בשבועות האחרונים של התמרון הקרקעי בדרום לבנון, שנמשך זה כחודשיים, כוחות צה"ל איתרו והוציאו מהכפרים שהפכו לבסיסי חיזבאללה 60 אלף פריטי לחימה שונים. פריטים אלו מטופלים על-ידי יחידת השלל באגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה של צה"ל, וכוללים בין היתר אמצעי לחימה, ציוד צבאי וחומרים מודיעיניים מבצעיים. היום (שני) הציגו ביחידה את השלל הרב והמגוון, שכולל גם רכבי לחימה, אופנועים, משגרים ואף טילים נגד מטוסים. צפו באמל"ח שהוצא מלבנון:
השלל וכלי הרכב של חיזבאללה שנתפסו בלבנון והובאו לישראל
(צילום: יואב זיתון)
ואולם, מדובר רק בכמחצית, ואף פחות, מהארסנל הגדול שמצאו לוחמי צה"ל בכפרי ההזנקה של רדואן לגליל: על כל ארבעה מחסני אמל"ח שונים שמוצאים הכוחות, יש כשישה מחסנים שמושמדים בשטח הלבנוני על-ידי הגדודים. כעשרת אלפים מהפריטים שהוצאו עד כה הם נפיצים וגדולים יחסית, ובהם פגזי 40 מ"מ, רקטות וטילי נ"ט, כאשר קליעים קטנים יותר, כמו כדורים לרובים מסוג קלצ'ניקוב או למקלעים, לא נספרים אלא בארגזים.
בצה"ל מתלבטים עדיין מה לעשות עם הכמויות האדירות, שמצטרפות למאות אלפי אמצעי הלחימה שכוחות צה"ל איתרו ועדיין מוצאים ברצועת עזה. ההבדל בין השלל שנמצא בלבנון לבין זה שבעזה הוא שנשק חיזבאללה הרבה יותר תקני, חדש, משומן ויעיל, רובו מתוצרת איראנית או רוסית; מנגד, כלי הנשק של חמאס יותר משומשים. בצבא לא יציידו גדודים ברובי קלצ'ניקוב, גם כדי לא ליצור בלבול מסוכן בזיהוי הכוחות; וגם לא במטולי RPG, כפי שהיה בגדודי החי"ר של צה"ל עד תחילת שנות ה-2000, כשלל ממלחמת לבנון הראשונה ב-1982.
עם זאת, חלק מהאמל"ח כבר משמש את הכוחות בשטח, אולם בעיקר כחומר נפץ להשמדת מנהרות ומחסנים של ארגון הטרור. ליחידת השלל הגיעו מלבנון גם רובי צלפים גדולים מתוצרת איראנית בקוטר 0.5, שיכולים לקרוע גוף של אדם לשניים, בפיתוח דומה, כחיקוי לרובה צלפים אוסטרי. ביחידה הציגו היום לכתבים גם מגוון של רכבי לחימה של חיזבאללה, בהם טרקטורוני שטח לניוד אמל"ח ומחבלים ובעיקר ג'יפים וטנדרים גדולים להסעת משגרי רקטות מסוגים שונים, טילים נגד מטוסים ומקלעים כבדים ניידים.
מיליוני חלפים, 20 טון תחמושת ביום - מספרי המלחמה
בתוך כך, באט"ל הציגו היום נתונים חסרי תקדים של הצריכה והלוגיסטיקה במלחמה, שנמצאת בחודש ה-13 שלה. לאורך השנים, צה"ל בפרט והמדינה בכלל תכננו מלחמות שנמשכות עד חמישה שבועות. כך למשל, הציוד הרפואי שנרכש ללוחמים עלה עד כה 280 מיליון שקלים, שהוא תקציב של ארבע שנים "רגילות"; שני מיליון ליטר מים הוזרמו לכוחות שפועלים ברצועת עזה, ובאופן דומה צרכו סך הכוחות הלוחמים, גם בצפון, 157 מיליון ליטר סולר וחצי מיליארד ליטר של דלק סילוני, שמיועד בעיקר למטוסים.
מבצעי אספקה לכוחות בשטח ופיתוחים טכנולוגיים: פעילות אט"ל
(צילום: דובר צה"ל)
160 מפעלים כבתי חרושת למזון וטקסטיל "רותקו" מ-7 באוקטובר לטובת צה"ל, ועלויות התובלה לישראל עלו בהתאם: הטסת קילו של מוצר כלשהו לצה"ל, שהוזמן מחו"ל, עלתה עד למלחמה בין שלושה לארבעה דולר, ואילו בשנה האחרונה, אם לא היו בעיות תעופה לישראל, מחיר ההטסה של קילו שכזה האמיר ל-17 דולרים.
כ-15 מיליון חלפים נופקו על-ידי אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה (אט"ל) לכוחות השונים במלחמה. בצה"ל גם טיפלו באלפי כלים משוריינים ומשאיות שנשחקו מכנית או התקלקלו בלחימה הארוכה: כ-90%, לפי נתוני אט"ל, הוחזרו לכשירות לאחר שנפגעו ממטענים וטילי נ"ט, והיו בטיפול במשך כשבועיים וחצי. בסך הכול, הכלים המשוריינים של צה"ל, בהם טנקים ונגמ"שים, נסעו בשנה האחרונה בשתי זירות הלחימה לא פחות מ-900 אלף ק"מ, פי ארבעה מבשנה ממוצעת עמוסת תרגילים ואימונים.
8,150 מנועים של כלים צבאיים תוקנו או הוחלפו, רבים מהם בשטחי הלחימה בעזה או בלבנון. באוגדה 162 למשל, שיעור כשירות הכלים המשוריינים והדחפורים עומד כעת על 85%. עוד עולה מהנתונים באוגדה 162, שנלחמת בעזה ברצף מפתיחת המלחמה, כי מספר התקלות ברכבים שתוקנו בתמרון בעזה שווה ערך לטיפול מכני בכלים של 13 אוגדות.
באט"ל פעלו לפי מדיניות של סיוע לכוחות הלוחמים עד הקצה, בשטח הלחימה עצמו, ובהתאם גם המחירים: לאט"ל יש במלחמה 97 חללים ו-2,200 פצועים עד כה. כוחות האגף הספיקו לבצע 2,000 מבצעים לוגיסטיים, 800 רענונים לכוחות, לחלק כ-100 טונות של ציוד באספקה בהיטס או בשיט, ולספק 1,600 מבני מגורים ללוחמים.
כמו כן, בכל יממת לחימה מנופקים לכוחות 20 טונות של תחמושת, באמצעות 90 משאיות; 300 אלף ליטר סולר ו-15,000 ליטר דלק למטוסים; ובנוסף מנופקים 500 פריטי ציוד שונים. כמו כן, צה"ל גם רכש כ-70 אלף קסדות טקטיות חדשות, וקולט מדי יום כ-70 רחפנים שונים לטובת הלוחמים.
