אלפי בני אדם הגיעו הערב (יום ראשון) לבית העלמין ברעננה כדי ללוות למנוחת עולמים את החטוף אלמוג סרוסי (26), תושב העיר שנרצח בשבי על ידי מחבלי החמאס. אלמוג הותיר אחריו זוג הורים, יגאל ונירה, שני אחים ואחות, עמית להב ושקד.
שלושת האחים הגיעו ללוויה עם חולצות שעליהן מודפס "מחזירים אותם הביתה עכשיו". אימו של אלמוג, נירה, ספדה לו בבכי: "תודה רבה לכל מי שפה. בן יקר שלי, אהוב שלי. כמה התפללנו לחבק אותך, לראות את החיוך שלך. קיווינו לראות אותך שמח, מוקף במשפחה וחברים, אבל הופקרת, יום-יום. הופקרת על מזבח מיטוט החמאס, ציר פילדלפי, רפיח. אתה ועוד מאות. הלוואי ונהיה האחרונים. צריך עסקה לשחרור החטופים. אלמוג, תחזור לזרועותיה של אהובתך והחברים שלך. אנחנו אוהבים אותך כל כך. לעולם תהיה חרוט בליבנו".
האחות שקד ספדה: "אלמוג שלי' 11 חודשים החזקת מעמד. אני לא מאמינה שזה קרה. כל כך חיכיתי שתחזור, כל כך רציתי שתקים משפחה, אבל זה לא קרה. עכשיו אתה עם שחר אהובתך. אני מצטערת, זה לא מגיע לך. אלמוגי שלי, אני מבטיחה לך שנמשיך להיות חזקים. אני מבטיחה שכולם ידעו מי היית. הבחור עם העיניים הטובות, שמסתכל קודם על אחרים ואחר כך על עצמו. אתה מושא ההערצה שלי, החבר הכי טוב שלי. היית גיבור שלי ועכשיו אתה גיבור של מדינה שלמה. אסור שיהיו עוד גיבורים כאלה. אני אלחם שכל החטופים ישובו הביתה".
האחים עמית ולהב ספדו: "אלמוג, אח שלנו הגדול, אנחנו לא מאמינים שאנחנו עומדים פה. כל 11 החודשים היינו באופטימיות, אבל בורא עולם חשב אחרת. היית מודל לחיקוי שלנו. תמיד היית שם בשבילנו ושמרת עלינו, ועכשיו אתה שומר עלינו מלמעלה. אנחנו תמיד נזכור אותך".
קצין הקשר עם המשפחה מטעם צה"ל ספד לאלמוג גם הוא, והתנצל בפניו ובפני המשפחה. "לא עמדתי במשימה להשיב את אלמוג למשפחתו", אמר. "אחרי 7 באוקטובר הגעתי למשפחה ודיווחתי להם שאלמוג חטוף, אך חי. לפני כן יגאל האב קיבל הודעה שאלמוג נרצח, אך הוא לא האמין וביקש לראות את גופת בנו. כשלקחו אותו לראות את הגופה התברר שמדובר באדם אחר. הבטחתי למשפחה שאחזיר את אלמוג בחיים, אך לא עמדתי במשימה".
הבוקר פרסם דובר צה"ל כי צה"ל ושב"כ איתרו והשיבו את גופתו של אלמוג, יחד עם גופותיהם של החטופים כרמל גת, עדן ירושלמי, הרש גולדברג-פולין, אלכסנדר לובנוב ורס״ר אורי דנינו, שגם הם נרצחו על ידי מחבלי חמאס בעזה. לאחר הליך זיהוי שנעשה על ידי המכון הלאומי לרפואה משפטית, משטרת ישראל והרבנות הצבאית, צוות החטופים באגף כוח האדם, אשר אמון על ליווי משפחות החטופים, מסר את ההודעות למשפחות.
במקביל להלווייתו של אלמוג, התקיימו גם הלוויותיהם של אורי דנינו, אלכסנדר לובנוב ועדן ירושלמי. הרב הראשי לישראל לשעבר, יצחק יוסף, קרא בהלווייתו של אורי כי "לעשות הכל לשחרורם של החטופים, אפילו לשחרר מאות ואלפי מחבלים רוצחים עם דם על הידיים. ככה צריך לעשות".
בת זוגו של אורי ספדה: "לא נגשים את כל החלומות שלנו ביחד. ידעתי שאתה בסדר, האמנתי שניפגש שוב. דמיינתי את החיוך שלך. אורי, אני רוצה להגיד לך תודה. לימדת אותי מהי אהבת אמת. גיבור שלי, לאורך כל הדרך הסתכלתי לשמיים וביקשתי סימנים - ותמיד קיבלתי. יש לי חור בלב בצורה שלך. האמנתי שאזכה לשמוע אותך אומר לי ‘אני אוהב אותך’. נלחמת כמו אריה, נוח על משכבך בשלום. אני מבטיחה לך שבכל גלגול אחזור לחפש אותך".
אביו של אורי ספד: ״לא אשכח את אחת השיחות שלנו לפני כמעט שנתיים, ביום שישי. דיברנו על החיים, ואמרת לי: 'אבא, אני במקום אחר'. שאלתי אותו למה הוא מתכוון, והוא ענה: 'אבא, לעבודה הולכים כדי לעבוד, לצבא הולכים להילחם, ובמלחמה לא כולם חוזרים'. אני, כאבא, שעתיים לפני שבת, התחלתי להרהר בדברים. במוצאי שבת ביקשתי מאורי להסביר לי מדוע אמר את מה שאמר, ואורי ענה לי: מה לא הבנת? הכבוד הגדול ביותר עבורי הוא למות למען מדינת ישראל. אנחנו עצובים, אבל כנראה אתה, אורי, שמח".
אחיו של אורי ז"ל, אהרון, ספד לו: "איך בכלל מתחילים? איך ניגשים לסיטואציה כזו? תמיד אמרת, 'תחייך, החיים יפים יותר'. אבל אני שואל את עצמי: מותר לי לחייך? החיים באמת יפים יותר? ב-330 הימים האחרונים לא מצאתי סיבה לחייך, לא מצאתי במה להיאחז או על מי לסמוך, חוץ מבורא עולם. היית עמוד התווך של הבית, של החברים ושלי. תמיד דאגת שארגיש מוגן, בטוח, שלא משנה מה – תמיד תהיה שם כדי לעזור ולהגן.
"החיוך שלך היה הדבר הכי טוב שקרה לי, והיום הוא הסיוט שלי. אני רואה אותו בכל מקום ולא יכול להפסיק לבכות. אתה היית המגן שלי, החיבוק המנחם שלי, והיית לי בעצם הכל. היית האור בנקודות החשוכות שלי והשותף למסע החיים שלי. בחרת לשים את עצמך תמיד אחרון, בחרת להציל אחרים למרות שאתה עצמך היית בחוץ. תמיד היית שם בשבילם, למרות שגם אתה היית צריך חיבוק. אין געגוע גדול יותר לצחצוח השיניים הרועש שלך בבוקר, לקפה ולשירים למסיבות, לשיחות בשעות הקטנות של הלילה".
אתי, דודתו, ספדה: "אורי, תשמור על סבא וסבתא, אנחנו מבקשים ממך סליחה שלא עשינו מספיק. כולם באו לחלוק לך כבוד אחרון, כולם שמעו אותך. ילדים בני שנתיים התפללו בשבילך. נשבעתי כל בוקר התפללתי סליחה, סליחה אורי, סליחה מאיתנו".
אמה של עדן ז"ל ספדה לה בהלווייתה: "אני מצטערת. התפללנו, רצינו להאמין שזה לא נכון. לא ככה דמיינתי את הסוף שלך. רציתי לקבל אותך חיה, הרבה אנשים רצו להכיר אותך - אבל לא ככה. סליחה שלא הצלחנו להציל אותך".
החברה הכי טובה של עדן, ארבל אשכנזי, ספדה: "איך מספידים אותך? היית איתי מכיתה ג'. הצחוק שלך לא יוצא לי מהראש. תמיד אמרת לסובבים אותך 'תן וחיה לחיות'. רצית טוב לכולם, אבל הטוב לא דפק לך בדלת בחזרה. דמיינתי איך את חוזרת למטקות בים, לשניצל בשישי, לשיחות שלנו. היו לנו כל כך הרבה חלומות להגשים. אני אדאג שכולם ידעו מי היית, כמה טוב הבאת לעולם הזה. תודה שבחרת בי. אני מצטערת שלא הצלחתי להציל אותך. בטוחה שאת המלאך הכי יפה בגן עדן. אני אוהבת אותך, בבקשה תבואי לבקר אותי בחלומות". השר עמיחי אליהו הגיע להלוויה כנציג הממשלה.
מיכל, רעייתו של אלכס, ספדה: "אהבת חיי, נשבענו עד שהמוות יפריד בינינו. אז איך הוא הפריד? אני מדברת עליך בלשון עבר. אלוהים לוקח את הטובים ביותר. אני רוצה להתמקד בך, באהבת החיים, בחופש שלקחו ממך ב-7 באוקטובר הנבלות האלה. אני ידעתי ואמרתי לכולם שאתה חוזר. בבקשה תקפוץ ותגיד שעבדת עליי. אני רוצה להגיד לך תודה. היית הבעל הטוב בעולם, הבן אדם הכי טוב שהכרתי, ויעידו פה כולם. סליחה שלא הצלחתי להחזיר אותך ושנתתי לך ללכת למסיבה הארורה הזו. אולי הייתי צריכה להתעקש יותר.
"אני מבטיחה שהילדים שלנו יגדלו על הערכים שלך. אתה תהיה הגיבור שלנו, האחד והיחיד שלנו. תודה שהשארת לנו את המתנות הכי גדולות שלנו, טום וקאי. אני מרגישה אותך בעצמות ויודעת שאתה כאן. בבקשה, תופיע לי בחלומות ותשלח לי סימנים, אבל בבקשה אל תעזוב לי את היד. תנוח מאמי שלי, עכשיו אתה יכול לנוח. תמיד אהיה שלך לנצח, לעולמים. אנחנו עוד ניפגש".
אנטון, אחיו של אלכס ז"ל, ספד לו: "במשך כל הימים האלה האמנתי שאראה אותך. תמיד היה לך חיוך רחב על הפנים, ואני אהבתי לייעץ לך ולכוון אותך. עכשיו, אחרי 331 ימים, אני רואה אותך פה. השארת בעולם הזה הרבה דברים טובים, אני זוכר את כל הסטנדאפים והצחוקים". זוהר, חברו של אלכס, ספד: "אלצ'קו, אח שלנו היקר. 11 חודשים ש-7 באוקטובר לא עובר. היום הזה שחלמנו עליו. הסבל לא משתווה לעכשיו, כשאנחנו מבינים שלא נראה אותך יותר. תמיד נאהב אותך". להלוויהה הגיע שר הפנים משה ארבל, כנציג הממשלה.
הרש גולדברג-פולין יובא למנוחות מחר בירושלים בשעה 16:00, והלווייתה של כרמל גת תתקיים ב-17:00 בקיבוץ בארי. מוקדם יותר נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ספד להרש, ואמר כי "עבדתי ללא הפסקה כדי להשיבו הביתה. אשתי ג'יל ואני שבורי לב מהחדשות על מותו. זה טרגי. מנהיגי חמאס ישלמו על פשעיהם. נמשיך לעבוד על עסקה כדי לשחרר את יתר החטופים". בהמשך ביידן שוחח עם הוריו של הרש.