אזרחי צרפת יוצאים מהבוקר (יום א') לקלפיות כדי להצביע בסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, שהולכות ונעשות קשות מן הצפוי עבור הנשיא המכהן עמנואל מקרון. מקרון אמנם צפוי לזכות במקום הראשון בהצבעה, אבל בהנחה שהסקרים יתממשו ולסיבוב השני והמכריע מולו תעלה מנהיגת הימין מרין לה פן – שם כבר מחכה לו קרב צמוד בהרבה.
כדי להיבחר לנשיא צרפת כבר בסיבוב הראשון צריך מועמד לזכות ב-50% מהקולות, ומכיוון שאיש מ-12 המועמדים שנותרו במרוץ לא צפוי לעשות זאת – המועמדים שיגיעו לשני המקומות הראשונים יתמודדו בקרב מכריע זה מול זה בסיבוב השני בעוד שבועיים.
רק בחודש שעבר עוד נראה מקרון, איש מרכז בן 44, כמי שמשייט לכהונה שנייה, והסקרים צפו לו ניצחון בפער דו-ספרתי על כל אחד מהמועמדים שיתייצבו מולו בסיבוב השני. אלא שלה פן, שבמשך שנים נחשבה בעיני הצרפתים לאשת ימין קיצוני ולאחרונה ריככה את תדמיתה, הצליחה בינתיים לצמק את הפער בקרב ישיר מול מקרון לאחוזים בודדים, וסקר אחד, מטריד במיוחד מבחינתו, כבר צפה לה בסוף השבוע הפסד בפער של 2% בלבד בסיבוב השני – פער שנמצא עמוק בטווח טעות הדגימה. הסקר של ערוץ BFM TV, החוזה ללה פן 49% מקולות הבוחרים בסיבוב השני, הוא ההישג הטוב ביותר שלה בסקרים אי פעם.
סקרים שנערכו לפני תחילת ההצבעה בסיבוב הראשון הציבו את מקרון במקום הראשון בסיבוב זה עם 26-27% ואת לה פן במקום השני עם 24-25%. איש השמאל הקיצוני ז'אן-לוק מלנשון ניצב במקום השלישי עם כ-17%, ואחריו מקרטעים היהודי אריק זמור מהימין הקיצוני עם כ-9% ומנהיגת הרפובליקנים מהימין המתון ולרי פקרס עם כ-8%. התמיכה בשאר המועמדים זניחה.
אף שלסיבוב השני אמור מקרון להעפיל ללא קושי, בצוות שלו גוברת הדאגה מהתוצאה שישיג בסיבוב הראשון. תרחיש שבו לה פן תסיים את הסיבוב הזה ראשונה, לפני מקרון, הפך בימים האחרונים לריאלי, ובקמפיין של מקרון מזהירים כי תוצאה כזו תגביר את המומנטום שלה לקראת הסיבוב המכריע. אנשי הנשיא מודאגים במיוחד משאננות בקרב תומכיו ומהירידה שחוזים הסקרים בשיעורי ההצבעה, בראש ובראשונה בקרב צעירים. לפי סקרים בצרפת, 27.4% מבעלי זכות הבחירה אינם מתכוונים להגיע לקלפי, ומבין הצרפתים שבטוחים שייצאו להצביע – כ-30% עדיין אינם בטוחים למי יתנו את קולם.
בסוף השבוע, בריאיון האחרון שלו לפני ההליכה לקלפיות, ניכר כי מקרון מנסה לשכנע מצביעים צעירים ובעלי עמדות פרוגרסיביות: "בכל הנוגע לתיקון מהשורש של חוסר השוויון החברתי – התחלנו את העבודה, אבל אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהשלמתה", הצהיר, והבטיח לפעול ביתר שאת גם כדי להיאבק בשינויי האקלים. בריאיון הודה מקרון כי הוא מתחרט שהחל את קמפיין הבחירות שלו רק לפני כחודש וחצי, בעוד יריביו חורשים את צרפת זה חודשים ארוכים. יריבי מקרון מתחו בשבועות האחרונים ביקורת על השקת הקמפיין המאוחרת הנשיא, ולהגנתו טען מקרון כי התעכב בשל המאמצים שהקדיש לפתרון המשבר באוקראינה.
לה פן שינתה "חלקית" את הדעה על פוטין
לצמצום הפער בין מקרון ללה פן תרמו כמה גורמים. לה פן מנהלת קמפיין כבר קרוב לחצי שנה, והיא מדגישה בו את הירידה בכוח הקנייה של מעמד הביניים ושל בעלי ההכנסה הנמוכה, ומתמקדת בשיפור איכות חייהם. היא נמנעת מלהתמקד יתר על המידה בסוגיה שבעבר הייתה מזוהה איתה יותר מכול, המאבק במהגרים ובאיסלאם, אם כי יש לציין כי לה פן לא זנחה את הסוגיה הזו, והיא מוסיפה להקדיש לה רבות מהצהרותיה. את חמש השנים האחרונות ניצלה לריכוך תדמיתה הציבורית, וגם העובדה שבבחירות הנוכחיות מתמודד איש ימין קיצוני בהרבה ממנה, היהודי אריק זמור, עוזרת לה להיראות אחראית ורציונלית יותר. את פירות השקעתה של לה פן אפשר לראות כאמור בסקרים: לעומת האחוזים הבודדים שמפרידים כעת בינה לבין מקרון, בסיבוב המכריע בבחירות לנשיאות ב-2017 הוא הביס אותה בפער של 32%.
בריאיון בסוף השבוע קרא מקרון לצרפתים שלא להתפתות להאמין שלה פן שינתה את דרכיה, וטען כי היא עודנה אשת ימין קיצוני. "האמונות הבסיסיות שלה לא השתנו: יש לה תוכנית גזענית שמטרתה לפלג את החברה, והיא אכזרית מאוד", אמר נשיא צרפת. לה פן השיבה שהיא "המומה" מההאשמה, וכינתה את מקרון "אגרסיבי".
לה פן, נזכיר, היא בתו של מנהיג הימין הקיצוני ז'אן-מרי לה פן, ובשנת 2011 היא השתלטה על מפלגת "החזית הלאומית" שאותה סייע להקים והנהיג במשך שנים. אחרי השתלטותה על "החזית הלאומית" ניסתה לה פן הבת ליצור למפלגה תדמית מתונה יותר, ובין השאר שינתה את שם המפלגה ל"האיחוד הלאומי", והרבתה להתעמת עם אביה. בין השניים נוצר קרע עמוק, וב-2015, אחרי שחזר על עמדתו שלפיה שואת היהודים הייתה "רק עוד אירוע" במלחמת העולם השנייה, הובילה מרין לה פן את הדחתו מהמפלגה.
על אף השינוי שהובילה במפלגתה, רבים מזהים עדיין את לה פן ואת "האיחוד הלאומי" עם עמדות גזעניות ואנטישמיות, ורואים בלה פן עצמה אשת ימין קיצוני מסוכנת. המצע של לה פן עדיין כולל עמדות חריפות נגד זרים, מהגרים ומוסלמים, ובין השאר היא מבקשת לאסור לחלוטין את השימוש בחיג'אב, כיסוי הפנים המוסלמי, במקומות ציבוריים, ולסלק מצרפת אזרחים זרים שאינם מוצאים בה עבודה. "העובדה שאתה צרפתי צריכה לתת לך זכויות רבות יותר מאשר לאזרח זר", הסבירה השבוע בריאיון לרדיו הצרפתי. מעבר לכך היא מבטיחה לבטל כמה תוכניות רווחה לזרים ולתת עדיפות לצרפתים בתעסוקה ובדיור.
לה פן ידועה גם כמי שטיפחה לאורך השנים יחסים עם מוסקבה, יחסים שכללו מפגש בינה לבין פוטין ב-2017 והלוואה של 9 מיליון אירו שקיבלה מבנק רוסי ב-2014. לאחרונה הודתה כי הפלישה הרוסית לאוקראינה שינתה "חלקית" את עמדותיה בנוגע לפוטין ואמרה כי הנשיא הרוסי "טועה". היא הצהירה כי היא תומכת בעם האוקראיני, וכי יש לקדם בברכה פליטים מרוסיה המגיעים לצרפת.
קריסתו של המועמד היהודי
הנתון שלפיו שליש מהמצביעים בצרפת טרם החליטו למי להצביע הוא נתון שבדרך כלל מניב תועלת למועמדים הנתפסים כבעלי סיכוי ריאלי להעפיל לסיבוב המכריע. מי שיכול להרוויח מכך מלבד לה פן הוא מועמד השמאל הקיצוני ז'אן-לוק מלנשון, שמדורג שלישי בסקרים, עם כ-17% מהקולות. גם הוא נמצא במגמת התחזקות, אחרי שבינואר זכה ל-9% תמיכה בלבד.
מלנשון הוא סוציאליסט אדוק שנהג בעבר לכנות את רוסיה "שותפה", אבל לאחרונה, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, הביע תמיכה בהתנגדות האוקראינית וברוסים הנלחמים נגד המשטר בארצם, שאותו הוא מכנה עכשיו "דיקטטורה". בקמפיין הבחירות שלו מבטיח מלנשון להעלות את שכר המינימום ואת דמי הפנסיה ולהפחית את גיל הפרישה ל-60, בניגוד למקרון המבקש להעלות את גיל הפרישה ל-65 וללה פן הקוראת להותירו על 62. מלנשון גם מבטיח לקבוע מחדש מס הון בצרפת, ולשלב בחוקה הצרפתית "חוק ירוק" הקורא שלא לנצל משאבים רבים יותר מכפי שהטבע מסוגל למלא מחדש. על כל פנים, אם יעפיל למקום השני מול מקרון הסקרים צופים למקרון ניצחון קל.
במקום הרביעי בסקרים, בלי סיכוי ריאלי להעפיל לסיבוב המכריע, ניצב כאמור אריק זמור, יהודי ממוצא אלג'יראי הנחשב לאיש ימין קיצוני ביותר. בסוף השנה שעברה הוא נתפס ככוכב עולה בפוליטיקה הצרפתית וסומן כבעל סיכוי ממשי להעפיל לסיבוב המכריע בבחירות, אך מאז איבד כחצי מכוחו, וכעת נעה התמיכה בו סביב 9%.
זמור חרת על דגלו את המאבק בהגירה ובאיסלאם, ובתחום זה הוא נוהג להשמיע עמדות נוקשות עוד יותר משל לה פן. בין השאר הוא מאמין בתיאוריית "ההחלפה הגדולה", שלפיה האירופים הלבנים מוחלפים על-ידי מהגרים ובני מהגרים מארצות אפריקה והאיסלאם, ובעבר קרא להציב בפני הקהילה המוסלמית הענקית של צרפת בחירה – "או האיסלאם או צרפת" – ולאסור לקרוא לילדים בשמות לא צרפתיים, כגון "מוחמד". בספריו רבי-המכר ובהופעותיו הכמעט יום-יומיות בטלוויזיה וברדיו טען זמור כי עתידה של צרפת טומן לה מאבק בין המסורת הנוצרית לבין תרבותם של המהגרים המוסלמים, שאותם הוא מכנה "קולוניאליסטים". בעבר הורשע בהסתה לגזענות בשל התבטאויות שניפק.
אף שזמור הוא יהודי, כמה ממבקריו הגדולים ביותר באים מהקהילה היהודית בצרפת. בין השאר הם טוענים כי "שנאת המוסלמים" שהוא מקדם לכאורה מקשה עליהם להסביר לפוליטיקאים המקומיים שבצרפת נשקפת ליהודים סכנה מצד אנטישמיות איסלאמיסטית גוברת, ולטענתם דבריו של זמור מציירים את היהודים עצמם כגזענים. הסופר ברנר-אנרי לוי אף הצהיר כי זמור "מסוכן ומבזה את המוסר היהודי". מנגד, יש בקהילה מי שטענו כי עליית זמור תוכל לחזק את ביטחונה, בעזרת פעילות תקיפה יותר נגד חוסר ההשתלבות של מוסלמים בחברה החילונית הצרפתית.
פורסם לראשונה: 22:18, 09.04.22