אחרי 15 שנים שבהן עצם את עיניו רק מאחורי סורג ובריח, רומן זדורוב עבר את הלילה (בין חמישי לשישי) בתנאים הרבה יותר טובים. "הוא ישן טוב והכול בסדר", סיפרה קרובת משפחה ביום שאחרי שחרורו הדרמטי מכלא שאטה של הנאשם ברצח תאיר ראדה למעצר בית בבית חמותו בקצרין.
מעצר בית לרומן זדורוב - כתבות נוספות
אולגה סיפרה שהתעוררה ב"הרגשה טובה, עם סיפוק, עם התלהבות. אנחנו עדיין מעכלים את מה שקרה כאן, ומכאן אנחנו רוצים לקבל רק בשורות טובות ותחושות חיוביות. אנחנו נארגן ארוחת שישי ונזמין משפחה לפי התנאים".
היא סיפרה גם על שיחותיה עם זדורוב: "כשהגענו העברנו זמן ביחד עם הילדים, נזכרנו בימים הטובים וצחקנו. הילד הגדול מאוד התלהב, הקטן עוד לא מכיר את אבא. עכשיו נתחיל לחזור לשגרה, יש לפנינו עוד מסע ארוך של המשפט החוזר ונקווה ששם יהיו חדשות טובות. אנחנו כרגע בשלב השמחה, התקשורת מאוד עזרה לנו והוציאה את הפרשה לכותרות. עכשיו אנחנו רוצים שקט, להיות ביחד ולבד".
השקט של היישוב במרכז רמת הגולן לא פסח על בית אמה של אולגה. התריסים נשארו מוגפים, רק הבלונים ושלט הברכה שקידמו את שחרורו של זדורוב למעצר הבית שבו ינסה להמשיך להיאבק על חפותו במשפט החוזר נותרו עדות אילמת לחגיגה שהתחוללה אמש במקום.
השכנים המעטים שמתגוררים בסמוך בחרו להתמקד בהכנות לקראת סוף השבוע ולצמצם בדיבור. "זה רחוב רגוע, ההמולה אתמול עם כל העיתונאים הייתה יוצאת דופן למקום הזה", סיפר השכן נתן קוטלרוב. "לא דיברתי עם המשפחה שלי על מה שקרה, וגם בין השכנים לא מדברים על זה יותר מדי".
קוטלרוב לא מכיר את השכן החדש, אבל הביע סיפוק משחרורו. "אני מאוד שמח שהוא חזר הביתה, אני מקווה שמערכת המשפט תעשה טוב לכולנו, שתוציא את האמת לאור, ושלא נגלה שהוא ישב סתם 15 שנה בכלא". על השאלה האם הוא חושש לילדיו, השיב השכן: "הסיפור ידוע פה בקצרין, ואין פה הרגשת מסוכנות".
יונתן, שכן נוסף, לא ממש שש לדבר עם התקשורת וביקש רק שהשקט ישוב לרחוב. "צריך להניח לסיפור הזה, צריך שקט. חשוב למצוא מי הרוצח, אבל מבחינה תקשורתית כבר נמאס ממה שקורה פה".
30 מטרים מבית חמותו של זדורוב פגשנו את אנה ואלכסיי שגם הם מתגוררים בסמיכות. כמו רבים אחרים, הם בחרו שלא להצטלם, אבל היו מוכנים לספר על התחושות. "כל מה שאנחנו יודעים זה רק מהתקשורת", אמרה אנה. "הסיפור שם אף פעם לא היה ברור, עד היום רק רומן יודע מה בדיוק קרה שם".
היא הוסיפה כי כמו מרבית השכנים, רק אתמול גילו את המקום שבו זדורוב ירצה את מעצר הבית. "יש חששות, לא פחד, כי אף אחד לא יודע מה קרה שם", אמרה אנה. אלכסיי משוכנע שהשכן החדש אינו הרוצח.
אף על פי שזדורוב שוחרר למעצר בית ושופט בית המשפט העליון אלכס שטיין ציין כי משמעות ההחלטה על משפט חוזר היא כרסום בחומר הראיות, צוין בפסיקתו כי "זה כמובן אינו מוחק מניה וביה (ג"מ) את הראיות שעומדות לחובת הנאשם במשפט החוזר" - וכאלו יש רבות.
זדורוב, נדגיש, הורשע בשלוש ערכאות בטרם בוטלה הרשעתו בהחלטה על משפט חוזר תחת אותו סעיף - רצח. תחילה הוא הורשע פה אחד בבית המשפט המחוזי בנצרת, לאחר מכן אושררה ההרשעה שוב בהרכב שופטים דומה שדן בראיות מסוימות לעומקן, ולבסוף הורשע ברוב דעות בבית המשפט העליון.
השופט בדימוס יורם דנציגר, היחיד שזיכה את זדורוב בבית המשפט העליון, ציין שהנאשם היה "כפסע מהרשעה". מסקנת השופט דנציגר שיש לזכות את זדורוב מחמת הספק היא בגדר "מקרה גבולי" המצוי כאמור כ"פסע מהרשעה".
לפי קביעות דעת הרוב בבית המשפט העליון, ניתן לדמות את המארג הראייתי שעולה ממכלול חומר הראיות נגד זדורוב לפירמידה מובילה להרשעה, שבבסיסה שלוש "לבנות" של התוודות, הודאה ושחזור הרצח. מעל כל אלה נערמו ראיות נוספות. הצטברות זו הייתה לעמדת הרוב, "מעבר לרף הנדרש לצורך הרשעה בפלילים". ואולם, כעת תצטרך הפרקליטות להתמודד עם ראיות חדשות, ולהוכיח שהן אינן מספיקות גם הפעם לזיכוי.
זדורוב עצמו אמר עם יציאתו מכלא שאטה אמש: יש רק אמת אחת, הכול יהיה בסדר. הצדק ייצא לאור. אמרתי את זה כל הזמן - וזו רק ההתחלה". את פניו קיבלו בין היתר אשתו אולגה ובנם הבכור לאון (15), שנולד חודש לפני שאביו נעצר לראשונה בחשד לרצח הנערה בבית הספר נופי גולן.
השופט הידק את ההגבלות
שופט העליון שטיין דחה אתמול את ערעור הפרקליטות על ההחלטה לשחרר את זדורוב למעצר בית באיזוק אלקטרוני. שטיין הוסיף שלושה תנאים חדשים לשחרור: איסור ביקור אנשים זרים בבית שבו ישהה זדורוב במעצר בית, מתן אפשרות למשטרה לבצע האזנות סתר לטלפונים ולמחשבים שבהם נעשה שימוש בבית והפקדת דרכונו של זדורוב כדי שלא ייצא מהארץ.
בקביעתו ציין השופט שטיין כי "החלטתו של שופט בית המשפט העליון לבטל את הרשעת הנידון ולקיים בעניינו משפט חוזר – משמעה כרסום משמעותי לכאורה בחומר הראיות שבבסיס ההרשעה. כרסום זה, כמובן, אינו מוחק מניה וביה את הראיות שעומדות לחובת הנאשם במשפט החוזר: ראיות אלו ממשיכות לעמוד על תילן ולהפנות אצבע מאשימה כלפי הנאשם. ברם, אם התביעה לא תצליח להתמודד עם הכרסום שלכאורה חל בראיות אלו, באופן שימחק מכול וכול את הספק המוחשי לגבי אשמתו של הנאשם, יהא על בית המשפט אשר מקיים את המשפט החוזר לזכות את הנאשם.
"הראיות החדשות שעניינן עקבות הנעליים הזרות בתא השירותים שבו נרצחה המנוחה, דם המנוחה על אחת מהעקבות הללו, וכתמי דמהּ של המנוחה בתא השירותים האחר – כל אלה טעונות בירור משפטי יסודי שבמסגרתו תידרש התביעה להפריך את תזת החפות של המשיב באופן שיסיר כל ספק סביר לגבי אשמתו", הוסיף השופט שטיין. "בשלב הנוכחי, בצדן של ראיות לכאורה אשר מצביעות על אשמתו של המשיב במעשה הרצח המיוחס לו, ניצבות ראיות שמכרסמות לכאורה בתזת האשמה".
על המסוכנות שנשקפת מזדורוב אמר השופט כי "המשיב חי יותר מ-15 שנים מאחורי סורג ובריח, ללא חופשות, מבלי שתירשם לחובתו עבירת משמעת משמעותית ומבלי להסתבך במעשי אלימות – שאינם זרים, בלשון המעטה, לסביבה של אסירים פליליים. המדינה טענה בהקשר זה, כי את היעדרם של מעשים אלימים מצד המשיב כאסיר יש לזקוף לכך שבכלא שבו הוא שהה לא נמצאו קורבנות רכים ומוחלשים כדוגמת המנוחה.
"טענה זו אינה אלא השערה, ואני דוחה אותה", אמר השופט. "אוכלוסיית האסירים אינה הומוגנית: היא בוודאי כוללת בתוכה, לצד אנשי זרוע אלימים, אנשים מוחלשים שאינם יכולים להגן על עצמם. הנני סבור על כן, כפי שסבר בית משפט קמא, כי מסוכנותו של המשיב, כמי שעלול לנהוג באלימות כלפי הסובבים אותו, פחתה במהלך שהותו הארוכה בכלא. יחד עם כך, מסוכנות זו בוודאי לא נעלמה כליל: לנוכח הראיות אשר לכאורה מצביעות על כך שהמשיב רצח באכזריות ילדה בת 13, מסוכנות זו רחוקה מלהיות זניחה ואני ממקמה ברף בינוני עד בינוני-גבוה".