המהפכה שהייתה אמורה לשנות את פניה של מערכת המשפט בישראל מצליחה לשנות בעיקר את פניה של המערכת הפוליטית, והנפגעת המרכזית כיום היא מפלגת הליכוד שמאבדת את כוחה לא רק בסקרים, אלא גם בתכנים. ישנה אמונה כמעט עיוורת שבנימין נתניהו הוא עוף החול שתמיד ימריא ממנו, אלא שכרגע נראה שהוא מתחפר ומעמיק בו. השאלה היא מה יקרה לליכוד ביום שאחרי לכתו, אם וכאשר זה יקרה, מבחינת הזהות האידיאולוגית שלה והמנהיגים שיובילו אותה.
בממשלת הימין מלא-מלא, הליכוד הפכה ריקה מתוכן. אף שמדובר במפלגה הגדולה ביותר, היא בפועל מובלת בידי שותפיה. ההסכמים הקואליציוניים נתפרו על פי מידותיהן האידיאולוגיות של "הציונות הדתית" והמפלגות החרדיות והתעלמה מהתנועה המרכזית בתוכה, שיש לה מסורת ארוכת ימים משלה. הליכוד שינתה את פניה.
בתחום המדיני הקפידו ראשי הממשלות של הליכוד אריאל שרון ונתניהו שלא להפר את הסטטוס-קוו שנוצר בשטחים מאז הסכמי אוסלו. מינויו של בצלאל סמוטריץ' לשר במשרד הביטחון הממונה על פעולות הממשלה בשטחים והמינהל האזרחי, מאיים לערער את הגישה הזו. הוא כבר הצהיר שהוא מעוניין ליישוב חצי מיליון יהודים נוספים ביהודה ושומרון והאירוע בחומש בשבוע שעבר הוא פרומו למהלכים נוספים.
בתחום הכלכלי, מאז המהפך ב-77 פעל הליכוד לכינון תחרות חופשית במשק כדי לייעל אותו. נתניהו נתן עדיפות כשר האוצר לכוחות השוק הפועלים להגברת הייצור על פני אלה העוסקים בשירותים (משל האיש הרזה הנושא על גבו את האיש השמן), או מתבטלים באמצעות קצבאות. והנה מהפך. בתקציב המדינה ניתנו הטבות מפליגות שיעודדו אברכים לא לעבוד.
בתחום המשפטי הקפיד הליכוד בעבר על העיקרון של הפרדת הרשויות. מנחם בגין הרי אמר "יש שופטים בירושלים" וגם נתניהו חזר על דברים אלה ואחרים שביטאו את הרצון לשמר את עצמאות מערכת המשפט. שר המשפטים יריב לוין ניתץ בהצעות חוקי המהפכה המשפטית שיזם את העובדה שהליכוד נולד מחיבור של שתי מפלגות – חרות והליברלים. ואכן הרושם הוא, לפי הסקרים, שלוין פירק את האיחוד הזה וגרם לאיבוד האגף הליברלי בתוכו.
מי שייבחר להוביל את הליכוד אחרי עידן נתניהו יהיה זקוק לכישורי מנהיגות יוצאי דופן כדי לחלץ אותה מן התדמית המרוסקת. המועמדים לתפקיד הזה, לפי סקר שהוצג ב"אולפן שישי" בסוף השבוע, שייכים גם הם לנפגעי המהפכה. הם יצטרכו לתת הסברים היכן היו ומה עשו כאשר הצרה הזו התרגשה עליהם.
שר הכלכלה ניר ברקת ניצב בראש הרשימה הזו עם 22% בקרב מצביעי הליכוד, בדומה לסקר שהיה לפני כחודש. הוא ניחן במה שהאמריקנים מכנים "המראה הנשיאותי", כלומר הקרנת מכובדות ויוקרה שאליהן מתלוות ההצלחה בהייטק בעברו והאנגלית הטובה. מלבד זאת מדובר בזיקית פוליטית המחליפה את עמדותיה בהתאם לצורך. כראש עיריית ירושלים מטעם "קדימה" הוא תמך בדו-קיום עם ערביי העיר, ובליכוד הוא מצניע את החזון האידיאולוגי הזה.
בעיקר הוא נעלם כמעט לחלוטין בעת הוויכוח הציבורי שפרץ בעקבות הצעות החוק של הרפורמה המשפטית. כשר הכלכלה הוא היה צריך להתריע על הנזק שעלול להיגרם למשק בעקבות הסכנה של הפסקת ההשקעות מחו"ל, כפי שעשה יואב גלנט כדי למנוע פגיעה בצה"ל. מנהיגים נולדים בעת משברים לאומיים ויש כאלה שמתאדים בהם. ברקת עלול למצוא את עצמו בזן השני.
יריב לוין היה בסקר קודם השני ברשימת המועדפים של הליכודניקים להחליף את נתניהו עם 13%, וירד בסקר הנוכחי ל-8%. המהפכה המשפטית הייתה צריכה להזניק אותו לראשות המועמדים להנהגת הליכוד בעתיד, ובמקום זאת הוא מתרסק לתחתית. לוין נחשף בחודשים האחרונים לשתי בעיות יסוד שמכבידות על האפשרות שיהיה מנהיג הליכוד בעתיד. הראשונה: לפני שיוצאים למהלך כה דרמטי צריך לחזות תקלות אפשריות ולהכין תוכנית שיווקית כדי להתמודד איתן. בפועל, הוא לא מנהל את המשבר אלא מנוהל על ידו.
ד"ר ברוך לשםהשנייה, ללוין יש בעיית אישיות בסיסית שחוסמת בפניו את האפשרות להיות מנהיג לאומי. הוא לא מסוגל לסחוף אחריו המונים ולעורר בהם תקווה. עובדה שלא הצליח לשכנע אפילו את רוב בוחרי הליכוד כי שהמהפכה נחוצה. גרוע מזה, ברגע האמת הוא התפרק לחלוטין ונראה מנותק מהמציאות. מה הוא יעשה בעת משבר ביטחוני?
שאר שרי הליכוד - יואב גלנט, מירי רגב וישראל כץ - מקבלים אחוזים חד-ספרתיים וכמוהם גם השגריר באו"ם גלעד ארדן, ואינם נתפשים כמועמדים לראשות המפלגה אפילו מבית. מי שזוכה לעדנה מסוימת הוא ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, שכלל לא הכריז על מועמדות, שמקבל 13%. מה שתורמת לכך היא אולי העובדה שאינו קשור לפיאסקו של החקיקה. בשש אחרי המהפכה תצטרך תנועת הליכוד להמציא את עצמה מחדש. נתניהו ימשיך לצלוע כראש ממשלה ככול שיוכל, אבל אחריו המבול. בינתיים הוא מחריב את מסריה וצופה בחיסול של כל מי שיוכל לרשת אותו.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
