חג הקורבן יחל היום (שבת) בערב ויימשך עד יום רביעי. אחרי יותר משמונה חודשים של לחימה, הפלסטינים ברצועת עזה נערכים לחג עם פחיות שימורים ובאוהלים, בזמן גל חום קיצוני. למרות הכנסת הסיוע ההומניטרי, תושבי הרצועה מספרים שכמעט אין בשר בשווקים המקומיים ואין כסף למותרות או מתנות, "רק אומללות ובלי אופק".
3 צפייה בגלריה
דיר כבשים הריק ברצועה לפני חג הקורבן. "אין חג השנה, לאנשים אין פרוטה"
(צילום: abdel kareem hana / AP)
3 צפייה בגלריה
עבד אל-בטש. "8 חודשים לא אכלנו בשר, אין כלום יש רק מלחמה"
(צילום: abdel kareem hana / AP)
"עיד אל-אדחא" הוא חג מוסלמי שמציין את סיפור עקידת ישמעאל ואת מועד העלייה לרגל למכה - שם על פי האסלאם נולד הנביא מוחמד. פלסטינים ברצועה עזה וביהודה ושומרון אומרים כי השנה יהיה זה חג "עצוב וללא הקרבה". רבים מהעזתים מהדהדים את הסיסמא: "לאיזה מצב חזרת, חג", כציון להבדל ביחס לחג בשנה שעברה. "עיד אל-אדחא" נחשב למשמעותי ולחגיגי ביותר בקרב המועדים המוסלמים ומלווה בשגרה באווירה מיוחדת שמתחילה כמה ימים לפני כן בהכנת עוגיות מיוחדות וקניית בשר כבש למשפחות נזקקות וסיוע לנזקקים.
השנה לפי סוחרי בעלי חיים ועזתים רבים, המלחמה הרסה את מנהג שחיטת הכבשים של החג, שלקראתו נפתחים שווקים למכירת כבשים. השנה כבש אחד עולה בין 2,000-1,300 דולר במקום 350 דולר. דיאב אל-ג'רו, ראש העיר דיר אל-בלח, אמר: "חג הקורבן המבורך מגיע כשעזה ריקה כמעט מבעלי חיים, בין אם פרות או כבשים. מה שיש האנשים לא יכולים לקנות כי המחירים גבוהים. 'עיד אל-אדחא' מגיע כשהעם חי בעוני, אין לאנשים פרוטה בכיסם".
"אין חג השנה", אמרה נדיה חמודה לסוכנות הידיעות AP, ששוהה באוהל בדיר אל-בלח שבמרכז הרצועה, אחרי שעזבה את ביתה בצפונה לפני כמה חודשים. "כשאנחנו שומעים את הקריאה לתפילה, אנחנו בוכים על אלה שאיבדנו, הדברים שאיבדנו, מה שקרה לנו ואיך החיים שלנו היו נראים לפני". היא הוסיפה: "שנה שעברה היה חג אמיתי, כולם היו שמחים, גם הילדים".
בזמן שסוכנויות בינלאומיות מזהירות מרעב שמתפשט ברצועה, מצרים סגרה את מעבר רפיח בעקבות פעילות ישראל בעיר הדרומית, ובכך חסמה את הדרך היחידה להיכנס או לצאת מהאזור. המשמעות היא שאף פלסטיני מעזה לא יוכל לעלות לרגל למכה כפי שנהוג בחג.
אשרף סוהיל, שחי גם הוא באוהל, אמר ל-AP: "אנחנו אפילו לא יודעים מה קרה לבתים שלנו, אם נוכל לגור בהם שוב או אם בכלל אפשר לבנות אותם מחדש". עבד אל-בטש, גם הוא תושב הרצועה, סיפר לסוכנות הידיעות שהוא ומשפחתו, בת שבע נפשות, לא אכלו בשר מאז שהחלה המלחמה. "היום יש רק מלחמה. אין כסף, אין עבודה. הבתים שלנו נהרסו. אין לי כלום", אמר.
תושבי צפון הרצועה שדיברו עם ה"וושינגטון פוסט" טענו כי בשל מעבר הסיוע האיטי לאזור, הם סובלים ממחסור חמור באוכל. "לעיתים קרובות אין מוצרי מזון. אין ירקות, פירות ובשר, ומה שכן מגיע רוב התושבים לא יכולים לקנות בגלל המחירים הגבוהים", אמר מוחמד ממדוח, שגר בבית שנפגע בבית לאהיה שבצפון הרצועה עם חמשת בני משפחתו. "את רוב היום שלי אני מעביר בחיפוש אחר אוכל למשפחה שלי". רחמה הילאל, טענה בשיחת טלפון עם ה"פוסט": "מים מגיעים לאזור שלנו פעם בשבוע, אבל אנחנו מתקשים להעלות אותם למיכלים שמעל הבית בגלל המחסור בחשמל".
"החום הכבד של הקיץ מחמיר את הסבל", אמרה שירין רג'ב המתגוררת באחת מערי האוהלים בדרום הרצועה לעיתון האמריקני. "החיים באוהל הם כמו בגיהינום. אנחנו לא יודעים מה לעשות, אם להישאר בתוכו או לצאת החוצה . הטמפרטורות הגבוהות בלתי נסבלות. ילדים סובלים ממחלות עור כתוצאה מהחום וזיעה וממחסור במים לרחצה".
