למרות שעוד לפני שבועיים, החליטו בפיקוד העורף להקל על הנחיות ההתגוננות ברשויות המקומיות בגליל ובגולן ולאפשר קיום לימודים בכיתות שמהן ניתן להגיע למרחב מוגן בזמן התרעה, ברשויות רבות בצפון מסרבים להחזיר את התלמידים לבתי הספר.
בין הערים והיישובים שהחליטו לנקוט בקו מחמיר יותר מהנחיות פיקוד העורף ולא לחזור לשגרת לימודים רגילה נמצאים נהריה, עכו, המועצה המקומית מטה אשר ומעלות תרשיחא. לעומתם ערים כמו צפת וכרמיאל אימצו את הנחיות פיקוד העורף ואפשרו חזרה ללימודים. הדיווחים שם מדברים על היענות גבוהה מצד התלמידים של מעל ל-80 אחוזים.
בערים בהן הוחלט באופן עצמאי שלא להחזיר את התלמידים לבתי הספר קיימת מחלוקת בין ההורים. חלקם מצדדים בעירייה וטוענים כי עדיף שהילדים יישארו בבית עם הוריהם, בעוד אחרים מביעים תרעומת. "כמה זמן אפשר לחיות תחת הסיטואציה הזו? אנחנו אובדי עצות", אמר בועז כהן, תושב עכו ואב לבן 5 ובת 8, לא יכול להיות שבעירייה יעשו דין לעצמם ולא יאפשרו לילדים שלנו לשוב ללמוד. תנו להורים לבחור מה הדבר הנכון לילדים שלהם ואל תיקחו אותם כבני ערובה. למה בקריות הסמוכה לכאן הלימודים כסדרם ופה אין לימודים?".
עכו החזירה בשבוע שעבר את מעונות היום וגני הילדים הממוגנים לפעילות, אך בעקבות פגיעה ישירה בחצר בית בשבת האחרונה, העירייה סגרה את מערכת החינוך. הבוקר היא נפתחה שוב לילדי הגנים והמעונות ולתלמידי כיתה י"ב בלבד.
מפרוץ המלחמה הייתה בעכו רק פגיעה אחת של רקטה אך נרשמו נפילות של חלקי מיירטים, אחת מאותן נפילות גרמה לנזק בעשרות דירות ולפציעתה של תושבת העיר. כ-40 אחוזים מתושבי העיר גרים בבתים ללא ממ"ד או מקלט צמוד. "למה בבית שלנו, שאין בו ממ"ד, זה בטוח לילדים שלי להיות ובבית הספר שיש בו מקלט מוגן, הם לא יכולים ללמוד?" אמר דוד, תושב מרכז העיר, "הילדים שלנו כבר משתגעים בלי מסגרות ולא בכל הבתים יש מספיק מחשבים לזום שהלמידה בו גם ככה כמעט חסרת משמעות ויעילות".
דוד מצפה כי משרד החינוך ופיקוד העורף יתערבו בהחלטות הרשויות המקומיות: "גם בפיקוד העורף מבינים שאם נעצור את החיים בגלל 3-2 אזעקות ביום, הסיכוי להרס לחוסן, נפש ולכלכלה יהיה גבוה יותר מהסיכוי להיפגע מטיל בדיוק בחמש דקות שאתה מוציא את הילד מהבית לגן או לבית הספר. מי שחושש, ישאיר את ילדיו בבית אבל השאר לא צריכים להיענש בשל כך."
אור יום טוב היא אם לשלוש בנות. בעלה אביחי משרת ביחידה קרבית במילואים ונעדר מביתו מזה שבועות ארוכים בשל הלחימה בדרום לבנון. היא טוענת כי הרשויות חייבות למצוא פתרונות חלופיים למסגרות החינוכיות בעיקר עבו משפחות משרתי המילואים: "זו תעודת עניות שמשפחה ששולחת את היקר לה מכל למען המדינה לא מקבלת תמיכה או יחס הגיוני אחר."
יום טוב נדרשת להמשיך ולעבוד כרגיל בזמן שבעלה בסבב המילואים הרביעי שלו והיה בלבנון במשך כל החגים, וכשמערכת החינוך אינה פועלת כסדרה. "אני מבקשת שימצא פתרון ושמישהו ייקח אחריות. אם פתרון של חזרה לבית הספר הנוכחי הוא לא בטיחותי, אז שיימצא פתרון אחר. אני נאלצת לצאת לעבוד ולא מקבלת פיצוי כלכלי על מצבי, הילדות שלי זרוקות בכל יום בשמרטפיה אחרת או באות איתי לעבודה שאין בה בהכרח ממ"ד. האם זה בטיחותי? איפה משרד החינוך? איפה המבוגרים האחראים כאן? חודש וחצי בלי מסגרות, בתל אביב זה לא היה קורה."
ראש העיר עכו, עמיחי בן שלוש, מבין לתחושות ההורים אך מסביר את החלטת העירייה שלא לחזור לשגרת לימודים: "אני תמיד לוקח על עצמי להיערך בהתאם למצב חדש. לאחר הפגיעה הישירה בחצר בית ואזעקות שתופסות אותנו עם יירוטים רבים, השאננות מסוכנת. אפתח רק מקומות שמאפשרים ביטחון ובהדרגה. הוריתי להיערך ביום רביעי לפתיחת מסגרות החינוך המיוחד. אחרי שנראה איך זה עובד וכיצד ישפיע העומס על הכבישים בכניסות לבתי הספר, נמשיך בקבלת החלטות. אני לא מוכן לסכן את חיי התלמידים וההורים".
בכרמיאל חזרו ללמוד: "זה חלק מהחוסן שלנו"
מנגד, בעיר כרמיאל שגם היא מתמודדת עם מטחי ירי מלבנון, החליטו לפעול על פי הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף ולהשיב את התלמידים ללימודים במתכונת של "קפסולות", בהתאם למרחבים המוגנים בכל מוסד חינוכי בעיר. "אני מכבד כל אחד שחושש לשלוח את ילדיו ואנחנו לא מחייבים אף אחד להגיע אך הנוכחות מוכיחה את עצמה עם 70 אחוז מהתלמידים ששבו לבתי הספר ולגנים" אומר משה קונינסקי, ראש העירייה.
3 צפייה בגלריה
ראש עיריית כרמיאל, משה קונינסקי (הימני). ''70% מהתלמידים בעיר חזרו למוסדות החינוך"
(צילום: דוברות עיריית כרמיאל )
קונינסקי סבור כי על ראשי הערים לראות את התמונה הכוללת ולהבין מהו המחיר הגלום בהשבתת מערכת החינוך. "ההורים מסיעים את הילדים גם לקניות ולחוגים. מה ההבדל אם לוקחים אותם גם לבתי הספר?" טוען קונינסקי, "בסופו של דבר אנחנו צריכים להחזיר את המערכת בהדרגה לפעילות כי זה חלק מהחוסן שלנו - להקפיד על שגרת התגוננות ומצד שני להחזיר את המשק לסדרו. ילד בבית נמצא תחת סטרס. אין מה להשוות זאת לשהייה עם החברים שלו ועם מעטפת חינוכית שתומכת גם בהיבטים בהיבטים הפסיכולוגיים והחברתיים, מעבר ללימודים עצמם".
גורמים בפיקוד העורף הסבירו כי הם מאפשרים לכל רשות מקומית לפתוח את מערכות החינוך על פי הערכות מצב שהיא מקיימת. בפיקוד לא מתכוונים לכפות על הרשויות וראשי הערים לפתוח את מערכות החינוך, ובמקרה של חשש מעדיפים להתקדם איתם צעד אחרי צעד.
