזורים שלמים בארץ שהחוק אינו נאכף. 88% מהקנסות הוטלו במסגרת פעילות בזירות זנות תחת קורת גג - בתי בושת, מכוני ליווי, דירות דיסקרטיות וכדומה, ורק 6% הוטלו בזירות זנות רחוב. כותבי הדו"ח מצביעים על שיתוף פעולה מוגבל בין המשטרה לרשויות המקומיות, למרות שהגברת שיתוף הפעולה תוכל לסייע למשטרה באכיפה ובהתמודדות עם קשיים באיתור זירות זנות.
4 צפייה בגלריה
"טוב שהחוק נכנס לתוקף, כעת יש להבטיח את הצלחת יישומו". ח"כ קריב
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
החוק מאפשר לצרכני זנות להשתתף בסדנה טיפולית, במקום לשלם קנס, מתוך רצון למגר את התופעה, אולם עד 5 בינואר רק 10 מקבלי קנסות ביקשו להיות מופנים להליך חלופי. עוד עולה כי 47 צרכני זנות קיבלו דו"ח במקרה של עבירה חוזרת וששמונה מהם קיבלו שלושה דו"חות או יותר.
לאור החשיבות הרבה של קידום תעסוקתי ככלי ליציאה מעולם הזנות, הוחלט להקצות עד 2.25 מיליון שקל למטרה זו, אולם התקציב שהוקצה למעני תעסוקה בשנת 2020 לא נוצל בפועל.
"טוב שהחוק נכנס לתוקף", אמר יו"ר ועדת החוקה, חבר הכנסת גלעד קריב (העבודה). "כעת יש להבטיח את הצלחת יישומו - על ידי הגברת האכיפה בשטח ועל ידי מקסום תוכנית צמצום הזנות ומערך הרווחה הנלווה”. ועדת החוקה תתכנס בקרוב לדון בנושא.
