השבוע פסקו חמישה שופטי בג"ץ בעתירה תקדימית שיזמתי לצד שותפים רבים מהאקדמיה ומארגונים חברתיים, נגד הפרדה בין המינים במסלולים אקדמיים. קשה להאמין שנדרשה פסיקה של בג"ץ כדי לומר את מה שאמור להיות מובן מאליו: הפרדה בין המינים היא מפלה ומשפילה. מטרה לאומית, חשובה ככל שתהיה – והמטרה של שילוב חרדים בהשכלה ובתעסוקה היא אכן כזו – לא יכולה להצדיק פגיעה חסרת הבחנה בשוויון של נשים. למרבה הצער, בג"ץ לא פסל כליל את ההפרדה בין המינים בתוכניות אקדמיות, אבל הוא הפך את קיומה בפועל לקשה הרבה יותר.
במהלך השנים שבהן אני עוקבת אחר הנושא הופתעתי שוב ושוב לגלות כמה מהר מוכנים קובעי המדיניות לפגוע בנשים בשם שיקולי יעילות וסובלנות לכאורה, מבלי לעצור ולבדוק אם הפגיעה חיונית. שופטי בג"ץ הביעו השתאות דומה. לא ייתכן, קבעו, שבאקדמיה בישראל, אותה ישראל שנוסדה על אתוס של שוויון בין המינים ומתגאה בו, ישובצו מרצים ומרצות לא לפי הידע והכישורים שלהם, אלא בהתאם למינם. איתרע מזלך ונולדת אישה – תתכבדי ותתרחקי מכיתות הגברים, פן תעוררי את כעסה של ההנהגה החרדית המשגיחה על האקדמיה בהפרדה.
הנה מיתוס, אחד מיני רבים, שהשתרש ביחס לנחיצותה של ההפרדה: לכאורה, נוכחותן של מרצות בכיתות תבריח גברים חרדים מהלימודים. למעשה, סקרים שונים, אפילו של גופים התומכים ומקדמים את "הזכות" להפרדה, כמו פורום קהלת, מצאו שכ-85% מהגברים החרדים עדיין יגיעו לאקדמיה גם אם מרצות ילמדו אותם. כך מתקבעות תפיסות קיצוניות ולא מבוססות, שלפיהן אין ברירה אלא להזיז נשים הצידה כדי לשלב חרדים.
טוב עשה בג"ץ כשהזכיר לכולנו – נפרד אינו שווה, והפרדה בין המינים אינה זכות אלא אפליה אסורה. הממשלה החדשה תצטרך להוכיח שאפשר לחיות כאן יחד, בשילוב של כולם, ובלי לפגוע בשוויון
הפגיעה במרצות היא דוגמה אחת לקלות הבלתי נסבלת של הפגיעה בנשים בשם ערכים של יעילות ושל סובלנות-לכאורה. לא רק המרצות נפגעות מההפרדה - גם הסטודנטיות החרדיות. תוכניות הלימוד המוצעות להן אינן זהות לתוכניות המוצעות לגברים, והן מסלילות אותן לתעסוקה נמוכת שכר וסטטוס.
ושוב, באופן מעורר השתאות פטרה עצמה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מאחריות לנושא בטענה המקוממת שמדובר בשאלה של היצע וביקוש. שופטי בג"ץ הבהירו שלא עוד. המוסדות האקדמיים חייבים להציע תוכניות לימוד שוות לנשים ולגברים.
השופטים גם התקוממו מצביון ההפרדה שנראה, למרות ההכחשות, כמו הפרדה גזעית בארה"ב. השופטים פסקו שאסור להרחיק נשים מהספרייה, מהקפיטריה ומהברזייה בחצר. ההפרדה נסבלת רק אם תתוחם לכיתות הלימוד בלבד.
אף שכל השופטים הסכימו שבמתכונתן הנוכחית, התוכניות האקדמיות בהפרדה מנוגדות לחוק ולזכויות היסוד החוקתיות, הם היו חלוקים בשאלה אם הפרדה מוגבלת (רק בכיתות, רק לתואר ראשון ורק לחרדים על פי ההגדרה המצמצמת של המל"ג) מהווה פגיעה מידתית ומוצדקת בערך השוויון למען שילובם באקדמיה.
שופטי הרוב סברו שכן, והטילו על המל"ג לשמור על הפרדה במתכונת מצומצמת. שופטי המיעוט, עוזי פוגלמן וענת ברון, התעמקו בפרטים והטיבו להבין שהצהרות והנחות תיאורטיות לחוד – ומציאות לחוד. הפרדה מצומצמת ובתנאים שווים היא אולי רעיון קוסם ויפה באופן תיאורטי, אבל במציאות ההפרדה אף פעם לא מתבצעת בתנאים שווים. לא באוטובוסים, לא בתקציבים, לא בהכשרות מקצועיות – ולא בלימודים באקדמיה. לראיה, הסדרי ההפרדה הנרחבים שהשופטים פסלו עתה נפוצים אף שהם מנוגדים למה שהמל"ג תכננה כשהגתה את התוכניות לחרדים.
צילום: דורון חובבומה כעת? על המל"ג ליישם את פסק הדין ככתבו וכלשונו, ולוודא שהפגיעה בשוויון תהיה מצומצמת ככל האפשר. במקביל עליה לתעל את התקציבים האדירים המופנים כיום בעיקר למימון הוראה בהפרדה, ולהעבירם לליווי וחיזוק אקדמי ואישי של סטודנטים חרדים כדי לעזור להם להשתלב בכל תחומי הלימוד במוסדות הרגילים. כך תוכל התוכנית הכושלת לשילוב חרדים באקדמיה להפוך לכזו שמאפשרת חופש בחירה ממשי ללמוד כל תחום, ברמה גבוהה, עם סיכויים גבוהים לסיום התואר ולהשתלבות בתארים מתקדמים או בתעסוקה.
האקדמיה היא רק דוגמה לשלל האתגרים הנוגעים להפרדה בין המינים המונחים לפתחה של החברה הישראלית בימים אלה ובשנים הבאות. טוב עשה בג"ץ כשהזכיר לכולנו – נפרד אינו שווה, והפרדה בין המינים אינה זכות אלא אפליה אסורה. הממשלה החדשה תצטרך להוכיח, כפי שקראו שופטי בג"ץ לעשות, שאפשר לחיות כאן יחד, בשילוב של כולם, ובלי לפגוע בשוויון.
- ד"ר יופי תירוש היא חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
